שערי עזרה· רבי עזרא הכהן טראב מסלתון
יורה דעה · סימן כ
מענין כבוד או"א ראיתי בס' ויקרא אברהם חיו"ד סי' ז' דהביא בשם ס' מעשה אברהם יו"ד סי' ח"ן דהק' להחיד"א ז"ל עמ"ש בס' ברכ"י או"ח סי' רפ"ד אות א' ממוהרמב"ח ז"ל בתשו' סי' כ"ט דכתב דבכאו"א הרשות בידו להקדים איזה מהם שירצה והוא עצמו כתב בחיו"ד סי' ר"מ אות ט"ז בשמו דחייב לכבד אשת אביו אף במקום קפידא דאמו. דהוא היפך ממ"ש הוא עצמו באו"ח משמו. וה' ויק"א ז"ל תי' דביו"ד איירי שאמו נשואה עם אביו דהוא ואמו חייבים בכבוד אביו דאשת אביו מכח אביו קאתייא. ומ"ש באו"ח בשמו במתה כבר איירי והו"ל כמגורשת דאז למי שירצה יקדים וכמ"ש כן להדיא בס' חיים שאל ח"א ס' ה' ד"ח ע"ד ודייקא נמי ששם קעסיק ע"ד מרן דלמי שירצה יקדים ובגרושה הוא שכ' מרן כן שם בסי"ד וע"ז הוא שכתב שם וכזה ראה לגדול בדורו מוהרמב"ח בתשו' כ"י עכ"ד ע"ש. ואנכי לא ידעתי מדוע אוקים לדבריו דאיירי במתה כבר ולא במגורשת ממש כפסק מרן דפסק כרש"י והרי"ף והרמב"ם ז"ל ודלא כרי"ו דכתב שלא יקדים אחד לחבירו, ומה שציין ע"ס ח"ש סי' ה' מהתם ליכא גילוי כלל לדברי מוהרמב"ח ז"ל כיעו"ש:
עו"כ וז"ל אבל מה שתמה שם על הלק"ט ח"א סי' כ"ח היא תמיהא קיימת דהוא היפך הש"ס וכבר רמז זה החיד"א ז"ל בברכ"י שם ביו"ד ע"כ. וס' מעש"א אינו מצוי תח"י ונר' דכונתו להק' על הלק"ט במה שסיים שם באותה תשו' שאם אמו היא מגורשת יעסוק בכבוד אמו קודם ע"כ. דבש"ס אמרו דיקעקע להם כתרנגולים דמשמע דאין לו לעסוק בכבוד אמו קודם. ושעז"א ה' ויק"א ז"ל דהיא תמיהא קיימת ושכבר רמז זה החיד"א ז"ל. ואנכי בעוניי אמינא דאם זאת היא כונת תמיהתו אחר המחי"ר ל"ק ול"מ דהתם בש"ם דקאמרה דיקעקע להם כתרנגולים היינו משום דאמו אומרת השקיני מים וגם אביו אומר כן לכן קאמרה הג' דאין לו להקדים לשום אחד מהם אלא יניח להם באמצע ויקעקע וכו'. משא"כ בנדון הלק"ט בכבוד אשת אביו דהאם היא מקפדת בפי' ואביו לא בא בפיהו דבר מזה כלל לזה פסק דאם אמו היא נשואה לאביו יניח כבוד אמו ויעשה כבוד לאשת אביו שזהו הוא כבוד אביו. וה"מ דאמו היא חייבת ג"כ בכבוד אביו. אבל אם אמו מגורשת יעסוק בכבוד אמו יען דהיא מקפדת בפי' ואינה חייבת בכבוד אביו ואביו לא דבר בזה לכן אין לו להניח כבוד אמו ולעשות כבוד לאשת אביו בקו"ע היפך רצון אמו אלא יהיה נידון בשואת"ע והחילוק הוא מסתבר לע"ד ונכון. וי"ל דהחיד"א ז"ל בברכ"י שם דציין ע"ד הלק"ט כונתו היא לומר דגם בהלק"ט הובא מדין זה ואין כונתו להק' עליו. ואפשר דגם בתשו' מוהרמב"ח דחייב לבן לכבד אשת אביו אף במקום קפידא דאם הוא בכה"ג דאמו עדין היא נשואה לאביו וכהתחלת דברי הלק"ט ז"ל:
ויש לי סעד לחי' הנ"ל מהגאון החק"ל ז"ל בס"ה מער"ל ח"ב דקס"ה דעלה ונסתפק היכא דרואה מתוך דברי אביו דאין רצונו שיעשה אותו דבר אבל לא ציוה לו בפי' לא תעשה דבר פ'. אך אמו ציותה לו בפי' שיעשה אותו דבר עצמו. מי נימא האם קודמת דהצוואה בפי' אתמר כיון דהאב לא אמ"ל בפי'. והביא ראיה ממוהריק"ו ומוהרש"ך ז"ל בענין נישואי אשה דיש חילוק בין ציוה האב שלא יקח אשה פ' דאז חייב לשמוע לו להיכא דלא ציוה האב בפי' כ"א דמבין ריסי עיניו ניכר והבין דלא ניח"ל דאז לא ישמע לו. וכן הביא ראיה מהריב"ש ומוהרא"ש ז"ל מההיא דמצוה לקדה"מ וכו' ובזה פי' כונת פסוק ורבקה אמרה וכו' הנה שמעתי וכו' ועתה בני שמע בקולי לאשר אני מצוה אותך ע"ש ואני הדל הבאתי דבריו במ"א ועפי"ד פי' בעניותי כו' פסוק נצור בני מצות אביך ואל תטוש תורת אמך ע"ש. ובדברי הגאון הנ"ל הוי רבותא יותר דצריך לעבור על רצון אביו בקו"ע. וגם דשם אמו היא עדין נשואה לאביו וחייבת בכבוד אביו. עכ"ז מאחר שאביו לא ציוה בפי' ואמו ציותה בפי' התיר לו בקו"ע. מכ"ש בנדון הלק"ט דאמו היא מגורשת והיא מקפדת בפי' ואביו לא דבר והוי במניעת כבוד לאשת אביו הוא מידי דשוא"ת דודאי דימנע ויקיים כבוד אמו. ולא אכחד דכפי מה שפירש בדברי הלק"ט עולה דתחילת דבריו הם נגד דברי המער"ל ז"ל דהרי בתחי' קאמר דאם אמו נשואה לאביו יניח כבוד אמו ויעסוק בכבוד אשת אביו שהוא כבוד אביו. והיינו גם דאביו לא אמר בפי' ואמו ציותה בפי' עכ"ז קאמר דיניח כבוד אמו ואילו המער"ל ז"ל העלה דבכגון זה לא ישמע לאביו ואף שהוא בקו"ע נגד רצון אביו. זה אינו מהתימה דנודע כמה רב גובריה ור"ת ורבו ראיותיו ויפה כחו לחלוק. וספרו מער"ל וגם ס' מעש"א כעת אינם תח"י לעמוד עוד על שרש הדברים:
א. בש"ע חיו"ד סי' רמ"ב סל"ו האומר לחבירו איני מקבל ממך אם היית כמשה מלקין אותו משום בזיון. כתב הט"ז ז"ל כתב הב"י ונ"ל דמשו"ה אמרו בגמ' אילו אמרה יב"נ לא צייתנא ליה ולא אמרו אילו אמרה משה ע"כ ונר' שמפרש הבזיון הוא למש"ר שהוא אומר אילו אדם אחר כמותו וזה א"א שהרי כתיב ל"ק בישר' כמשה וכו' אבל יותר נר' כמ"ש הב"י שהרי מביא ראיה מה"ג. וכן ביבמות דמ"ח אילו ליהוי כיב"נ לא יהיבנא ליה ברתא ע"כ. וראיתי להחיד"א ז"ל בס' ברכ"י שם אות ל"ו דכתב ע"ד דההיא אינה משלנו מסוג זה דלמיהב ליה ברתא אפשר דמצי אמר אפי' ליהוי כמשה לא יהיבנא ליה דאין זה ביזוי. אכל נקט יב"נ משום דמש"ר בעת גדולתו פירש מן האשה ומשו"ה נקט יב"נ ולא זכר הט"ז מהסוגיא הנז' עכ"ל. ואנא עבדא אחרי התאבקי בעפ"ר אמינא דדברי הט"ז ז"ל הם נכונים וברורים והוא דבתחי' כתב ע"ד הב"י ז"ל דנר' שמפרש הבזיון הוא למש"ר כשאומר לאדם אחר שאילו הוא כמותו שהרי כתיב ל"ק כמשה ושע"ז הביא הב"י ראיה מהגמ' שאמרה אילו אמרה יב"נ ולא אמרה אילו אמרה משה. והסכים הט"ז ז"ל כהב"י ועוד הביא הוא ג"כ ראיה מהגמ' דיבמות שאמרו אילו ליהוי כיב"נ לא יהיבנא ליה ברתא ולא אמרו אילו ליהוי כמשה דהיא הוי בזיון למש"ר אם היה אומר כן דמשמע דהוא באפשרות להיות כמשה וזה א"א שהרי כתיב ול"ק כמשה. ואף שהוא אומרה בדרך גדולה אפי"ה יש בזיון במה שאומר אילו היה אדם אחר כמותו ומקישו לו ולכן אמרו כיב"נ. זהו פשוט ומבואר בכונת דברי הט"ז ז"ל ולא ידעתי שכו'ל שיח דברי החיד"א ז"ל. ובשיו"ב יו"ד עס"י הנ"ז ובפ"ע על חולין הביא דר"א הקשה עליו והשיב עליו ע"ש ולא נרגש מזה והוא תימא ועיין בס' עדב"י למוהר"י ן' סאמון ז"ל בתשו' סי' מ"ד מ"ש ע"ד הט"ז יעוש"ב:
ב. עיין בס' שער אפרים סי' ע"ח ובנו שם בהגהה והגו"ר חיו"ד כלל ד' סי' ב' ופרח שושן יו"ד כלל ד' סי' א' מענין קימה מפני ת"ח סג"נ אם יש חיוב בדבר. והחיד"א ז"ל בברכ"י יו"ד סי' רמ"ד או"ב הבי"ד וכתב דיל"ד בדבריהם דהגו"ר ז"ל בסוף תשו' הביא ראיה מירוש' דפ"ג דבכורים דאמר ה' אני שקיימתי מצות זקן תחי' והרי הקב"ה קם לפני הת"ח אף שאינם מרגישים וכו'. ואינה ראיה כלל דפי' הירוש' הוא שכב"י עמד מפני אברהם אבינו כמ"ש ה' יפה מראה ע"ש. וכונת דבריו הוא לומר שכב"י עמד מפני אאע"ה והתם היה רואה להקב"ה כדכתיב וירא אליו ה' וכו' ויאמר אדני אל נא תעבור וכו' וא"כ ליכא ראיה מהתם. וראיתי לה' שורש ישי בחי' עמ"ס קידושין לד' ל"ג דכתב שהחיד"א בברכ"י הביא בשם הש"א והגו"ר דת"ח סנ"ג חייב לקום מפניו מכמה ראיות והוא ז"ל דחה אותם בשתי ידים. ותמה אני על אלין רבוותא שלא ראו האי דאביי דהוה קאים מקמיה דריו"ס דהוה סנ"ג וכו' ואף שיש לדחות בדוחק מ"מ תימא שלא זכרו אותה כלל כנר' שח"ו לא ראו אותה. והמגיה שם כתב וז"ל נר' דאיכא לאוקומי שפיר שזה היה קודם שנעשה מאו"ע וכו' ונ"ל ראיה מדאמרי' ביומא דנ"ג דרבא כי הוה מיפטר מיניה דריו"ס הוה אזיל לאחוריה וכו' אמ"ל לריו"ס היכי עביד רבא וכו' ופירש"י שהיה מאו"ע עכ"ד. ופוק חזי בס' ש"א וגו"ר דהם ז"ל הביאו ראיות אלו בעצמם והש"א ז"ל כתב דיש לדחותם ועל הראיה דאביי מכי הוה חזי לאודניה דחמרא דריו"ס וכו' כתב דיש לדחות דהלא בלא"ה לא הי"ל למיקם כ"כ מכי חזי אודניה אלא דעביד לרווחא דמילתא, ובנו המגיה שם כתב ע"ז בסוף דלפי מש"ל בשם הרב מנוח גבי ס"ת ראיה ברורה היא מאביי ומדינא עביד הכי ולא לרווחא דמילתא דהא גברא רבה וס"ת שוים אליבא דכ"ע וגבי ס"ת מחוייב לעמוד אפי' בשומע קול הנושאו. וה"ה אביי קם מקמיה דר"י מכי חזי לאודניה ע"ש. ומהתימה על הש"י והמגיה שם דתמהו על גאוני בתראי הרבנים ז"ל מבלי שים על לבם לראות הדברים בשורשם וצ"ע: