שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי ביצה· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ה · הלכה א
היה שם חלון משחילין דרך חלון. — צ"ל: היה שם חלון אין משחילין דרך חלון (וכ"ה בבבלי ל"ו א' ותוספתא רפ"ד).
[השלמות: אתון שאלון לרב. — ע"ה בבלי שבת קכ"ד ב'.]
תני (תוספתא שבת פ"ד) חבית של טבל שנתרועעה כו' והא תני (ג"ז בתוספתא שם ע"ש) על העבט של ענבים כו' ואצ"ל בשבת (פי' גזירה שמא יסחוט בשבת וביו"ט או משום נולד שהרי נמשכו בשבת וביו"ט ע' בבלי שבת י"ט ב' הא משום טבל לא היה אסור) א"ר חסדא אע"פ שזה טבל וזה טבל זה יש לו מוקצה (פי' עבט של ענבים ומעטן של זתים יש להן מוקצה לענין מעשרות דהיינו שמותר לאכול מהן עראי עד שתיגמר מלאכתן למעשרות כדתנן במעשרות פ"א מ"ז היין משיקפה כו' השמן משירד לעוקה, ולכך מותר להסתפק עראי מעבט וממעטן שהרי לא נגמרה מלאכתן, וע"ל פ"ד ה"א "כל הדברים יש להן מוקצה" והיינו לענין מעשר כמוקצה דהכא) וזה אין לו מוקצה (פי' דחבית של טבל שנתרועעה כבר נגמרה מלאכתה למעשר ואסור להסתפק ממנה עראי ולכן אסור לטלטל יין שבה).
הדא אמרה שעושין תקנה למוקצה להצילו שלא כדרכו תני נר שכבה כו'. — צ"ל להפך: תני נר שכבה מצילין את שמנו אריב"א דר"ש היא דר"ש אמר כבה מותר לטלטלו א"ר שמואל ב"ר יצחק ואפי' כרבנן (פי' שחולקין על ר"ש וסברי דכבה אסור לטלטלו בשבת סופ"ג) לא אסרו אלא לטלטלו הא להציל מצילין הדא אמרה שעושין תקנה למוקצה להצילו שלא כדרכו תני נותנין כלי תחת הדלף כו'.