שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי ביצה· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק א · הלכה א
מה כמ"ד ספק הכן אסור ברם כמ"ד ספק הכן מותר מודה כו'. — צ"ל: ברם כמ"ד ספק הכן מותר מותר אפי' כמ"ד ספק הכן מותר מודה הוא כו' (ונשמט ע"י הסופר מן "מותר" עד "מותר).
הגע עצמך שסיים אימתי עלה עליה זכר. — פי' וידע שבו ביום שנולד עגל זה נגמרו לו ט' חדשים והרי שלא נגמר מאתמול ויהא אסור אם נולד ביו"ט אבל למ"ד יולדת למקוטעין יכול להיות שביום אחד לחדש התשיעי כבר נגמר הולד אע"פ שדרכו להשתהות עד ט' חדשים שלמים, וע' חדושי רשב"א ו' א' דנראה שגירסא אחרת היתה לו כאן וגם אין דבריו מחוורין בזה ע"ש).
ריבר"ב אמר שמואל בר אבא בעי מה כר' אליעזר כו'. — צ"ל: ריבר"ב אמר שמעון בר אבא בעי מה כר"א כו' (וכ"ה בבבלי חולין קט"ז ב' אמר לפניו ר' שמעון בר אבא כמאן כר"א, וע' מ"ש בברכות פ"ב ה"ז).
לשון מתניתא מסייעה לר' חייה בר בא קיבת הגוי כו' כשירה שינקה מן הטריפה קיבתה אסורה כמשנה הראשונה. — צ"ל: כשירה שינקה מן הטריפה קיבתה אסורה כמשנה האחרונה (וכ"ה בע"ז פ"ב ה"ז וכ"ה דעת רש"י בחולין קט"ז ב', וביאור זה דה"נ בקיבת גוי חיישינן שמא ינקה מבהמה טמאה וכן מפורש בחולין שם).
ר' חנינה הורי לציפוראיי כו'. — ע' מ"ש בזה בשביעית פ"ט ה"א (עמ' 76).
מה אתא מישאול יו"ט שחל להיות ערב שבת כו'. — צ"ל מה אתא מישרי יו"ט שחל להיות ערב שבת (פי' מדלא א"ר יוסי סתם "כל שמונה אסורין" הוא בא להוציא שמיני עצרת שחל בע"ש, כ"כ הגר"א באו"ח ראש סימן תרס"ז).