שער המלך על משנה תורה, הלכות תרומות· רבי יצחק נוניס בילמונטי
פרק ד · הלכה ט
האומר לשותפו כו' והלכו לתרום וביטל שליחותו כו'. עיין בהשגת הראב"ד ומ"ש מרן הכ"מ וז"ל ועוד יש לתמוה דהתם בקידושין איתיביה ר"י לר"ל מההיא מתני' ושני ליה שאני נתינת מעות ליד האשה דכמעשה דמי כו' ומשמע דאפי' ר"ל לא אמר דלא אתי דבור ומבטל דבור אלא בשיש מעשה כו' וא"כ אפי' לר"ל לא בעיא שינה לפום גמר' דידן עכ"ל: והן דברים תמוהים שהרי ללישנא דרב זביד אפי' בדבור שאין בו מעשה ס"ל לר"ל דלא אתי דבור ומבטל דבור וכמבואר ואם כונתו לומר כיון דלישנא קמא מייתי לה תלמודא בסתם לא היה לו לפסוק כרב זביד אלא כלישנא דסתמא דש"ס אכתי ק' מה שהקשה עוד וז"ל ועל הירושלמי יש לתמוה אמאי לא שני כדמשני בגמ' דידן ומאי ק' הא איכא למימר דהירושלמי ס"ל כלישנא דרב זביד גם מ"ש עוד משם מהר"י קורקוס דגבי תרומה וכיוצא בה מודה גם ר"י כו' הוא דבר תמו' שהרי ר"י אותביה לר"ל מהך מתני' משמע דס"ל דלדידיה מתני' אתיא כפשטא וצ"ע: