אור ברסלב

שער המלך על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה· רבי יצחק נוניס בילמונטי

פרק ב · הלכה ב

פרק ב

ודין זה דין תורה הוא כו'. עיין מה שהקשה הרב לח"מ ז"ל ממ"ש רבי' פ"ה מה' אלו דין יו"ד דאם נטלו מוכסים את חמורו כו' דאם בא להחזיר ממדת חסידות מחזיר שזה לא נאמר אלא למ"ד יאוש כדי קני כדאיתא פ' הגוזל בתרא איכא דאמרי אם בא להחזיר מחזיר מ"ט יאוש כדי קני מיהו אם אמר אי איפשי בממון שאינו שלי מחזיר לבעלים הראשונים וכיון שרבינו ז"ל פסק כמ"ד יאוש כדי לא קני איך כתב כן ומה שתירץ הוא תירוץ הרמב"ן ז"ל במלחמותיו ע"ש ולפי מ"ש למעלה פ"ה מה' גניבה שרבינו מפרש מ"ש אם נטל מחזיר לבעלים מחזיר הדמים לבעלים קאמר משום דיאוש כדי לא קני מעיקרא באיסורא אתא לידיה ומש"ה מיחייב להחזיר הדמים איכא למימר דתלמודא ה"ק דאיכא מ"ד מגיה הברייתא ותני אם בא להחזיר כו' א"נ פרושי קא מפרש דהאי אם נטל דקאמר מחזיר בברייתא אם בא להחזיר קאמר משום דס"ל יאוש כדי קני והילכך לא מצי לאוקמה לברייתא בחזרת דמים משום דאפי' דמים לא מיחייב כיון דבהיתרא אתא לידיה והילכך אף לפי האמת דקי"ל דיאוש כדי לא קני כתב רבינו דין זה לענין חזרת החמור והכסות דבהא ק"ל כלישנא בתרא וא"כ אף לחזרת דמים היכא דלא הוי גנב מפורסם כנ"ל ומ"ש עוד הרב ל"מ דרבינו סובר דיאוש ושינוי השם דהקדש לא קני אלא מדרבנן יש להק' עליו דבפ' לולב הגזול קאמר ר"י התם דלולב הגזול אפי' אחר יאוש פסול משום מה"ב ומוכח לה מקרא דכתיב והבאתם גזול כו' ל"ש קודם יאוש ל"ש לאחר יאוש בשלמא קודם יאוש כו' אלא לאחר יאוש הא קניה ביאוש וכתבו התוספות שם דהא קניה ביאוש ושינוי השם קאמר דר"י ס"ל דיאוש כדי לא קני ואם איתא דיאוש ושינוי השם דקרבן אינו אלא מדרבנן אכתי מאי מוכח מקרא דוהבאתם גזול וי"ל ודו"ק:

תוכן העניינים

שער המלך על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה