שער המלך על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי יצחק נוניס בילמונטי
פרק ט · הלכה ח
התנה עליה שיהי' גט אם לא בא כו' שאין אונס בגיטין כו'. מימרא דרבא פ"ק דכתובות ופסק כלישנא קמא ואמרינן התם בגמרא מנ"ל לרבא הא לימא מהא דתנן הרז"ג אם לא באתי כו' ומת בתוך י"ב חדש אינו גט מת הוא דאינו גט הא חלה הרי זה גט ודילמא חלה נמי אינו גט והיא גופא קמ"ל דאין גט לאחר מיתה הא תנא ליה רישא ה"ז גיטך אם מתי כו' דילמא לאפוקי מרבותי' כו' דאמרי זש"ש מוכיח עליו כו' נמצא מתבאר מתוך סוגיא זו דלדידן דקי"ל כרבא דאין אונס בגיטין מתניתין דקתני הרי זה גיטך אם לא באתי כו' מת בתוך י"ב חדש אינו גט לדיוקא אצטריך מת הוא דאינו גט הא חלה הרי זה גט משום דאין אונס בגיטין ולא צרכינן לומר דאצטריך מדר"י דאמר זש"ש מוכיח עליו דלאפוקי מרבותי' דאמרינן זש"ש אתא לאשמו' מתניתין ומעתה יש לתמוה על הר"ן ז"ל שכ' בפ' מי שאחזו אמתניתין דהרי זה גיטך אם לא באתי כו' וז"ל ותמהני הך מתני' מיותרת היא דתרי גווני דידה שאם מתי אינו גט ומעכשיו אם מתי ה"ז גט תנא לעיל שמעינן להו ונ"ל דהכי קאמר דסד"א נהי דאם מתי דלאחר מיתה משמע ה"מ היכא דתלה במיתה דכיון דלא מגרש לה אלא כי היכי דלא תפול קמי יבם אף הוא אינו רוצה שיחול אלא לאחר מיתה דסבר הוא דיש גט לאחר מיתה אבל הכא דתלה באם לא באתי סד"א דמעכשיו משמע קמ"ל כו' עכ"ל ויש לתמוה עליו איך אישתמיט מהר"ן ז"ל סוגיא הלזו דק"ל לתלמוד' גופא קושית הר"ן ז"ל ומתרצינן דלאפוקי מרבותי' אתא לאשמו' וכתבו התוס' שם ד"ה דילמא דההיא לאשמועינן לאפוקי מרבותי' דאי' לאוקמי' בשאין כתוב זמן יע"ש ולדידן דקיי"ל דאין אונס בגיטין וכמ"ש הר"ן שם לעיל דף קפ"ו מתניתין לדיוק' אצטריך דדוק' מת אינו גט הא חלה הרי זה גט משום דאין אונס בגיטין וצ"ע כתב מרן הב"י סי' קמ"ו וז"ל והגמ"יי כתב דאפי' בידי שמים אין אונס בגיטין וכתב עוד שבספר המקצעות כתב דבי"ש יש אונס בידי אדם אין אונס. וכ"כ המרדכי וכתב עוד המרדכי אבל בתשובת הגאון ראיתי לחומרא דיש אונס כלישנא בתרא ודבריו צ"ע דהא משמע מדבריו דלבעל המקצעות הלכה כלישנא קמא דאין אונס אחל' אמרה וחלה היינו אונס דבי"ש. ובעל המקצעות כתב דביד"ש יש אונס וא"כ ע"כ ס"ל דהלכה כלישנא בתרא ואני אומר שגם דבריו צל"ע דאם איתא דבעל המקצעות ס"ל דהלכה כלישנא בתרא אלא דס"ל דדוקא בידי שמים דהוי אונס אבל בידי אדם מודה דאין אונס א"כ מאי פריך בגמרא ללישנא בתרא מהכא דשמואל דפסקיה מברא ואמר שמואל לא שמה מתי' דהתם שאני דהוי אונס בידי אדם שלא נזדמן ספינה לעבור כמ"ש מרן שם וכתב דבעל המקצועות מפ' דפסקיה מברא דקאמר שמואל הפך פי' רש"י והמפרשים שפירשו שלא נזדמן מעבורת לעבור אלא הוא מפרש דפסקי' מברא הוא שגדל הנהר מהפשרת שלגים ואינו יכול לעבור דזה הוי אונס בידי שמים כמ"ש מרן שם דא"כ מאי האי דמתרצינן אונסא דשכיח שאני דהו"ל לאתנויי ולא התנה איהו דאפסיד אנפשיה הא גדל הנהר מהפשרת שלגים הוי אונס דשכיח ולא שכיח כמ"ש הרא"ש בפ' ג' דנדרים דכ"ז ע"א ד"ה שאני והוא מוכרח מהסוגיא שם כמו שיראה המעיין וכ"כ רי"ו ז"ל וצ"ע: