אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא קמא· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק י · הלכה א

פרק י

ולית היא פליגא על רב דרב אמר יורש כו' אינו גובה מיורשין פתר לה בשהניח לפניהן קרקע. — צ"ל: פתר לה בשהניח לפניהן גוף הגזילה (ומה שפירש בפ"מ על "דאיקנה" רחוק ודחוק).

פתר לה בשהניח לפניהן גוף הגזילה. — צ"ל: בשהניח לפניהן קרקע שהיתה לו לפני הגזילה.

ר' בא בר ממל אמר אף ר' חייה כדעתיה דר' חייה אמר כו'. — צ"ל: אף ר' חייה כדעתיה דר' ינאי אמר מוציאין אף משני (או שצ"ל: אף ר' יוחנן כדעתיה דר' יוחנן אמר מוציאין אף משני).

הגנבים שבאו במחתרת ועשו תשובה חייבין להחזיר. — וכ"ה בתוספתא פ"ו, אבל בבבלי סנהדרין קי"ד ב' איתא בשם רב הבא במחתרת ונטל כלים ויצא פטור מ"ט בדמי קנינהו, ונעלם זה מפ"מ שכתב "דמילתא דפשיטא היא".

התיב ר' ששת אפי' קטנים ומענין כו'. — צ"ל: התיב ר' ששת קטנים מה אית לך מימר (פי' מאחר שאם טוענין הגדולים "אין אנו יודעין אם עשה אבינו חשבון באחרונה" הרי הן פטורין א"כ מפני מה הקטנים חייבין לשלם בהניח לפניהן והרי ב"ד אביהן של יתומים ויטענו עבורן אין אנו יודעין כו') ויטענו להן ב"ד א"ר מנא תיפתר בו' ולית נן ידעין מה נפיק מינה.

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה