שער המלך על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יצחק נוניס בילמונטי
פרק ז · הלכה ד
הרי את מקודשת לי ע"מ שאראך כו'. כתב הטור סי' ל"ח משם הרמ"ה ז"ל דע"מ שאראך להבא משמע אע"ג דאחזי לה ממציאה דאשכח או מתנה שניתן לו אח"כ הוו קידושין ומיהו לא חיישינן דילמא אחזי לה בתר הכי למהוי ס' קידושין וכתב מר"ן וז"ל דמ"ש ומיהו לא חיישינן כו' נראה שבא לחלוק על דברי הרמ"ה וכעין מ"ש רי"ו בשם הרא"ש ואע"פ של' ומיהו אינו מיושר ע"כ לפרש כן שאל"כ ק' אמאי לא חיישי' להכי להחמיר א"ד הנה מבואר מדבריו דס"ל למרן שלדעת הרמ"ה דס"ל דלהבא משמע אע"פ שלא הראהו אינה מותרת לינשא לשוק בלא גט דחיישינן כן שמא יראה לה בתר הכי ואף למה שחזר ופי' עוד בדברי הטור ז"ל מ"מ משמע ודאי דבהא לא חזר בו הרב ז"ל וקשה ממ"ש מרן שם בסמוך משם הרמ"ה דבע"מ שאראך מספק לא חיישינן דילמא הראה לה למהוו קידושי ס' כו' ובודאי שכונתו לומר שמותרת לינשא בלא גט והשתא ק' דלדעת הרמ"ה בלא"ה חיישינן למיהוי קדושי ספק משום חששא דשמא יראה לה בתר הכי ושמא נאמר דאע"ג דבלאו הכי חיישינן למיהוי ספק קידושין משום שמא יראה לה בתר הכי הא קמ"ל דלשמא הראהו לא חיישינן ונ"מ בשמת או שאומר שאינו רוצה להראות לה לעולם דומיא דע"מ שאתן לך ר' זוז שכתב הטור לקמן משם הר"ם הנרבוני דאי משום חששא דשמא יראה לה ליכא למיחש ואי משום חששא דשמא הראהו הוה חיישינן כנ"ל: