אור ברסלב

שער המלך על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים· רבי יצחק נוניס בילמונטי

פרק א · הלכה ד

הלכה ג

כ"ז ימים אלו מזין עליו ג' וז' כו'. פ"ק דיומא מחלוקת דר"מ ור"י ור"ח סגן הכהנים ופסק כר"י ור"ח מהטעם שכתב מרן ובה' פרה אדומה פ"ב דין ד' פסק דכהן השורף את הפרה מזין עליו כל ז' וכתב מרן ז"ל שם וז"ל בפ"ג דפרה ודלא כר"י דיחידאה הוא ועוד דבפ"ק דיומא סבר רבא דלא כותיה עכ"ל ויש לדקדק לטעם ב' שכתב מרן דאם כן גבי יוה"ך אמאי פסק כר"י כיון דרבא סבר דלא כותיה מדאמר רבא הלכך כהן גדול ביום הכפורים דלאו בדידן תליא מילתא אלא בקביעותא דירח' תלי' מילתא בתלתא בתשרי בעי לאפרושי וכל היכא דמתרמי תלתא בתשרי מפרשינן ליה ופירש"י וז"ל וכל היכא דמתרמי כו' ואע"ג דלא הוי רביעי שלו בשבת ונמצאת הזאה בטילה ב' ימים הרי מוכח דריב"א ס"ל כר"מ דמזין עליו כל ז' וי"ל דאי מהא לא אירי' לומר דרבא ס"ל כר"מ דאיכא לפרושי דמאי דקאמר רבא כל היכא דמתרמי תלתא בתשרי כו' לא קאי ארביעי שלו כפי' רש"י ז"ל אלא איום ג' ושביעי קאי דקאמר דכל היכא דמתרמי ג' וז' אפי' חל ג' או ז' שלו בשבת דנמצאת הזא' בטילה כמ"ש רבינו אפי' הכי מפרשינן ליה בתלתא בתשרי ולא חיישינן לה כנ"ל ועוד יש לדחות עיין מ"ש פ"ד מה' ביאת מקדש הל' י"ד ודו"ק:

ואם חל יום שבת בג' כו' אין מזין עליו. שם בגמ' אמרי' וליטעמיך הזאה כל שבעה מי איכא הא קי"ל הזאה שבות ואינה דוחה שבת וא"ל דמאי קו' הא קי"ל דאין שבות במקדש משום דכהנים זריזין הם ומשמע ודאי דאפילו בהר הבית אמרינן דאין שבות במקדש מדאמרי' בעירובין שבות מקדש במדינה לא התירו משמע דוקא בירושלים הוא דלא התירו אבל במקדש אפי' בה"ה התירו וא"כ הכא גבי כ"ג דכל ז' ימים מפרישין אותו ללשכת פלהדרין כיון דהוי במקדש אין שבות במקדש ואפשר ליישב בההיא דגרסינן בפ' ואלו עוברין דמ"ז איתביה לחם הפנים כו' ואי אמרת צרכי שבת נעשית ביו"ט אמאי לא דחי שבת הא אין שבות במקדש א"ל שבות קרובה התירו שבות רחוקה לא התירו ופרש"י שבות קרובה של י"ט עצמו שצריכה לבו ביום במקדש שבות רחוקה לדחות שבות י"ט זה בשביל שבת שניה לא התירו במקדש ע"כ וא"כ הכי נמי איכא למימר דמש"ה לא אמרינן אשבמ"ק משום דהו"ל שבות רחוקה לדחות שבות שבת זו משום יום הכפורים ולא הוי שבות הצריכה לבו ביום אלא דאכתי אמרינן התם בפלוגתא דתנאי היא ור"ש ן' הסגן ס"ל דשבות רחוקה נמי התירו ותו דמשמע התם דלרבא דאית ליה הואיל אפי' ת"ק נמי ס"ל דשבות רחוקה התירו ובדאורייתא הוא דפליגי כמ"ש התוס' שם וא"כ היכי פריך תלמוד' התם בפשיטות וליטעמיך כו' ואפשר ליישב דס"ל לתלמוד' דאפילו לר"ש בן הסגן דס"ל דשבות רחוקה נמי התירו אינו אלא גבי לחם הפנים דהוי דבר הצריכה לשבת שניה ד"ת משא"כ הכא גבי הזאה כיון דאינו אלא מדרבנן ומשום מעלה בעלמא אפילו ר"ש בן הסגן מודה דלא התירו שבות רחוקה כנ"ל:

סוף הספר

תוכן העניינים

שער המלך על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה