אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא בתרא· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק י

פרק ט

הלכה א

ומקשרו וחוזר וכותב כן מלמטה כו'. — צ"ל: ומקשרו וחוזר ומקשרו והעדים חותמין מלמטה (פי' אחורי השטר) חש לומר כו'.

מקושר שכתבו עדיו לארכו כו'. —צ"ל: מקושר עדיו לארכו פשוט עדיו לרחבו אהן מלגיו ואהן מלבר כיצד העדים חותמין כו' (ומה שבינתיים מיותר).

רב אמר מחק או תלות שבכתב הזה זהו קיומו כו'. —צ"ל: מחק או תלות צריך לכתוב זהו קיומו (פי' שצריך לכתוב בסוף השטר "ודין קיומו"). ר' יוחנן אמר צריך לכתוב זהו קיומו (ע' בבלי ק"ס ב' וקס"א ב').

ר' יוסה סמפון כתוב מלעיל כו'. — צ"ל: ר' יוסה קדושין כתוב מלעיל וסמפון על מחיק מלרע (פי' דעל המחק מלמטה כתוב תנאי לבטל הקידושין ע' גיטין פ"ז ה"ו) אני אומר גמרו לעשותן קדושין גמורין (פי' שהתנאי היה כתוב תחלה על הנייר ואח"כ גמרו לעשותן קידושין גמורין ולכך מחקו את התנאי לגמרי) בגין דחשש דלא מיצרית מיניה גט (פי' ושוב חשש שאשתו תהא מצירה לו אם היא תרצה ממנו גט ולא יתן לה) כתביה על מחקה (פי' לכך חזר וכתב תנאי זה על המחק כדי שלא תהא בכעס עליו) שטר נפק כו' (ומה שבינתיים כפול ומשובש).

בפשוט מעכב במקושר אינו מעכב כו'. — צ"ל: בפשוט אינו מעכב במקושר מעכב ר' יודה אמר במוסיף על ההלכה פשוט בשנים מנהג בשלשה עושין אותו בשלשה פשוט מתוכו מנהג מתוכו ומאחוריו עושין אותו מתוכו ומאחוריו (כ"ה בגיטין סופ"ח וע' מ"ש שם, עמ' 424).

הלכה ב

זוזין דינון ונמחק חמשה כו'. — צ"ל: זוזין דינון ונמחק מלוה אומר חמשה והלה אומר אינו אלא שלשה תמן אמרין כו' חד אמר נותן שלשה ונשבע על השאר כו' לא היה לו אלא שנים אינו נשבע על מה שהודה (פי' שהוא כמשיב אבידה ופטור משבועה ואין דינו כמודה במקצת).

הלכה ד

מתניתא פליגא על ר' בא התקין ר"ג כו'. — צ"ל: מתניתא פליגא על ר' לא התקין ר"ג כו' ואפי' על ר' בא לית היא פליגא כו' (וכעין זה בגיטין פ"ד ה"ב).

הלכה ה

תני עיצומים כו'. — ע' מ"ש בשביעית פ"ה ה"ח (עמ' 68).

הלכה ו

רב אמר עושין לו קיום ב"ד (פי' זה שפרע מקצת חובו ב"ד מחליפין אותו על שטר אחר מזמן ראשון) תני ר"ח אין עושין לו קיום ב"ד (פי' אין צורך לב"ד אלא עדים עצמן כותבין לו שטר אחר לר' יהודה),

א"ר ירמיה אילו שמע רב מתנייה לא הוה כו'. — צ"ל: אילו שמע רב מתניתא (ור' ירמיה זה הוא ר' ירמיה בר אבא וכ"ה בבבלי ק"ע ב' וע' מ"ש בירושלמי ריש ברכות) לא הוה מימר הדא מילתא רב אמר צריך כו' (ומה שבינתיים מיותר) ואל ירע כח זה תני לא דומה כו' (ומה שבינתיים מיותר) לאימת שטר קטן (פי' שבשטר גדול שפרע מקצתו חושש שמא יאבד שוברו ויתבע ממנו כל השטר וע' פ"מ שהסיב ענין זה על המשנה דלמטה וגם פירושו אין לו טעם).

הלכה ח

אמרין ובלבד במשנת ג' כו'. — צ"ל: ובלבד במשנתנו ר' אמי כו'.

הלכה ט

דברתיה דר' חגיי והוה מבזבזה בנכסייא כו'. — צ"ל: דברתיה דר' חגיי והוה בריה בעא מגרשה אתא עובדא כו' (ונוסח שלפנינו נשתרבב מלעיל פ"ט ה"א וע' נזיר פ"ה ה"א).

הלכה י

רב הונא אמר הקדמה פסולה כו'. — צ"ל: רב הונא אמר הקדמה פסולה (פי' קאי על הא דתנן בשביעית ס"י מ"ה שטרי חוב המוקדמין פסולין והמאוחרין כשרין, ועלה א"ר הונא שדוקא הקדמת הזמן פסולה) והשטר כשר (פי' לגבות בו מיום הכתיבה ממשועבדין) והא תני פרוזבול בין מוקדם בין מאוחר כשר ואינו מונה אלא משעת הכתב אין תימר כרב הונא מה בין פרוזבול ומה בין שטר ר' לעזר ור"ש בן יקים כהדא דרב הונא (ע' שביעית פ"י ה"ה).

א"ר יוסי ואת ש"מ כו'. — פי' מבן ננס שמעינן דגובה מן הלוה אינו גובה מן זה שאמר "שבקיה ואנא יהיב לך" וקמ"ל שלא נאמר כיון שהמלוה קיבל עליו את הערב ופטרו ללוה אע"פ שאינו יכול לגבות בדין מן הערב מ"מ הלוה כבר נפטר ממנו, שלא פטרו אלא באופן שיוכל לתבוע מן הערב ומאחר שאינו יכול לתבוע ממנו חוזר וגובה מן הלוה. וע' פ"מ שפירושו תמוה.

סוף הספר

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא בתרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה