אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי ביצה· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ד · הלכה ד

הלכה ג

בקעת סומכה לכותל בשביל שלא תכסכס. — צ"ל: בקעת מכניסה לחור שבכותל בשביל לשוברה (הכי תני בתוספתא פ"ג).

א"ר נסא ויאות כן אנן אמרין הדא קלוריתה שרי מישוף ומכחול מינה ביומא טבא. — צ"ל: שרי מישוף ומכחול עינא ביומא טבא (כ"ה בהשגת הראב"ד על המאור אלא ששם פירש זה בניחותא וכן בק"ע, אבל אין זה כסגנון הירושלמי אלא בתמיה קאמר דכמו שמתיר בברייתא לכבות את הבקעת כדי שלא תעלה עשן בעיניו ה"נ יהא מותר לישוף את הקילור ולכחול את העין והרי בשבת פי"ז דף ט"ז ע"ב אמרינן דאסור לגבל את הקילור ביו"ט משום שאינו אוכל נפש).

א"ר מנא כאן לשימור (פי' לשמור את העין מותר לכך מותר לכבות את הבקעת שאינו אלא לשמור עיניו מן העשן) כאן לרפואה (פי' לכחול את העין שהוא לרפואה ודאי אסור).

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה