שער המלך על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי יצחק נוניס בילמונטי
פרק ד · הלכה ד
וכן טמא שטבל כו'. עיין בהשגת הראב"ד ובמה שתי' מרן בתי' אחרון דמיתה בידי שמים חמור מכרת ועיין בהרב מש"ל ז"ל ובפרק כ"ש דל"ב ע"ב מבואר דכרת חמור ממיתה בי"ש וכן מבואר בפרק הערל ד' ע"ג ובסוף פרק דם שחיטה אמרינן דמעילה איסור קל במיתה וקדשים איסור חמור בכרת ועיין בפירש"י שם ודוק:
מעשה חושב (שפב) ובמה שתירץ מרן בתי' אחרון דמיתה בידי שמים חמורה מכרת כו' ובפ' כ"ש מבואר דכרת חמור ממיתה בידי שמים כו'. תמהני דבהדיא אמרינן בשבת דף כ"ה ריש ע"ב דקודש חמיר מתרומה טמאה שהיא כמיתה משום דבקודש ענוש כרת וע"ש. ואיני יודע אמאי הקשה מהמאוחר היינו מפסחים וכן מיבמות כו' ולא הקשה משבת ועי' רש"י שם ע"א בד"ה וכרת כו' שכתב שם דבכרת הולך ערירי אבל לא במיתה בידי שמים וכן כתב ר"ת שם בתוס' בד"ה כרת כו' וע"ש: