אור ברסלב

שער המלך על משנה תורה, הלכות מעשר שני ונטע רבעי· רבי יצחק נוניס בילמונטי

פרק א · הלכה יב

הלכה יא

כל הפטור ממעשר ראשון פטור מן הב' כו'. הנה הסמ"ג ז"ל בעשין קל"ו כתב דבספרי פ' ראה משמע דמע"ב נוהג בכל דבר ומשמע מדבריו שם דאפילו בירק נוהג מן התורה וכ"כ בעשין קס"א יע"ש האמנם מדברי התוס' ז"ל פ"ק דקדושין ד"ג ד"ה מה ירק שכתבו וז"ל ואע"ג דמעשר ירק דרבנן כו' אסמכוהו דרבנן אקראי ור"י פי' אם אינו ענין למעשר תנהו ענין לשביעית כו' יע"ש נראה בהדיא דס"ל דאפי' במע"ב מעשר ירק מדרבנן ממה שלא כתבו עדיפא מינה דקרא אצטריך למעשר גופיה לענין מע"ב שאם חנט בשנה שניה ונלקט בג' הולכין אחר לקיטתו ואינו חייב במע"ב ואם חנט בג' ונלקט בד' הרי הוא חייב במע"ב וכן נראה ג"כ מדברי רש"י שם שכתב אף כל כו' מתעשרין לשעבר ואע"ג דמעשר דידהו דרבנן כו' הרי דלענין מע"ב דקאי רש"י ז"ל כמ"ש מתעשרין לשעבר קאמר דהוי מדרבנן ועוד נראה שכן הוא מוכרח לדעת התוס' ורש"י והראב"ד וסיעתייהו דס"ל דמעשר פירות דרבנן כמ"ש בפ"ק דר"ה ד"ה תנא וכתבו שם דמ"ש בגמ' שם דט"ו אמינא לך אנא מעשר חרובין דרבנן ואת אמרת לי שביעית דאורייתא דחרובין לאו דוקא אלא כל מעשר פירות האילן דרבנן ולא מיירי בחרובי שיטה וצלמונה כמ"ש רבינו ז"ל בפ' זה דין ג' ועכ"ל דאפילו מע"ב נמי אינו נוהג ד"ת אלא בדגן תירוש ויצהר שהרי תלמודא התם לענין מע"ב מיירי דקאמר ר"י דנהוג עלמא בחרובין כר"ג דמתעשרין לשנה הבאה ואם לקטן בשנה הג' פטורים ממע"ב ויש לי מן התימה על הרב מש"ל ז"ל שכתב בדין שלפנינו וז"ל ודין זה שכתב הסמ"ג הוא תימא בעיני לחלק בין מע"ב לשאר מעשרות ולא ראיתי לשום אחד מהגדולים שחילקו חילוק זה ואין ס' שסוברים דברייתא זו דספרי אסמכתא בעלמא היא יע"ש והוא תימא שהרי ממקומו הוא מוכרח שלדעת החולקים על רבינו וס"ל דמעשר פירות דרבנן עכ"ל דמע"ב נמי דינא הכי כמ"ש ועיין בפ' כל שעה דל"ט ע"ב במה שפי' רש"י שם וז"ל מרור דמעשר ירק דרבנן ומדאורייתא אית ליה היתר בכל מושבות כו' הרי מבואר דס"ל לרש"י ז"ל דמע"ב נמי הוי מדרבנן וכנראה דאשתמיטתיה מיניה: ודע שלכאורה היה נראה להביא ראיה לדעת הסמ"ג ז"ל מההיא דגרסינן פ' התקבל דס"ה מתיב רב אויא מערימין על מע"ב כו' ודחיק לאוקומא במע"ב בזה"ז דרבנן ובתר הכי פריך ואמה העבריה בזמן הזה מי איכא ומסיק אלא בעציץ שאינו נקוב מדרבנן והשתא אמאי לא מוקי לה בפשיטות במעשר ירק או שאר אילנות דרבנן אלא משמע דמע"ב נוהג אפילו בירק מדאורייתא: וראיתי להריטב"א ז"ל שם שנתקשה בזה וכתב וז"ל והא דלא משני במע"ב דרבנן כגון מע"ב דאילנות וירקות משום דההיא אית ליה עיקר מן התורה וכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון אבל בעציץ שאינו נקוב אין לו עיקר מן התורה כלל עכ"ל אלא דא"כ קשה למאי דהוה בעי לאוקמא במע"ב בזמן הזה דרבנן אמאי לא ק"ל כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תיקון וליכא למימר דס"ל לתלמודא דמע"ב בזמן הזה כיון דאין שום מעשר מן התורה חשיבא כמי שאין לו עיקר מן התורה וכבר ראיתי מי שרצה לומר כן ורצה ללמוד מסוגיא זו דמרור בזמן הזה חשיבא עיקרו מדרבנן דומייא דמע"ב בזמן הזה והא ודאי ליתא שהרי ללישנא אחרינא שכתב רש"י ז"ל בההיא דפ' כל שעה מבואר דס"ל דמרור בזמן הזה חשיבא עיקרו מן התורה ואמרינן כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון ורש"י ז"ל מדלא דחי לה משום האי טעמא משמע דהכי ס"ל ובפ' ע"פ דף קי"ז ע"ב אמרינן והא רב אחא בר"י הוא דאמר מצה בזמן הזה דרבנן קסבר כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון הרי מבואר דמרור בזמן הזה חשיבא עיקרו מן התורה ולכן נראה דתלמודא התם ה"נ דהו"מ למיפרך כל דתקון כו' אלא דעדיפא מינה פריך ואמה עבריה בזמן הזה מי איכא ועיין בתוס' שם ד"ה ואמה שכתבו דה"נ הו"מ למיפרך אי בזה"ז ל"ל להערים יע"ש ודוק:

תוכן העניינים

שער המלך על משנה תורה, הלכות מעשר שני ונטע רבעי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה