אור ברסלב

שערי בנימין· רבי אברהם בנימין קלוגר

סימן נ

סימן מט

לכבוד ידידי הרב הה"ג המפורסם בתו"י וכו' כש"ת מו"ה גרשון שטערן אב"ד

לודאש: יקרת מכתבו הגיעני ואם אמנם סבבוני וגם כתרוני טרדות שונות אך יען כי כת"ר בא בדברים קצרים לכן אמהר להשיבהו ג"כ בקצרה. ראשית ביקש לבאר לו דברי התוס' במס' שבת (דף צ"א ע"א) ד"ה אי לענין טומאה שכתבו באמצע הדיבור וז"ל וכן בפ' אלו עוברין גבי בצק שבסדקי עריבה דמפרש אביי כגון דאיכא פחות מכביצה אוכלין ונגעו בהאי בצק בפסח דאיסורו חושבו מצטרף אע"ג דבלא צירוף פחות מכביצה הוי מצי לאוקמי דנגע שרץ בכזית בצק בפסח דאיסורו חושבו מצטרף מקבל טומאה אלא דלענין קבלת טומאה עצמה לא נ"מ לן מידי דבלא"ה אסורה משום חמץ להכי נקט לענין לטמא אחרים עכ"ל ונתקשה מעכ"ת בדברי התוס' ומה כוונתם וביותר בדברי מהרש"ל שם שכתב וז"ל נ"ב פי' ג"כ לשם יש לדקדק דמשמע דלא כרש"י אלא שצריך ליישבו עכ"ל אמנם באמת לא ידעתי מה קשיא הלא דברי התוס' ברורים ע"פ דברי המהרש"ל הנ"ל ואבאר לו כוונתם בקצרה כמו שביקש באר היטב מתחלה הביאו דעת רש"י דאוכל מקבל טומאה בכ"ש והקשו ע"ז ממה דאיתא בפ' כל שעה (דף ל"ג) למ"ד משקין מבלע בליעי וכו' וכו' ותרצו ע"ז באין אוכל מקבל הכשר בפחות מכביצה וכו' והשתא הקשו עוד הפעם על דעת רש"י דסובר דאוכל מקבל טומאה בכ"ש מהא דאלו עוברין גבי בצק שבסידקי עריבה דמפרש כגון דאיכא פחות מכביצה אוכלין ואי איתא לסברת רש"י דאוכל מקבל בכ"ש א"כ קשה למה צריך אביי לדחוק ולאוקמי מתניתין דהתם בצירוף אוכלים אחרים כביצה הלא בלא"ה ניחא דיש כזית חמץ בסידקי עריבה ונגע בו שרץ דבפסח איסורו חושבו ומקבל טומאה אבל בשאר ימות השנה אי קפיד אין כיון דאוכל מקבל טומאה בכ"ש ואי לא קפיד אלא רוצה בקיומו לא ע"כ תירץ דגם זה לק"מ על רש"י ז"ל כיון דלענין קבלת טומאה לא נ"מ מידי דבלא"ה אסורה משום חמץ להכי נקט לענין לטמא אחרים וז"ב בכוונתם וזה מדויק בדברי מהרש"ל שכתב פי' ג"כ לשם ויל"ד דמשמע דלא כרש"י ז"ל דהקושיא מפ' אלו עוברין משמע דלא כרש"י אלא צריך ליישבו והיינו תירוץ התוס' משום דלטמאות עצמו אין נ"מ משום דבלא"ה אסור משום חמץ ע"כ אוקמי אביי לענין לטמא אחרים ודוק:

ועל מה שהקשה כ"ת לפי דברי הרא"ש בסוף מס' ע"ז שכתב דנטל"פ בנותר אסור א"כ קשה האיך יליף ר' יהודא בפ' כל שעה דאין ביעור חמץ אלא שריפה מנותר הא נותר חידוש הוא דבכ"ע נטל"פ מותר ובנותר נטל"פ אסור א"כ מחידוש לא ילפינן כמו דאמרינן בפ' אלו עוברין (דמ"ב ע"ב) לענין טע"כ דלכן לא ילפינן מגעולי עכו"ם משום דחידוש הוא דנטל"פ בגעולי עכו"ם אסור כן קושייתו הנה באמת לפי שהביא כת"ר דברי הרא"ש דסובר דנטל"פ בנותר אסור הוי קושיא חזקה על הרא"ש אך הרא"ש לא כתב כן וז"ל מיהו י"ל דאע"פ כשנטל"פ הותר מה"ת אם נעשה נותר מ"מ גזרת הכתוב הוא שבירה בכלי חרס מריקה ושטיפה בכלי נחושת וכו' וה"נ אע"פ שאין בכלי אלא בליעת טעם פגום גזרת הכתוב עכ"ל הרי דהרא"ש כתב בפירוש דנטל"פ גם גבי נותר מותר מה"ת ורק הא בהצרכי מו"ש גבי חטאת הוא גזה"כ וז"ב ופשוט. ידידו דוש"ת וכו':

תוכן העניינים

שערי בנימין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה