שער השמים· רבנו גרשון ב"ר שלמה
החלק הראשון - בחכמת הטבע · מאמר שביעי - לבאר טבע מיני הדגים
הדגים הם מטבע קר ולח, לפי שעמידתן במים, על כן אין להם ריאה כי לא יצטרכו לה, שהריאה נבראת בכל בעלי חיים לנשב על הלב ולקרר חומו הגדול, אבל הדגים אין להם חום בלב שיצטרך לקרר אותו, ועל כן אין להם קול כי הקול יוצא מצינורי הריאה והקנה. והלב שלהם מונח בראשה תחת הלחי ודבק עם הברנקו"ש שקורים גביי"ש למען יתקרר יותר בנקל, לפי שהוא קרוב למים, ואם היה עומד בחצי הגוף לא יוכל למשוך המים פתאום כמו במושכים שאר בעלי חיים האויר שהוא דק ופשוט, ועל כן תהיה נשימתם במקוה ההוא לבד, ועל כן היתה בריאת הברנקו"ש רפה כספוג שיכנסו בה המים מהר, והיא בדגים במקום ריאה לשאר בעלי חיים. ויש להם חוש השמע, כי אנחנו רואים שהם בורחים מקול הציידים ומקול המולה וכשהם שומעים קול המולת ספינות. ובצידת הדלפינ"י ידוע ונכר, כי כשיצודו אותם הדייגים יכו על המים במקלות ועושים רעש גדול, ובקול הרעש ההוא יבהלו וישתוממו ונראים כמתעלפים. גם כשהציידים רוצים לצוד דגים הם מחרישים והולכים לאט כדי שלא ישמעו אותם הדגים, גם יש להם חוש המשוש חזק, וזה מבואר כי הדגים לא יקרבו לכלי הדייגים ולחכה בעת שיראו אותם מפני שירגישו שיתפשו בהם, ועל כן משימים תולעים בראש החכה כדי שלא ירגישו, וכשירצו לבלוע התולעים יתפשו ברכה. ויש להם חוש הריח, כי רבים מהם יתפשום ויצודום בריח מלח או בריח עשן עצמות השיפי"א. ויש מהם שיברחו מפני ריח רע כמו מן המים המלוכלכים אבר בשולי הספינה, או מי רחיצת הדגים:
וקצת מן הדגים נזונים מאפרוחיהם כשירצו להוליד אחרים, וקצתם אוכלים בשר לבד, וקצתם נזונים בעשבים וקצתם מזבל וטיט, וקצתם נזונים מחלאת גופם לבד, וזה המין אינו ראוי לאכילה. והמין הנזון מטיט הוא תמיד על המים בעבור שירחץ וינקה הטיט שעליו, וקצתם נזונים מן החול. ויש מהן שהולכין יחידים, ויש מהן שהולכין בחבורה גדולה. ויש ממין הדגים שלא יהיו גדלים כי אם במי הנהרות המתוקים ובמים הזכים, ולזה כשיתעבו אותם המים ישכשכום ויניעום, כדי שיזדככו אחר כן ויהיו צלולים, מפני שהמים העבים והעכורים יחנקו בהם מפני בלחייהם קטנים, וכשירצה אדם לצוד אותו יעבה אותו המים ויעכרום ויצודו אותם מהר, ולפעמים המים יתעבו לפי מעלת הכוכבים ואז יצודו אותם ויש דג אחד שמקיא הדגים שאכל שלמים כי אין לו כרס שיתעכל שם המזון, והמעי שלו ישר ולא יתעכל שם המזון, והדגים הגדלים בין אבנים לא יאכלו בשר. והדגים הגדולים אוכלים את הקטנים לצורך פרנסתם, ויש מין אחד כשהוא רעב מאד הוא רע, וכשיפחד יסתיר ראשו ויאכל טרפו:
ויש מין הדגים שיחיה זמן רב אחר צאתו מן המים לרוב לחותו, ויותר ברוח צפוני, אך ברוח דרום לא יחיה כל כך, ובקיץ לא יחיה כמו בחורף, ויש מהם שנזונים בלילה ולא ביום, כי הם מתחבאים בקרקע הים:
ויש מן הדגים שאם יצאו ממקום גדולם ימותו מיד, או מפני שנוי המים או מפני שנוי המרעה ושנוי האויר אם הוא מתצמצם. ורוב הדגים מקום מעמדם וגדולם קרוב לארץ, מפני שהם בורחים מרוב קור או מרוב חום, והמקום ההוא הוא מזוג, ועוד מפני כי שם יצמחו צמחים ועשבים מפני זריחת השמש שם ומפני עפושי האשפות הנשפכים שם, ולכל אחד ממין הדגים יש לו זמן ידוע שהם מוטעמים ושמנים בו כמו שנמצא בשאר בעלי חיים, וזה בסבת הזמן הקרוב למזגו או בסבת המרעה שימצא בזמן ההוא:
ויש מהם שיתנועעו ממקומם בקיץ למקום קר ובחורף למקום חם, ופעמים רבות ישנו את מקומם מפני מרעה השמן, או שיברחו ממקום שימצאו שם דגים גדולים אוכלים אותם, וכאשר יהיה רוח דרומי בחורף יהיו כבדים לנוע, וברוח הצפוני יתנועעו בנקל. ויש מהם שטים ונחים בלילה, אך בעת שהלבנה מאירה שטים בלילה, ורוב הדגים מתחבאים בחפירות בחורף מפני רוב הקור. ואם יהיו שמנים לא יתנועעו ולא יעופו ולא יוציאו מחפירתם רק פיהם לבד, וכאשר ירעבו י צאו משם לרעות ברוח במלאת הלבנה:
וענין תולדותם הוא בענין זה, מאותם המטילים ביצים הם יבאו קרוב לארץ והנקבה תטיל ביציה, והזכר רץ אחריהם וישליך זרעו עליהם, וכל הביצים אשר יגע הזרע אליהם יצאו מהם אפרוחי דגים והשאר יפסד ולא יעשו פרי, והמעוברות צדות פרנסתם ואז הם טובות למאכל, ובעוד שהאפרוחים קטנים לא יניחו אמותיהם, וכשיגדילו ישליכו אותם כי אז מתאוים חבור, ואמרו עליהם כי הזכרים מתחברים ומתחממים עם הנקבות בנגעם אחד בחברו, קודם יצירת הביצים במעיהם, והם ממהרים החבור יותר מבעלי חיים בעלי האשכים
: וכן כתב הפילוסוף בספר בעלי חיים, כמו שבעלי חיים במעי ישר הוא גרגרן במזון לפי שאינו מתעכב שם המזון, כן הדגים שיש להם דרכי הזרע ואין להם אשכים, לפיכך הם ממהרים להתחבר שהזרע יוצא מהר יותר מיציאתו מן האשכים. וכמו שיקרה לכל אדם שיעצור הנשימה בהוצאת הזרע, כן יקרה לדגים כי לא יקבלו מי הים, ויש מיני דגים שמתעברים כשאר מיני בעלי חיים בלא ביצים ויצאו הדגים מתוכם ויש להם שדים להניק וכלי ההולדה, וזה ניכר בדלפי"ן לעין יותר מכלם.
ויש ממין הדגים שעומדים בחכירתם קרוב לששים יום, ואחר עלות כוכב כלב אז יתעבו המים וילכדו דגים רבים ברשת אחת, וכשיהיו הגשמים מרובים נראים בעלי חיים מרובים אשר לא נראו מאז, ולרוב הם מתעברים בעת ההיא כי אז ימצאו מזונם, ומי הגשמים יועיל להם כמו שיועיל לצמחים ולמיני האילנות, והראיה על זה, כי רוב מיני דגים ההולכים בקיץ למחוז אחר בעבור מי גשמים המרובים שם, ורובם משנין ממקום למקום מפני רוב גשמים, ויש דג אחד שיש לו אבן בראשו, והקור יזיק לו מאד כי כשיתקרר האבן מיד יפול וימות, ויש מיני דגים שהגשמים יזיקו להם כי יסמו את עיניהם:
וקצת מן הדגים יהיו שמנים ברוח צפונית וקצת ברוח דרומית, ובכל מיני הדגים הזכרים יותר הם טובות מהנקבות, חוץ ממין אחד שהנקבה טובה מן הזכר, ויש מין אחד שהם רעים בעת חבורם. ויש מין אחד מן הדגים שישמן אחר עלות כוכב כלב, ובעת ההיא ימצאו תולעים בלחייהם ויכאב וירקד וידלג מרוב הכאב. ודג אחד גדול הנקרא תמס"ח ובלעז תני"א (קראקאדיל) הוא נמצא ביאור מצרים וטורף כל בעלי חיים שימצא, ויניע המלתעת העליון ולא התחתון הפך שאר בעלי חיים, ולשונו דבוקה במלתעת:
ויש ממיני הדגים שמתענגים בחום ויצאו ליבשה להתחמם, ויש מהם שיכאבו בראשם אחר עלות כוכב כלב, כי הכוכב ההוא יביא כאב וכובד בראשם ויש מהם שיקרה להם חולי גדול וימצאו כנים בו וימיתוהו. הקרח הנורא ימית רוב הדגים. והגשם קשה לכל בעלי חיים קשי הקליפה, ודלפ"י לא יקבל מזונו כי אם לאחר שיתהפך לאחוריו, בעבור שיתאחר לקבלו, שאם יקבלנו כשאר דגים ימות לרוב מלוא הבטן:
והדגים מקבלים מים בלחייהם, כמו שמקבלים שאר בעלי חיים אויר. ויש דגים בים דומים לנחשים שאין להם כלים לשוט והם זוחלים ושורצים והולכים על גחונם כמו ששורצים הנחשים בארץ, והדגים האוכלים בשר פיהם גדול ורחב, ואשר אינם אוכלים בשר פיהם קטן. ויש מן הדגים שמתנועעים במהירות, ויש מתנועעים באיחור. והסבה בזה החום והקור, כי אותם שהם מטבע חם ימהרו תנועתם. פעם אחת נמצא דג אחד בעירנו והיה כריח מור יוצא ממנו בתנועתו, ומין הדלפ"י יש לו קנה וריאה ומתנשם, ויש לו נקב גדול על מצחו להוציא בו המים, והסבה שהוא מתנשם ויש לו ריאה בעבור שהוא דג גדול וצריך לחום רב שיעזור לו לתנועתו. ועוד יש מינים הרבה שהם מטבע חם ויש להם ריאה. ודגים מרבים רגלים בעלי קליפה כמו קרנק"א ולגושט"א טומנים מזונם בחפירות ויצאו מקליפתם ומשתנים מראיהם. והדגים בעת שיטילו ביצים הם חלושים מאד, ויזונו מן הדגים הקטנים, ואז יצודו אותם בנקל, ורוב הדגים אוכלים בשר ותולעים ומזונם בלא חתוך השנים כי שניהם חדות מאד ולא יוכלו לטחון המאכל ההוא, וכל בעלי קליפה מתנועעים בתנועה חזקה.
יש מין ממיני הדגים בעלי קליפה שהם בעלי ערמה, כי יעלו על הים וישוטו, ובעלותם פניהם למטה והקליפה תחתיהם בעבור שישוטו מהר, וכשהוא רוצה לעלות למעלה יהפכו הקליפה עליהם, וכשיבא רוח יניע הקליפה ההיא כמו תורן הספינה, וכשיתפחד יכנס בים ויסגיר קליפותיו. וענין הולדת הקליפה לא התבאר האמת, ומן הדומה כי היא נבראת מחלאת עצמו, ואם יתפרד מקליפתו לא התבאר באמת אם יחיה אחר כן, והגיד חכם אחד ממנהג הדלפ"י ואמר כי במחוז פרשי"א נלכד דלפ"י אחד, והוכה ברוב חבורות ובאו כולם לראות מי המוכה, ופחד האיש, וברח והניח הדג, והלכו כולם עמו, והגדולים שומרים הקטנים, וכבר נראה כי נאספו רבים והיה להם ב' שומרים ומת אחד מהם ונשאוהו על כתפיהם ושמרוהו שלא יאכלוהו שאר הדגים. והוא קל ומהיר התנועה יותר מכל הדגים, כי בעת שהוא צד שאר הדגים ויברחו מפניו ירדוף אחריהם עד תהום במהירות גדולה ויעלה פתאום כחץ, ואין לו מרה, וכשהוא ישן נשמע קולו לפי שהוא מתנשם בחזקה. ויש מין אחד מן הדגים שהוא גדל ביום אחד. וכתב בספר ב"ח כי רחל תתעבר מדג, וזה אינו נראה והוא בטעות סופר. ויש מין א' מן הדגים שלא תלד נקבה כ"א אחר שתמרח בטנה בחול הים, ומקצתם מטילים ביציהם על הטיט, ומקצתם על העשבים, וכשהביצים עומדים על המים ולא יונחו במקום אחד יבש יפסדו כלם. וחיי הדגים ארוכים יותר משאר ב"ח, ואמרו על הדלפ"י שהוא חי ק"ל שנה ונסו כן כי כרתו זנבו לסימן. ויש מין אחר גדול מאד ואינו מוליד כי אם לזמן מרובה מפני גודל כמותו מפני כי זרעו יצטרך לגידול גופו. ויש דג אחד שנקרא מחזיק הספינה שיש לו כח וטבע לעצור אותה בעברה עליו ועושים רפואה מבשרו לאהבה ושנאה:
וכתב אבן רש"ד בספר השמים והעולם, כי יש דג אחד כשילכד במצודה ויחזיק הצייד בידו המצודה יבטלו כל כחותיו כאלו הוא חולה בחולי הפרדל"י, וכשיניח המצודה וישליכנה מידו יחזור לבריאותו ויתחזקו כחותיו, ונקרא הדג ההוא אלנעי"ר על שם שמרעיד הגוף:
עוד יש שם דג אחר, כי כשיהיה ביד אדם אחר מתאוה למשגל ויחקשה, ונראה כי אלו הם סגולות בדגים אלו. ויש מקצת דגים שנוצרים ביצים בבטן האם, ואחר ישתנו שם לצורת תולעים, ואחר כן יצאו מבטן אמם ונעשים דגים בעצמן, כתולעת המשי, כי מתחלה יהיו ביצים ואחר כן יצאו אפרוחי תולעים קטנים ויעשו מלאכת המשי ויכסו את עצמם בתוך המשי, ואחר כן ישתנו לצורת אמם. וטרטוג"א מרינ"א אוכלת דגים, ויש לה כח גדול בפיה ובשניה, ואם תקח אבן בפיה תשבר אותה בחוזק גדול לחלקים קטנים, והיא שטה על פני המים ולא באמצעם.
הצפרדע והיא נקראת ראנ"א, צועקת בקול גדול ויותר בלילות ובעת החבור, ואם ישימו אור הנר סמוך להם מיד ישתקו כולם, ולשונם רופפת בתוך חלל גופם, ומשם יוצא הקול, ואם יראו ויביטו לאבן מרגלית הנקראת שמרגד"י מיד יוצא העין לחוץ. ואינם צועקים כי אם במים:
ורוב מיני הדגים לא יקרה להם שינה כי אם מעט, ואין נכרת בהם השינה, לפי שאין להם עפעפים שיסגרו כמו שאר ב"ח. ואין להם ראות חד, כי יש להם מונעים רבים, ויש שמולידים בלא חבור זכר ויש מהם שלא יולידו כי אם בחבור זכר. ואומרים קצת מחכמי המחקר כי יתחברו דרך טבורם ומשם יוצא זרע הזכר וביצי הנקבות, והביצים אם יבא עליהם שפע מזרע הזכר יתראו אפרוחיהם מהר, ועל הרוב יצאו אחר יום או יומים. בעלי קליפה לא נראית לעין ענין בריאת הקליפה. ונראה כי היא נבראת מחלאת הגוף, וקצתם מהם נולדים מטיט וחול, וקצת מהם מחלאת המקום שנולדו שם, וזה נראה כי רוחשים שם הדגים כמו שרוחשים באשפות התולעים. ויש מין אחד מן הדגים שנמח כלו מאליו ויפסד צורתו ולא ישאר ממנו כי אם עיניו, ואם ימלחוהו לא ימוח. וכן אומרים על דג שנקרא לנפרדי"א שאם יתלו אותה דרך זנבה תצא כל לחותה דרך פיה, ולא ישאר רק עורה לבדה, ואומרים כי המין הזה יש לו המרה בראשו. ויש במקום אחד אגם, וכשייבש וישאר הטיט וירד הגשם שם יולד מין אחד מן דגים שנקראים אינדילו"ש ולא ימצא בלא גשם. וכן ידוע מבריאת הצפרדע כי פעמים רבות יולדו ממי הגשמים:
ויש למיני הדגים זמן ידוע וקצוב לעבורם כמו שאר בעלי חיים, יש מהן שלשים יום, ויש מהן ל"ג יום. גם יש להם זמן קצוב לעת עבורם, יש שמעברים בפרימ"א ויר"א, ויש באבטו"ן. ודגים רבים נמצאים תולעים באמותם שימנעו החבור. ועוד יש דג אחד הנקרא בליינ"א יוצא מזרעו בושם אחד יקר מאד והוא עמבר"א, ויש מין אחד מן הדג שאפרוחיו בורחים ממנו. ויש מין אחד שהכרס שלו הוא כמין פרצוף פנים של אדם עם החוטם ושער על ראשו, ויש מין אחד שהוא כדמות כוכב, ואין לו לא ראש ולא זנב ופיהו באמצע, ובזמננו זה נראה דג אחד גדול ארכו שעור אמה וראשו הוא רחב כשתי זרתות, ועיניו הם בזה הענין, העין האחד בקצה ראשו, והעין האחר בסוף הקצה האחר, ונפלאו עליו כל הרואים אותו כי לא נראה כמוהו:
ובספר בעלי חיים כתב כי כל מין הקר, כשהוא קטן יוצא מקליפתו ויכנס בתוך קליפה בעל חי אחר גדול ממנו, ויגדל שם עד שימלא מקום הקליפה ההיא, ואחר כך יצא מתוך הקליפה ההיא לתוך קליפה אחרת גדול ממנה וחומר שלו הוא מטיט ועפר. ויש מין אחד מן הדגים שהחומר שלו הוא הצמר הירוק הנוצר בים וממנו נולד. ומין השפייא"ש עושה ביצים בחומר ובטיט, ועושה קן אחד מעץ אחד ידוע ויושב על הביצים ומחמם אותם כ' יום, ולא ימצא דג שיתחבר בשאינו מינו. ומין הדלפי"ן הנקבה תתעבר לארבעה חדשים ואפרוחיה גדלים מהר והולכים אחריה זמן רב, כי היא אוהבת אותם יותר מכל מיני הדגים:
ובריאת יצירת מין הדגים הוא מן הביצים כמו יציאת האפרוחים מן ביצים במין העוף, ובתוך הביצה יש שם לחות שהוא מזון האפרוחים, אך הלחות היא לבנה ובעופות המזון היא אדומה והוא החלמון, ויש להם טבור שמושכים מזונם.
ויש מין אחד מן הדגים שמעלה גרה, והוא הנקרא כאו"ש. ויש דג אחד כשיבלע דג אחר אם יבקע אדם כרסו תכף לבליעתו ימצא הבלוע כאלו נתבשל שתי פעמים לרוב עכולו וחומו בבטנו, וזה המין קליפתו קשה עד מאד ותחת הקליפה בשר מראהו כצורת כוכב ונמצא במחוז אחד. ואומרים כי מין הקראנ"ק יחדש לעת זקנותו כנשר נעוריו. וכל מיני הדגים שיש להם שנים הם חדות מאד ולא יוכלו לטחון המאכל ואין להם טוחנות, על כן יוציאו מותרי יציאתם ואינם מבושלות ומעוכלות, ולזה הם גרגרנים: