שערי בנימין· רבי אברהם בנימין קלוגר
סימן לג
ב"ה יום ב' יו"ד מ"א תרמ"ט:
שלום וברכה לכבוד ידיד ה' וידי"נ הרב הגאון המפורסם זקן ונשוא פנים שפתותיו שושנים כש"ת מו"ה
חיים ארי' הכהן ראב"ד ומו"צ בק'
סיגוט מחבר ספר דברי גאונים:
יקרת מכתבו הגיעני ביום ב' ערב ת"ב בשעה שאין הלבלר יוצא וכו' ושמחתי לשמוע משלומו הטוב ומשלום תורתו ואם אמנם טרידנא טובא בענינים אחרים הנני מפני הכבוד למהר להשיבו בקצרה. ע"ד שאלתו היות כי בנו הרב נ"י מקבל תמיד שכרו מקופת הקהל וקופת הקהל הוא מן הגאבעלע וכעת פסקו מלתת לו שכרו וציוה על השו"ב לבל ירום ידו לשחוט בלעדי רשותו עד שישלמו לו שכירתו והשו"ב אינו שומע בקולו ועבר ושחט בלי רשותו של הרב נ"י מה דינו:
תשובה. הדבר פשוט דיכול הרב לאסור שחיטתו אחר שהעיז פנים כנגד הרב וכבר מבואר כן בנו"ב מה"ת חיו"ד סי' א' וכן ביתר שו"ת אחרונים שהאריכו בזה ועיין בפ"ת ביו"ד סי' א' סק"ד שהביא שם בשם שו"ת פמ"א ח"ג סי' כ"ז שיש כח ביד הרב להעביר השו"ב מאומנותו למגדר מלתא ואם השו"ב עשה שלא כהוגן ולא קיבל גזרת הרב ראוי לאסור הכלים מה שבשלו משחיטתו אחרי העברתו עיי"ש. והנה כאן אין לך מגדר מלתא גדול מזה שרוצים לקפח פרנסת הרב אשר הקהל בעצמו הבטיחו לו ליתן ומאין יהי' זה חייו ואם לא כן לא שבקית חיי לכל רב בישראל וכבר הארכתי בזה בכמה תשובות אחרות ואין רצוני לטלטל הישנות וא"כ בודאי מחויב השו"ב לציית להרב ואם אינו עושה כן בודאי יכול הרב לאסור שחיטתו וכבר ראה מעכ"ת מה שכתוב בזה בשו"ת ברית אברהם סי' ט"ו ויתר האחרונים. גם כיון דשחט בלי רשות הרב בודאי אינו מראה לו סכינו ובאם הרב רוצה להראות לו סכינו והוא אינו מראה לו סכינו כבר הורה זקן אאמו"ר הגאון זצ"ל בספרו טוב טעם ודעת מהדורא תליתאי ח"א סי' י"ט דאם המורה אינו מוחל על כבודו ואינו מוחל לו שחיטתו אסורה. וגדולה מזו מבואר שם בסי' ס"ב דאם שכירות הרב הוא מהשחיטה אז מחויב השו"ב לקבל שכר הרב ואם אנשי הכפרים אינם רוצים ליתן שכר השחיטה אז אסור לו לשחוט להם ואם אינו עושה כן שחיטתו אסורה כנבלה ממש עיי"ש וא"כ הדין פשוט דיש כח ביד בנו הרב נ"י לאסור שחיטת השו"ב על שעובר על גזרתו וזה פשוט ואין מן הצורך להאריך בזה. דברי ידידו הדוש"ת: