אור ברסלב

שער המלך על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי יצחק נוניס בילמונטי

פרק ד · הלכה יז

הלכה טו

במה ד"א כו' אבל אם יש שם עדים שנמסר בפניהם כו' ה"ז כשר. כתב ה"ה והוכרח לחלק בכאן כו' וכן סבור רבינו בשקרוע שתי וערב וכן נראה מן הירושלמי פרק המביא תניין שהקשה על המשנה ועל העלה של זית ולאו כמקורע הוא ותי' אמר ר"ז תני בונא בר שילא אפילו לא כתב אלא אני פ' מגרש את אשתי כשר וראיתי להפר"ח ז"ל סי' קכ"ה סק"מ שכתב וכונת הירושלמי היא דהכי קתני דכותבין את הגט על עלה של זית והא א"א לכתוב על עלה אחת אלא על עלין הרבה והו"ל כמקורע והתורה אמרה ספר א' ותירץ אמר ר"ז כו' כלומר כיון שכותב התורף על עלה אחת אף שכותב הטופס על עלין הרבה אין חשש בזה וכי אמרינן ס' א' אמר רחמנא כו' הוא בתורף ולא בטופס ומשמע ליה לה"ה דכיון דכל הגט מצי למכתביה על כמה עלין אין לך קרוע יותר מזה והאמת שלא דק המגיד משנה בראי' זו כלל ודבר ברור הוא שאם הטופס לבד קרוע ש"ו דאף לדעת הרשב"א כשר דנהי דלכתחילה גזרינן טופס אטו תורף דומיא דשאר פסולי דאורייתא אבל בדיעבד מיהא כשר דאפי' תימא דכל מה שקרוע כמאן דליתא הא התורף נשאר קיים עכת"ד ודבריו תמוהים לע"ד שהרי בירושלמי אמתניתין קיימינן ומתניתין קתני על הכל כותבין אפילו לכתחילה וכמ"ש רבינו דין ב' והשתא לדעת הרשב"א ז"ל אפי' תימא דבטופס מקורע כשר בדיעבד אכתי תקשי לן מתניתין דקתני על הכל כותבין לכתחילה אלא ודאי דאפי' בתורף כשר בע"מ כדעת רבינו זה הנראה פשוט בכונת ה"ה וע"פ האמור ניחא לי מה שהקשה מוהר"א ששון סימן ל' וז"ל עוד יש לדקדק בדברי ה"ה דכיון דיליף לה מהירושלמי נמצא אם כן שלדעת הרמב"ם אפי' בקרוע ש"ו יכול ליתנו לה בע"מ דהא יליף לה מההיא דעל עלה של זית ואם כן בקרוע נמי יהיה הדין כן והמדקדק בדברי הרמב"ם יראה דדוקא אם נמסר לה הגט הוא דמכשרינן ליה ממ"ש אבל אם יש שם עדים שנמסר כו' הרי זה כשר מדבריו אלו נראה דדוקא אם נמסר לה מדלא כתב אם יש ע"מ יכול ליתנו לה עכת"ד ולפי מ"ש לק"מ דמאי דמשמע מדברי רבינו דלכתחילה אין נותנים לה היינו משום דרבינו איירי כשהתורף קרוע ש"ו שכ"כ ה"ז כשר אע"פ שהיה התורף כו' או שהיה קרוע ש"ו ובתורף ס"ל לרבינו דלכתחילה אין כותבין אבל בההיא דעלה של זית דהטופס לבד הוא דחשבינן ליה קרוע ש"ו משום הכי אפי' לכתחילה כשר ולא גזרינן טופס אטו תורף אלא בפיסולי דאורייתא והיינו דמייתי ה"ה ראיה מהירוש' לדעת רבינו דאי אפי' בתורף קרוע ש"ו כשר משום הכי מכשרינן בטופס לכתחילה אמנם לדעת הרשב"א דבתורף פסול מדאורי' היכי מכשרינן לכתחילה בטופס הא בפסולי דאורייתא גזרינן טופס אטו תורף אלא מיהו אכתי קשה דמאי ראיה מייתי ה"ה מהירושלמי נימא דס"ל להירושלמי גט מקורע כשר בטופס אפי' לכתחילה אע"ג דבתורף פסול מדאורייתא דומיא דפסול דס' א' דס"ל להירושלמי דאינו אלא בתורף אבל בטופס שרי לכתחילה דאמתני' קאי כדכתיבנא ותו קשה דאכתי מנין לו לרבינו דבקרוע ש"ו בתורף לכתחילה לא ינתן וכמו שדקדק מוהר"א ששון לכן הנראה לע"ד דס"ל לה"ה דמאי דפריך בירושלמי ולאו כמקורע הוא לאו היינו משום דבעינן ספר א' כמ"ש הפר"ח דא"כ מאי משני כיון דספר א' פסולה דאורייתא גזרינן טופס אטו תורף כשאר פסולי דאורייתא ומתניתין קתני על הכל כותבין אלא ודאי דהירושלמי לית ליה הך דרשא דספר אחד אמר רחמנא כו' וכן מוכח בהדיא דלעיל מזה קאמר בירושלמי ר"י בעי כתבו על כוס של זהב ואמר לה מקום הכתב שלך ומקום השיטין שלי מהו ומדלא פריך עלה דת"ל דספר א' אמר רחמנא ומוקי לה במעורה כדמוקי תלמודא דידן בעייא דר"פ בפרק המבי' תניין ד"כ משמע בהדיא דס"ל להירושלמי דהכא לא דרשינן ס"א אמר רחמנא ואפשר דה"ט משום דס"ל דהאי ספר אצטריך לספירת דברים וכמו שהקשה התוס' ד"ה ספר לתלמודא דידן יע"ש והכי מוכח לישנא דירושלמי דפריך ולאו כמקורע הוא משמע דמשום פיסול מקורע דקאמר לעיל מזה נקרע פסול הוא דפריך דאי משום טעמא דבעינן ס"א הוא וכמ"ש הפר"ח הכי הול"ל הא בעינן ס"א וליכא וכן מוכח קצת מדברי התוספות ד"ה הנזכר דפיסולה דס"א הוי אפילו בטופס מדרבנן דומיא דשאר פסולי דאורייתא כדכתיבנא ממה שהקשה אמתניתין דפרק המגרש דקתני שייר מקצת הגט וכתבו בדף הב' כשר דהוה ליה למיפסל בב' דפין משום ס"א והשתא אם איתא לדעת הפר"ח ז"ל דמאי דפריך בירושלמי היינו משום פיסול' דס"א ואהא משני אר"ז כו' א"כ מאי ק"ל מההיא מתניתין נימא דמתני' דשייר מקצת הגט איירי בכותב התורף כולו בדף א' וכדשני בירושלמי לההיא דעלה של זית אלא ודאי דס"ל להתו' דפיסולא דס"א הוי אפי' בטופס כשאר פסולי דאורייתא ומש"ה ס"ל לה"ה ז"ל דמאי דפריך בירושלמי ולאו כמקורע הוא היינו לומר דכיון דא"א לכתוב את הגט בעלה א' אלא בעלין הרבה הו"ל מקורע (וכ"כ הרב ל"מ ז"ל דקו' הירושלמי הוא משום מקורע) ואפי' בע"מ מיהא לכתחילה לא ינתן וכמ"ש רבינו ומתני' על הכל כותבין קתני אפילו לכתחילה ואהא משני אמר ר"ז כו' כלומר כיון דהתורף נכתב על עלה א' אף על גב דהטופס נכתב על עלין הרבה ונמצא דהטופס הוי כמקורע לא גזרו טופס אטו תורף לכתחילה כיון דתורף גופיה הוי מדרבנן הו"ל גזירה לגזירה ומש"ה קתני מתניתין על הכל כותבין אפי' לכתחילה והיינו דמייתי ה"ה ראיה דלדעת הרשב"א כיון דתורף פסול מדאורייתא טופס נמי פסול מדרבנן כשאר פסולים דאורייתא ומאי משני בירושלמי והיינו דהכריחו לרבינו ז"ל לומר דטופס קרוע בע"מ לכתחילה לא ינתן ממאי דפריך בירושלמי כנ"ל ומיהו לפום מאי דמסיק בתלמודא דידן דבעינן ס"א ולא ב' או ג' ספרים צ"ל דס"ל לתלמודא דידן דמתניתין דקתני עלה של זית לאו דוקא אלא מתני' אתא לאשמועינו דכותבין על העלין ולדוגמא בעלמא נקטי לומר דבעינן דבר המתקיים בעל' של זית וכן הוא מוכרח ממה שהקשה התוספות אמתניתין דפרק המגרש דשייר מקצת הגט כו' ולא קשיא להו כן ממתניתין דפרק המביא ועיין בספר משאת משה חלק א"ה סי' י"ו ודוק:

תוכן העניינים

שער המלך על משנה תורה, הלכות גירושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה