שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא מציעא· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ט · הלכה יא
תני יכול המחהו אצל חנווני כו'. —צ"ל: תני המחהו אצל חנווני או אצל שולחני אינו עובר עליו אבל עוברין הן עליו אימתי בזמן שלא התנה (פי' שחנווני או שולחני לא התנה עם הפועל שלוקח את שכרו עליו ע"מ שלא יעבור עליו) אבל התנה עמו אף הן אינן עוברין עליו השכיר בזמנו נשבע ונוטל (כ"ה בתוספתא פ"י) כו' אם אמר לו אתן ולמחר אמר לו נתתי ה"ז נאמן (פי' ואינו מועיל מה שתבעו בזמנו) ריב"ח אמר ואפי' אמר לו אתן ולמחר אמר לו נתתי אינו נאמן (וע' ירושלמי שבועות רפ"ז דנסתפקו מי אמר הדין "אם אמר לו אתן ולמחר אמר לו נתתי נאמן" ריש לקיש או ר' יוסי ב"ח וכאן להגהתי מפורש שר"ל אמר בזה דאינו נאמן ומשמע מכאן דמסדר הבבות אין זה אותו מסדר שאר הירושלמי ויש לנו עוד הוכחות אחרות שכן הוא).