אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא בתרא· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ד

פרק ג

הלכה א

ולא את הגג בזמן שיש לו מעקה גבוה עשרה טפחים סוף דבר כו'. — צ"ל: מעקה גבוה עשרה טפחים לא סוף דבר מעקה אלא אפי' היו אחורי בתים מקיפין אותו (פי' שכותלי הבתים גבוהין מהגג עשרה טפחים) היו שם עמודים וכלונסיות על גביהן (פי' והן כצורת הפתח ומקיפין את הגג סביב סביב אם דינו כמעקה או לא) נישמעינה מן הדא רי"א כו' אינו מכור (פי' שבג' רוחות יש לו מעקה גבוה עשרה טפחים וברוח רביעית אינו גבוה עשרה טפחים ויש לו צורת הפתח כן פירש הרמ"ה) הדא אמרה והוא שיש שם מעקה גבוה עשרה טפחים (פי' ומוכח דלת"ק אין צורת הפתח מועילה אפי' מרוח אחת אלא צריך שיהיה מעקה גבוה עשרה טפחים מקיפו סביב סביב).

הלכה ב

רבה ב"ר הונא בשם רב הלכה כר"ע דידן (פי' שרב ורבה ב"ר הונא היו בבבל ושם שנו איפכא שלר"ע אינו צריך ליקח לו דרך ולחכמים צריך ליקח לו דרך וע"ה בבלי ס"ה א') דהוא רבנן דר' חייה (פי' שהוא כנוסח המשנה) ר' זעירא כו' דהוא דבנן דבבלאי (פי' ר' זעירא עלה מבבל לא"י וכשהיה בא"י אילו אמר "רבנן דידן", יש לטעות שהתכוין על רבנן דא"י לכך פירש "רבנן דבבלאי") תמן אמרין אדמון ור"ע כו'.

תמן אמרין אדמון ור"ע אמר כו'. — צ"ל: אדמון ור"ע אמרו דבר אחד אמר ר' לא כו' (וע' הנוסח בכתובות פי"ג ה"ז).

הלכה ד

ר' יצחק שאל ע"ד דרבנן מכר לו חצר סתם כו' ומערות אבל לא המטלטלין כו'. — צ"ל: אבל לא חנויות או מכר לו אפי' חנויות ר' יצחק שאל כו' א"ר יוחנן אנא אייתיתיה מדבית לוי (וכעין זה ב"ק סופ"ה) היו שם חנויות פתוחות לפנים (כ"ה בתוספתא פ"ג ובבלי ס"ז א') מכורות (ונפשטה שאלה ראשונה של ר' יצחק) כו'.

הלכה ה

בזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו בין כך כו'. —צ"ל: בזמן שא"ל הוא וכל מה שבתוכו הרי כולן מכורין בין כך ובין כך לא מכר היצועין והשיחין והחדותין (וכעין זה בתוספתא פ"ג וחדות בירושלמי הוא כמו "דות").

הלכה ח

מה אמר במקדיש נישמעינה מהדא כו'. —צ"ל: מה אמר במקדיש ר' לעזר שאל על כולה הושבה (פי' הא דתנן "אבל בנותן מתנה נותן את כולן" הוא כולל גם הסיפא שאם נתן במתנה בור וגת ושובך סתם אין המקבל מתנה צריך ליקח לו דרך) או על הראשונה (פי' דהיינו שאם נתן לו שדה קנה את הבור והגת והשובך שבתוכה) נישמעינה מהדא האחין שחלקו יש להן דרך זה על זה (פי' כרב בבבלי ס"ה א' ומוכח דרק על הראשונה הושבה) ואית דבעי מימר מן הדא (תוספתא סופ"ג ע"ש) רש"א המקדיש את השדה לא הקדיש אלא החרוב המורכב ושקמה הישנה מפני שיונקין משל הקדש הדא אמרה ששייר לו דרך (פי' דלר"ש הרי לא הקדיש בור גת ושובך ומוכח שגם שייר לעצמו דרך אליהן דאי איתא שלא שייר לעצמו דרך ה"ל לר"ש למימר דהקדיש גם גת בור ושובך מפני שצריך לילך דרך שדה הקדש והרי זה כאילו יונקין משדה הקדש ות"ק לא פליג על ר"ש בבור שיח ומערה וה"נ לת"ק שייר לו דרך אליהן).

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא בתרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה