אור ברסלב

שער המלך על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה· רבי יצחק נוניס בילמונטי

פרק ב · הלכה י

הלכה ו

שינוי החוזר כו'. פסק רבינו כרב אשי דאמר תנא דידן שינוי דאורייתא קתני ומשמע דלר"א שינוי החוזר לא קני ואפי' מדרבנן אך דעת התוס' פרק לולב הגזול ד"ה שינוי דלר"א נמי קני מדרבנן ועיין במוהר"ם בן חביב שם וכן מצאתי בשיט' כ"י מתלמידי הרשב"א שכ"כ וז"ל ומשמע דאפי' לר"א דאוקי מתני' בשינוי דאורייתא מודה הוא דאיכא שינוי דרבנן והיינו שינוי החוזר והיינו דקאמר ר"א תנא דידן שינוי דאורייתא קתני ומדלא קאמר תנא דידן שינוי דלא הדר קתני ש"מ דס"ל דשינוי דלא הדר קני מדאוריי' ושינוי דהדר קני מדרבנן עכ"ל וכן נראה שהוא דעת התוס' פרק הגוזל עצים דצ"ו ע"ב ד"ה ועבדיה זוזי שכתבו וז"ל דוקא עבדיה זוזי אבל עשה מן הנסכא כלי קני אע"ג דהדר עביד לי' נסכא דלא גרע מנסרים ועשאן כלים כו' יע"ש והרב תורת חיים הק' לדבריהם אלו ממ"ש בפרק כיצד הרגל דף [כ' ע"ב] ד"ה והוא וז"ל פי' הקונט' שלא קבעה בבנין דלא הוי שינוי ותימא כי קבעה נמי לא קנה דשינוי החוזר הוא כדאמרינן בפרק הגוזל האי מאן דגזל נסכא כו' ולפי דבריהם שבפרק הגוזל מאי ק"ל הא אין לך חשיבות גדול מזה שקבעו בבנין דבית חשיב טפי מכלי ועדיפא מינה הוה לי' לאקשויי ממתני' דהנזקין על המריש הגזול שבנאו בבירה שנוטל דמיו מפני תה"ש יע"ש ועפ"ז נראה לי לתרץ לדעת רש"י ורבינו שבפ"ו מה' מעילה דין ח' כתב בהדיא כפי' רש"י אע"ג דאיהו ז"ל פסק דשינוי החוזר לברייתו לא קנה דס"ל דבהקדש בהוצאה מרשות הקדש לשינוי הדיוט תלי' מילתא והלכך כל שקנאו אפי' מדרבנן הרי יצא מרשות הקדש ומעל וא"כ ה"נ כיון שבנאו בבירה הרי קנוי לו מדרבנן מפני תה"ש וכן נראה שהוא דעת רבינו שבפ"ו מה' הנזכר דין ד' פסק דהמשאיל קורדם לחבירו הוא מעל וחבירו מותר לבקע ולר' אשי דבפרק השואל דצ"ט אע"ג דקניי' השואל אינו אלא מדרבנן כדאמרינן תקנו משיכה בשומרים וכ"כ הרב מח"א ה' קנין משיכה סי' ב' והתוס' שדחו פי' רש"י נראה דלשטתייהו אזלי שכתבו בפרק מרובה דע"ט ד"ה תקנוה דר' אמי ס"ל משיכה קונה מן התורה יע"ש ודוק ומ"ש מוהר"ם ן' חביב דרבינו והטור סברי דנהי דבנסרים ועשאן כלים לא קני משום דכיון דסתר לה חוזרים הנסרים ועבידי אינשי דסתרי כלים לעשותם נסרים משום דאין הפסד בסתירתן אבל טווי ועשאו בגד והוא דבר חשיב ולא עבידי אינשי דסתרי להו כדמעיקרא קני מדרבנן ולא גרע ממריש שבנאו בבירה יע"ש ק"ל דאם כן איך פסק רבינו בהלכות ציצית דעשאן מצמר הגזול פסולים הא חוטי ציצית ודאי דלא עבידי אינשי דסתרי להו ועבידי צמר וקנאו ואם כן אמאי פסולים משלהם איקרי וליכא למימר דכיון דמדאוריי' לא קני לא מקרי משלהם דהא מעובדא דההיא סבתא מוכח בהדיא דמשום תקנה דרבנן נפיק ידי חובת סוכה מן התורה וכמ"ש התוס' שם ודוק:

תוכן העניינים

שער המלך על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה