שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא מציעא· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק א · הלכה ו
הכא את מר גובה (פי' בכותב דאיקני שאינו גובה ממשועבדים מ"מ הוא גובה מבני חורין) והכא את מר אינו גובה (פי' באין בו אחריות לר"מ דאינו גובה אפי' מבני חורין) לא דמי מי ששיעבד מקצת כו' (פי' בכותב דאיקני היינו בשכתב לו אחריות מה שיש לו עתה ומה שיקנה להבא ואף שאינו גובה ממה שיקנה וישעבד להבא מ"מ הוא גובה ממה שהיה לו קודם שלוה ושיעבד אחר שלוה) כל עיקר (ופי' הפ"מ בסוגיא זו וביאור שלו על "דאיקני" אינו מחוור ודחוק מאד ואינו כסגנון הירושלמי וכבר רמזנו ע"ז בב"ק ר"פ עשירי).
א"ר לעזר שאני אומר כתב ללוות ולא לוה. — פי' לכך סבר ר"מ ביש בהן אחריות לא יחזיר, אבל אם ידוע שלוה מחזיר ולא חיישינן לפרעון ולקנוניא וכ"ה בבבלי י"ג ב'.
ותלתיהון מיתברו וחכמים כו'. — צ"ל: ותלתיהון מיתברו (פי' שתברא על שלשתן) אם אין בהן אחריות נכסים יחזיר מפני שאין ב"ד נפרעין מהן דר"מ מפני שאין ב"ד נפרעין מהן אבל אם ב"ד נפרעין מהן לא יחזיר (פי' אף שנודע שלוה דחיישינן לפרעון ולקנוניא) וחכמים אומרים כו'.