אור ברסלב

שער המלך על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יצחק נוניס בילמונטי

פרק ז · הלכה ב

הלכה א

הרי את מקודשת בזה ע"מ שיש לי ק"ק זוז או בית כור כו'. כתב ה"ה משנה פ' האומר ושאלו בגמ' וניחוש שמא יש לו ותי' ל"ק הא בקדושי ודאי הא בקדושי ס' הנה הרשב"א ז"ל שם בחי' כתב וצ"ע בע"מ שיש לי בת או שפחה מגודלת ואין לו דקתני בפ' האיש מקדש דאינה מקודשת אם אינה מקודשת כלל קאמר או אינה מקודשת גמורה קאמר ולעולם ס' הוי דילמא יש לו כי הכא ומסתברא דהתם נמי מקודשה ודאי קאמר עכ"ד ולפי דבריו ז"ל צ"ל דאינה מקודשת דקתני התם במתני' לצדדין קתני דכולהו הני דקתני התם ע"מ שביתי קרוב למרחץ ונמצא רחוק כו' אינה מקודשת כלל ע"מ שיש לי בת או שפחה מגודלת ואין לו אינה מקודשת ודאי אלא ס' וקשה טובא לכאורה לפי זה מהא דאמרינן התם אלא אמר אביי מהכא ובכולם אע"פ שאמרה בלבי היה להתקדש לו אעפ"כ אינה מקודשת ואמאי הא קאמרה בלבי היה להתקדש לו כו' והשתא אם איתא דאינה מקודשת דקתני מתני' אחלוקת ע"מ שיש לי בת או שפחה ואין לו ע"כ אינה מקודשת ודאי קאמר אם כן מנ"ל לאביי לומר דכי קתני אינה מקודשת אשארה אינה מקודשת כלל קאמר ולצדדין קתני כי היכי דתיפשוט מינה דדברים שבלב אינן דברים אדרבא נימא דאינה מקודשת ודאי קאמר ולעולם דס' מקודשת הויא ולחומרא וכדדחי אביי התם אמתני' דהמקדש את האשה ואמר כסבור הייתי שהיא כהנת ונמצאת לויה מקודשת דמאי מקודשת דקתני ספק מקודשת ולחומרא ופי' הרשב"א והריטב"א דה"ט משום דלא מהימנינן ליה במ"ש כסבור הייתי שהיא כהנת כו' ומש"ה הוי ס' מקוד' ולעולם דאי הוי ידעינן שכך היה בדעתו אינה מקוד' דדברים שבלב הויין דברים וא"כ הכא נמי נימא הכי דאינה מקודשת ודאי קאמר ולעולם דספק הוי וחיישינן שמא משקרת במ"ש בלבי היה להתקדש לו אלא ודאי מוכח דאינה מקודשת דקתני מתני' אינה מקודשת כלל במשמע והיה נראה לומר דפשיטותא דאביי דדברים שבלב אינם דברים לאו היינו מכל הנהו דקתני התם ע"מ שביתי קרוב למרחץ ונמצא רחוק כו' דהתם ודאי מצינן למימר דאינה מקודשת ודאי קאמר ולעולם דס' הוי אלא מחלוקת ע"מ שיש לי בת או שפחה מגודלת ואין לו דקתני מתניתין הוא דבעי למיפשט דאם אי' דדברים שבלב הויין דברים אמאי קתני מתני' דאינה מקודשת ודאי ואם בא אחר וקדשה תפסי קדושין הא הו"ל ס"ס ס' אי יש לו אי לא ואם ת"ל שאין לו שמא אמת היה במה שאמרה בלבי היה להתקדש לו אע"פ כן וכיון דאיכא ס"ס הו"ל מקודשת ודאית ואם בא אחר וקדשה לא תפסי קדושין הן אמת שזה שכתבנו דכל דאיכא ס"ס להחמיר הו"ל מקודשת ודאית וכעת לא מצאתי גילוי לדין זה ומכח הסברא הי' נראה דכי היכי דקי"ל גבי קדושין דכל דאיכא ס"ס להקל אזלינן לקולא ומתירין אותה לינשא לשוק והיינו משום דכל דאיכא ספק ספיקא חשיב ההוא צד כמיעוטא דמיעוטא ולא חיישינן לה כלל וא"כ ה"נ כל דאיכא ס"ס להחמיר חשיבה ההוא צד כמיעוטא דמעוטא ולא חיישינן לה כלל ודוגמא לדבר ראיתי להרב מש"ל ז"ל שכתב בפ"ד מה' בכורות דק"ב ע"א דאף דקי"ל ס' דרבנן לקולא כל דאיכא ס"ס להחמיר אף בדרבנן אזלינן לחומרא וכתב שאף שלא מצא חילוק זה בדברי הראשונים מ"מ מכח הסברא נ"ל דכל דאיכא ס"ס חשיב ההוא צד כמעוטא דמעוט' ולא חשיב ס' כלל יע"ש ועיין במ"ש עוד בפ"י מה' מקואות הלכה ו' בכללי ס' דרבנן:
הן אמת שקשה לי על דבריו מאותה שכתב ה"ה ז"ל שכתב בפ' כ"ז מה' שבת הלכה ג' וז"ל ובתשובה ביאר רבי' דכל מה שיהיה מן התחומין מן התורה ספק להחמי' ומה שהוא מדבריהם ס' להקל דס' דרבנן לקולא כו' וזה דעת הרמב"ן והרשב"א ז"ל ומכלל זה שההליכה בנהרות ויש ס' אם הם למעלה מעשרה אם לאו מותרת לפי שהוא ס' בשל דבריהם וכן התיר רבי' בתשובה עכ"ל והשתא לפי דעת הרב מש"ל ז"ל ק' דהא איכא ס"ס להחמיר ספק אם הם למעלה מעשרה או לא ואת"ל שהם למעלה מעשרה ס' אי יש תחומין למעלה מעשרה או לא וכעת צ"ע ומ"מ לדאתאן עלה נר' דאפשר לחלק ולומר דאע"ג דקי"ל גבי קדושין דס"ס לקולא היינו משום דאיכא חזקה דאוקי אתתא בחזק' פנויה אבל להחמיר ולומר דלא תפסי בה קדושין מאחר לא כיון דאיכא חזקה לפנויה כנגדה ושוב מצאתי למוהרד"ז בסי' ח"י שכתב בכעין נדון שלנו על אשה אחת שנתקדשה ושני' אומרים שנתקדשה מרצונה וב' אומרים שנתקדשה באונס פחד כתב הרב ז"ל דה"ז מקודשת ודאי ולא תפסי קידושין מאחר מטעם ס"ס ס' אם האמת כדברי האומרים שנתקדשה לרצונה וא"ת נתקדשה באונס ס' אי חשיב' אונס או לא יע"ש ועיין בהרב כנסת הגדולה סי' מ"ז בהגהת הטור אות י"ד ומיהו אכתי נראה דאין תי' זה מעלה ארוכה דאם אית' כל כי האי הו"ל לאביי לפרש ולא למיסתם סתומי ולומר ואמאי הא קאמרה בלבי היה להתקדש לו דמשמע דאכולא מילת' קא פריך ותו דהרשב"א ז"ל שם בחי' כתב וז"ל וכן הדין בהא דבסמוך בכולן אע"פ שאמרה בלבי היה להתקדש לו אינה מקודשת מדקתני אינה מקודשת משמע אינה מקודשת כלל כו' הרי מבואר דלישנא דאינה מקודשת הוא דקשיא ליה דמשמע כלל כלל לא ולכן נראה דמשמע ליה לאביי דלישנא דאינה מקודשת משמע ודאי אינה מקודשת כלל והיינו דבעי למיפשט דבשלמ' אם נאמר דדברים שבלב אינן דברים מש"ה קתני אינה מקודשת ואע"ג דבע"מ שיש לי בת ואין לו ה"ז מקודשת מס' אפ"ה קתני אינה מקודשת משום אינך אכן אם נאמר דבכל הני קתני מתני' אינה מקודשת ודאי אלא ס' א"כ הו"ל למיתני ס' מקודשת או מקודשת ואינה מקודשת כי היכי דקתני בריש פרקין כנ"ל ועוד יש ליישב על פי מ"ש לקמן דין ג' ומ"מ אכתי ק' לדעת הרשב"א ז"ל דאם כן הו"ל לתלמודא לאקשויי התם וניחוש שמא יש לו ולשנויי עלה דאינה מקודשת ודאי קאמר ואמאי נטר תלמודא לאקשויי עד הכא ודו"ק:

תוכן העניינים

שער המלך על משנה תורה, הלכות אישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה