שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא מציעא· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ה · הלכה ו
ותימה אנא איך רבנן פליגי בין פוסק לפירות כו'. — צ"ל: איך רבנן פליגי אם פוסק על המעות מותר (פי' מפני שהוא יכול לקנות מן הסירקי כמה שירצה) אם פוסק על המלוה אסור א"ר ירמיה במלוה איתפלגון אבל בפיסוק (פי' על המעות) כל עמא מודו שמותר א"ר יוסי בפיסוק איתפלגון אבל במלוה (פי' שפוסק על המלוה) כל עמא מודי שאסור ותני כן היה חייב לו מעות ובא ליטול ממנו בגורן וא"ל עשם עלי כשער שבשוק ואני אעלה לך כל י"ב חדש אסור דלא כאיסרו הבא לידו (כל זה איתא למטה ואינו שייך שם כל עיקר ומקומו כאן) דבי ר' ינאי אמרי פוסקין על השחת כו'.
ונסב מיניה בשעה זלילה דכל שתא כו'. — צ"ל: בשעה זלילה בכל שתא (פי' שנתן מעות לקפילא בשעת הזול ובאותו שער קיבל ממנו כל השנה) ולא מודי לרב (פי' שהרי בקפילא מחוסרין כמה מעשים).
נפק קבעה במתניתא ותני כן כו'. — צ"ל: נפק וקבעה במתניתא. אמר רב (ומה שבינתיים שייך למעלה כ"ש שם) מודי ר' חייה חביבי דאין יהבין ליה אגרי מן כבר וקנה מן כבר (פי' שאם מוכר להן הפשתים מעכשיו ומעכשיו הוא קובע המקח קצוב אע"פ שהוא ביוקר) שרי (פי' אף שהחמרים מקבלין את הפשתן לאחר זמן ומשלמין מעות לאחר זמן) אגרא מן כבר וקנה בתר כן (פי' שקבע מקח קצוב מעתה ביוקר ולאחר זמן כשיתן מעות אז יקנה הפשתן) שרי קנה מכבר ואגרא בתר כן (פי' שמקנה להן הפשתן מעכשיו ע"פ השער שיהיה בשעת מתן מעות) אסור (פי' שמא יעלה השער ונמצא משלם יותר מפני שהמתין על המעות).
בר נש דיהיב לחבריה מהו דינרין כו'. — צ"ל: בר נש דיהיב לחבריה מאה דינרין כגון אילין דיהבין עיבידתא לאילין דמפרשין (פי' יורדי הים) מתרתין קסוסטבן (פי' לוגין) ואזלין משלשה קסוסטבן אין כו' (וע' בבלי ע"ג א'). ואולי צ"ל: לאילין דמפרשין ואזלין מתרתין קסוסטבן ונסבן מתלתא קסוסטבן.