אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי ביצה· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ב · הלכה א

פרק ב

א"ר ליעזר אתיא כמ"ד במרה ניתנה השבת ברם כמ"ד באלוש כו'. — צ"ל: אתיא כמ"ד באלוש ניתנה השבת (כן תני בסדר עולם פ"ה וכתיב בפ' בשלח ויבואו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין וגו' הנני ממטיר לכם לחם וגו' ותניא בס"ע שם וכן בב"ד פמ"ח אות י"ג דמדבר סין הוא אלוש וכיון שבאלוש ניתן להם המן הזהירם שם על השבת שאין אופין מיו"ט לשבת) ברם כמ"ד במרה ניתנה השבת (כ"ה במכילתא בשלח ט"ו כ"ה) עומדין במרה ומזהירן באלוש (פי' מאחר שכבר ניתנה שבת במרה היה לו למשה להודיעם כל דיני שבת במרה ולמה המתין לאחר ה' מסעות עד אלוש ואחר שירד להם המן ולכך צ"ל למ"ד זה דהא דאמר להם משה במרה את אשר תאפו אפו וגו' אין זה אזהרה אלא פירש להם הטעם למה ניתן להם שני עומרים בערב שבת והוא כדי להכין סעודת שבת בערב שבת).

הרי שלא עירב אחרים שעירבו מותרין לעשות לו משלו כו'. — פי' שיטת הירושלמי היא דאחרים שעירבו גם עליו מותרין לעשות לו משלו אם זיכה להן עיסתו וקדירתו, אבל אם לא עירבו עליו אחרים אז גם אחרים אסורין לעשות לו אף שזיכה להן משלו וזהו שאמרו למטה לא עירב ולא עירבו לו אחרים ר' יצחק אמר צולה כו'; אבל בבבלי ט"ז ב' וי"ז א' שיטה אחרת ע"ש.

[השלמות: מודין ביה ב"ש לב"ה כו'. — צ"ל: מודין ב"ש וב"ה על שני תבשילין שצריך על מה (כ"ה בתוספ' פ"ב).]

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה