שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא מציעא· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ז · הלכה ה
כל שכיוצא בו בא לזיקת המעשרות כו'. — צ"ל: כל שכיוצא בו לא בא לזיקת המעשרות (פי' שעדיין לא נגמר מלאכתו למעשר וכעין זה בתוספתא פ"ח כל שאינו כיוצא בו בא לעונת המעשרות) ואיסור אחר גרם לו (פי' כגון ששכרן לעשות בנטע רבעי) כו' קצץ עמו (פי' בה"ב עם הפועל שלא יאכל) ה"ז אינו אוכל וכל שכיוצא בו בא לזיקת המעשרות שכרו סתם אינו אוכל קצץ עמו (פי' שהפועל קצץ עם בה"ב שיאכל) ה"ז אוכל (פי' ומעשר משל בה"ב).