שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא קמא· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ב · הלכה א
אע"פ שהוא מונח ברה"ר פטור כו'. —צ"ל: אע"פ שהוא מונח ברה"ר חייב (פי' דמה שהלכה במקום עשבים וצרורות שינוי הוא) ר' לעזר אמר כל דבר שהוא חוץ לגופה (פי' שאינה מזקת בגופה ממש אלא ע"י דבר אחר כגון צרורות) לא חלקו כו' בו ברה"ר לחצי נזק (פי' ואע"פ שדרכה להתיז צרורות מ"מ חייבת חצי נזק. והנה מהירושלמי כאן מבואר דלית ליה שדין צרורות הל"מ דמשלם חצי נזק, ושלא כפרש"י בבבלי ג' ב' ורא"ש רפ"ב, אלא שהחכמים הראשונים אמרו כן וכן נהגו אחריהם דור אחר דור. ונראה שבאמת זה הוא מה שבבבלי י"ז ב' אחרי שקלא וטריא מסיק רבה "חצי נזק צרורות הלכתא גמירי לה" דהיינו הלכה מקבלת חכמים ומהילכות מדינה; וכ"ה דעת הרמב"ם בפ"ב ה"ג מנזקי ממון שכתב דחצי נזק צרורות "הלכה מפי הקבלה היא" ולא הזכיר הל"מ כדרכו במקומות אחרים, ע' פ"א הי"ב וי"ח מתפילין וכן בפ"ג ה"א שם ועוד בפ"ג ה"כ מלולב ופ"י ה"י ממאכלות אסורות ופ"י ה"ו מתמידין, וזה מוכרח לפי שיטת הרמב"ם בהקדמתו לפה"מ שאין מחלוקת בהלכה למשה מסיני והרי בצרורות חלק סומכוס לקמן ה"ב ובבלי י"ז ב').
א"ר זעירא מתניתא פליגא עלוי שור שמתחכך כו'. — צ"ל: מתניתא פליגא עלוי דר' אילא שור שמתחכך כו' וכי יש כופר בתם אלא כשהועד להיות מפיל את הכתלים ואפי' על דר' זעירא לית היא פליגא ולמה פטור ממיתה כשהפיל את הכותל לא היה מתכוין על האדם א"ר לעזר הטילה גללים משלם חצי נזק (פי' שדומה לצרורות וכ"ה בבבלי י"ח ב').
בשדרכה לכן צריך שיהא תופש בזנבה ומה פשיטא לון בנזק שלם כו'. — צ"ל: צריך שיהא תופש בזנבה פשיטא לון בחצי נזק (פי' שהוא חייב) מה צריכא לון בנזק שלם.
דרסה עליה והלכה ונשתברה ברה"י כו'. —כעין זה בבבלי י"ז ב' ע"ש.