אור ברסלב
שערי עזרה יורה דעה › סימן כד

שערי עזרה· רבי עזרא הכהן טראב מסלתון

יורה דעה · סימן כד

סימן כג

בדידי הוה עובדא שהי"ל בת קטנה וחלתה ובאותה לילה שנלב"ע מקודם הייתי ישן עד שעה ח' מהלילה ואז נעורתי משנתי ורחצתי את ידי ופני ועשיתי צרכי והיתה סיבה שנתעסקתי ברפואות להבת ולא ברכתי ברכות השחר ובשעה ט' וחצי מהלילה הבת נלב"ע ועם זריחת השמש נקברה. ובאתי לבית הספק אם אברך ברה"ש או לא ושוב גמרתי בדעתי באותה העת דמאחר שבעת שהקיצותי משנתי הייתי מחויב לברך אותם כיון דעדין היא היתה בחיים אפי' שאח"כ חל עלי האנינות והייתי פטור מלברכם עכ"ז צריך לברכם אח"כ כשנקברה הבת עם זריחת השמש. ומדברי הרדב"מ ח"ג סי' י"ג דכתב מי שמת לו מת בבוקר אין לו לברך ברה"ש אחר שנקבר המת אפי' שלא עבר זמנם מטעם סב"ל כיון דלהרמב"ם אין לברך ברכה שלא נתחייב בה וכו' ע"ש. אין סתירה לדברי דהתם מיירי שלא היה מחויב בשעת מיתת המת כלו' קודם שמת משא"כ בנ"ד דכבר חל החיוב מקודם שמתה הבת וכנ"ל. ובלא"ה ה' אוהל יצחק כהן ז"ל בחיו"ד סי' כ"ט דחה דברי הרדב"מ הנ"ל עש"ב. והגם דסו"ס מידי פלוגתא ל"נ וקי"ל סב"ל מ"מ עפ"י החילוק הנ"ל אשר יש בו די והותר לחייב ע"כ גמרתי בדעתי וברכתי ברה"ש מבלי ראותי עדין בסש"ץ ודברי האוהל"י ז"ל כתבתי אותם לסניף בעלמא. אח"כ נתתי לתור ולחפש ע"ז וראיתי בס' צרור הכסף בליקו' ד' ק"ך ע"ב דיש ראיה מדבריו למ"ש בעניותי דכתב בשם מוהר"ח עשאל ז"ל דהוכיח מדברי הרמב"ם ז"ל פ"ב מה' חגיגה ה"ה דמי שמת לו מת ביום או בלילה אחר שהגיע זמן התפי' ולא התפלל ותכף מת לו מת דאז פטור מהתפי' והגיע שעת המנחה נר' מכאן דצריך לשלם התפי' כיון דכשהאיר היום היה חייב דהא עדין לא חל עליו אנינות. ולא אמרו שאין צריך לשלם אלא כשמת קודם היום או קודם הלילה שאז פטור מהתשלומין כיון דכשהאיר היום היה פטור ע"כ. הרי לך ראיה גדולה מדבריו לדברי. ושו"ר שדברי מוהרח"ע ז"ל הביאם הרדב"מ ז"ל בעצמו בח"א סי' פ"ז ושהרב"ד ז"ל בא"ח סי' מ"ב כ"כ במסקנא ע"ש. והגם דהרדב"מ ז"ל בח"ג פסק דאינו מברך ברה"ש אחר שנקבר המת עכ"ז לא העיר ממ"ש בח"א דברי מוהרח"ע ז"ל הנ"ל ובודאי הוא מטעמא דהנושאים הם מחולפים וכאמור. שו"ר דהחיד"א ז"ל בברכ"י יו"ד סי שמ"א הביא דברי הרב"ד ומוהרח"ע ודברי הרדב"מ שבח"א סי' פ"ז ופקפק בראית מוהרח"ע ז"ל והבי"ד ה' המגיה ז"ל שבש"ץ דקפ"ב ע"ב ע"ש ובס' שיו"ב סי' שמ"א אות ו' כתב דיש מי שהק' על דברי ולק"מ כאשר יראה המעיין עכ"ד. ואין ראיה דהחיד"א ז"ל כן ס"ל לדינא דכבר הוא ז"ל השמיענו במקומות אחרים וכתב דהגם שהוא מביא דברי הפוס' ושקיל וטרי ומקשה ומתרץ בדבריהם אין ראיה מזה שכן ס"ל לדינא כ"א עד שיאמר בפי' וכנ"ל או וכן עיקר וכיוצא. ועיין בזה בס' זכור לאברהם חאו"ח דכ"ה. והנה בעתה ראתה עיני בסהנ"מ רב פעלים לה"ה כמוהרי"ח יצ"ו בח"ב חא"ח סי' ז' שהביא שם בשם כמה גדולי האח' ז"ל שהסכימו כן דברכות אלו אפי' לא נתחייב בהם מברך אותם דעל מנהגו ש"ע נתקנו. גם הביא דברי הרדב"מ ז"ל ומה שדחה לדבריו האהל"י ז"ל מאחר שר' ספרד ור' אשכנז כתבו שכן המנהג לאומרם אפילו לא נתחייב גדול כח המנהג ותו לא שייך לומר סב"ל ע"ש. וכתב יצ"ו דבאמת כן המנהג פשוט גם בעירו שאומרי' אותם אפי' היכא דלא נתחייב בהם וכנגד המנהג לא שייך לומר סב"ל. ומה גם שכ"כ רבינו האר"י זלה"ה דצריך לברכם בכל יום כולן אעפ"י שלא נתחייב בהן שעל מנהגו ש"ע נתקנו. וידוע כנגד הוראת האר"י ז"ל לא שייך האי כללא דסב"ל וכאשר הוכחנו זה בתשובה אחרת מכמה דברים וחד מינהון ברכת הנותן ליעף כח לכן בנדון האונן הוריתי הלכה למעשה שיאמר ברכות השחר אחר קבורה דלא כהמג"א ז"ל וכו' עש"ב. גם אנכי אמת אגיד דכן המנהג פשוט ג"כ בעירנו דמשק יע"א לברכם אפי' שלא נתחייב בהם וכפי"ז אי"צ שוב בנ"ד להחילוק הנ"ל שכתבתי לעיל ברם חילוק הנ"ל מלמדנו להועיל גם למ"ש החס"ל אלקלעי ז"ל בתשו' חא"ח סי' ח"י דאפי' במקום מנהג דל"א סב"ל הי"ד שלא לערער עליהם דמאחר שכבר נהגו איכ' חשש ברכה שאי"צ. אבל לא לומר שלא יוכלו לשנות מנהגם דאם באולי איזה אדם ירצה לחוש שלא לברך תע"ב ע"ש. והבאתי דבריו לעיל בחא"ח סי' י"ב ע"ש. דנד"ז שנא ושנא עפ"י החילוק הנ"ל ותול"מ לשוני ע"ט ס"ט:

תוכן העניינים

שערי עזרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה