אור ברסלב

שער המלך על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב· רבי יצחק נוניס בילמונטי

פרק ד · הלכה יח

הלכה יד

כלי שנטמא בי"ט מטבילין כו'. הנה מדברי רבינו מבואר שסובר שלא כדעת י"מ שכתב רש"י בד"ה אין מטבילין וז"ל וי"מ כלי שנטמא באב הטומאה אפי' נטמא בי"ט אין מטבילין אותו וטעמא משום דבעי הערב שמש כו' ולפי זה בולד הטומאה דוקא בנטמא ביום טוב מטבילין אותו ולא בנטמא מערב יום טוב דבולד הטומאה איירי לעיל דמחלק בין נטמא מעי"ט לנטמא בי"ט כמ"ש התוס' והקשה הרב חד"ה שם לפ"ז הא דפריך נגזור הא אטו הא היינו ולד הטומאה שנטמא בי"ט אטו אב הטומאה ומאי קא ק"ל הא קאמרינן דטומאה ביום טוב מילתא דלא שכיחא ולא גזרו ביה ובאב הטומאה מיהו אין מטבילין אותו דבעי הערב שמש ותי' דודאי לעיל בולד הטומאה נטמא בי"ט אטו עי"ט לית לן למיגזר משום דמילתא דלא שכיח היא כדקאמר משום דנטמא בעי"ט גופה אית ביה צורך י"ט ואינו אסור אלא משום גזירה דשמא יעבירנו אבל הכא כיון דאב הטומאה אסור משום דאין בו צורך י"ט כלל אית לן למיגזר ולד הטומאה אטו אב הטומאה אע"ג דמילתא דלא שכיח הוא עכ"ד ואין תירו' מחוור אצלי דהא בכוליה תלמודא משני מילתא דלא שכיח לא גזרו רבנן אע"ג דאיכא למיגזר אטו איסורא דאורייתא בפ"ק ד"ב פרכינן לרבה דאמר גזירה י"ט דעלמא אטו יום טוב אחר השבת מברייתא דקתני השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותרות לאוכלן בי"ט ואם איתא ניגזור משום הנך דמתיילדן ביומיהון ומשני ביצים במעי אמן מלתא דלא שכיח ומילתא דלא שכיח לא גזרו רבנן הרי אע"ג דביצים דמתיילדן אסירי מדאורייתא משום הכנה אפ"ה במעי אמן לא גזרו ואפי' בי"ט אחר השבת כמ"ש רש"י והתוס' שם ולעיקר קושיתו נראה ליישב על פי מה שכתב מוהרש"א בס' הליכות אלי כלל תקפ"ו וז"ל מילתא דלא שכיח לא גזרו רבנן דע שבזה יש חילוק דדוקא היכא דחד מילתא שכיח וחד לא שכיח לא גזרו דליכא למטעי אבל היכא דתרוייהו לא שכיח גזרינן והביא ראיה ממ"ש התוס' לעיל פ"ק ד"ו ד"ה ביצים גמורות דטעמייהו דב"ה דאסרי ביצת נבלה כל שכמוה נמכרת בשוק היינו משום דגזרינן אטו ביצת טרפה אע"ג דביצים גמורות במעי אמן מלתא דלא שכיח ולא גזרו רבנן כדאמרינן לעיל אלא ודאי דס"ל דההוא דלעיל היינו דלא גזרינן ביצים במעי אמן דלא שכיח אטו הנך דמתיילדן ביומיהון דשכיח דמשכיח ללא שכיח לא טעו משא"כ בביצים גמורות של נבלה דגזרינן אטו ביצים גמורות של טריפה דלא שכיח אטו לא שכיח איכא למיגזר א"ד יע"ש וא"כ מעתה הנה מקום ליישב קושי' הרב חד"ה דלעיל דפריך בגמ' דניגזור כלים שנטמאו בי"ט אטו הנך דנטמאו מעי"ט משני שפיר דטומאה בי"ט הוה ליה מילתא דלא שכיח וטומאה מעי"ט הוי מלתא דשכיח ומשכיח ללא שכיח לא גזרו רבנן אמנם למאי דפריך בתר הכי דניגזור כלים שנטמאו בולד הטומאה בי"ט אטו כלים שנטמאו באב הטומאה ביום טוב לא מצי לשנויי משום דטומאה בי"ט לא שכיח ולא גזרו רבנן דכיון דתרוייהו לא שכיח גזרו רבנן וכי משני ולד הטומאה היכי משכחת לה גבי כהנים זריזין הן ס"ל לי"מ דה"ק כיון דזריזין הן לא אתי למטעי באב הטומאה וכפי' ראשון שפירש"י ולא משום דזריזין הם מלבא טומאה לכליהן והוי מילתא דלא שכיח כמו שפרש"י באי נמי דהא לפי י"מ כיון דתרוייהו הוי מילתא דלא שכיח איכא למיגזר שפיר כמ"ש כנ"ל נכון:
ודע שכלל זה שכתב מוהרש"א נראה שבמחלוקת הוא שנוי וזה שכתב המאירי אברייתא דקתני השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותרות לאכלן בי"ט וז"ל ורבינו אפרים כתב דביצים גמורות דמותר לאכלן דוקא בי"ט דעלמא אבל בי"ט אחר השבת לא דדילמא מאתמול נגמרה ואע"פ שלא נולדה שמא סמוך ללידתה נשחטה והוי ספקא דאורייתא ואם איתא הוה ליה נמי למיגזר בהו כדגזרו בהנהו דמתיילדן ביומיהון ואין הלשון מוכיח כדבריו דהול"ל נגזר בהו כי הנך דמתילדן ביומיהון ומאי האי דקאמר ניגזור אטו הנך כו' עכ"ל הרי מבואר שלדעת הר' אפרים מאי דפריך נגזור אטו הנך דמתיילדן כו' ה"ק דניגזור בצים גמורות במעי אמן ביום טוב דעלמא אטו ביצים גמורות במעי אמן ביום טוב אחר השבת וכדגזרינן במתיילדן ביומיהון ועיין במהרש"א בס' הנז' ד' ח"י ואפי' הכי משני עלה בגמרא ביצים במעי אמן מילתא דלא שכיח ולא גזרו רבנן אע"ג דתרוייהו לא שכיח נינהו ודו"ק:

תוכן העניינים

שער המלך על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה