אור ברסלב

שער המלך על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יצחק נוניס בילמונטי

פרק ג · הלכה א

פרק ג

כיצד האשה כו' בפרוטה כסף או בש"פ כו'. משנה פ"ק דקדושין בש"א בדינר ובשוה דינר ובה"א בפרוטה ובשו"פ והתו' שם ד"ה ב"ש כתבו וז"ל במס' עדיות תני לה גבי מקולי ב"ש ואע"ג דאי קבלה קדושין מאחר הוו ב"ש לחומרא כו' יע"ש והרב ע"י ז"ל הקשה דמאי קו' הא בעדיות לא תני אלא מאי דלב"ש מותרת גמורה ולב"ה אסורה בהחלט כגון אם קדשה בפרוטה דלב"ש מותרת לשוק ולב"ה אסורה אבל אם פשטה ידה וקבלה קדושי דינר מאחר אינו קולא וחומרא לב"ש וקולא וחומרא לב"ה דלב"ש מקודשת לב' ולב"ה לא' ותיר' דלב"ש נמי דקאמר בדינר מ"מ ס"ל דבפרוטה הויא מקודשת מס' והיכא דלא קבלה קדושין מאחר ודאי דב"ה הוו לחומרא שהבא עליה במזיד בחנק ובשוגג חטאת ולב"ש לקולא לפי שהיא ס' מקודשת אבל אם פשטה ידה וקבלה קידושי דינר מאחר לב"ה אין קדושי ב' תופסין ואם מת ראשון מותרת לשוק ולב"ש תופסים בה קדושי ב' א"ד יע"ש ואשתמיט מיניה דברי התוס' פ"ק דיבמות די"ד ע"ב ד"ה אלא ב"ש שהק' וז"ל וא"ת דילמא משום ההיא דשוה כסף היו נמנעים דאם נתקדשה לראשון בפרוטה ולב' בדינר לב"ש מקודשת לב' ובניה מן הראשון ממזרי' כו' ע"ש ודבריהם הן דברי הירושל' בפ"ק דקדושין ע"ש הרי מבואר דלב"ש אם קדשה בפרוטה לא הוי מקודשת כלל דאי הוה ספק מקודשת מאי מקודשת לב' דקא' והלא מקודשת לב' מס' ובניה מראשון ומב' ס' ממזר ולא ממזר ודאי ולכן צ"ל דלב"ש ודאי דד"ת המקדש בפרוטה לא הוו קדושין כלל ד"ת אלא דמ"מ קדושין מדרבנן מיהא הוו ומשום דחיישינן שמא שוה דינר במדי דכי היכי דהמקדש בפחות מש"פ לדידן הוי מקודשת מדרבנן משום חששא דשמא ש"פ במדי ולדעת התוספות הוו קדושין דרבנן דאין להקדש אלא מקומו ושעתו ה"נ לב"ש במקדש בפרוטה מקודשת מדרבנן משום חשש דשמא שוה דינר במדי והשתא היינו דק"ל דאע"ג דאם קבלה קדושי' מאחר הוו ב"ש לחומרא דלב"ש אם קדשה הב' בדינר צריכה גט מב' מדרבנן ואם מת שני אסורה עד שיגרש ראשון לא כן לב"ה מקודשת לראשון ואם מת מותרת לשוק ומ"ש ביבמות דבניה מן הראשון ממזר משום דכיון דקדושי פרוטה לא הוו קדושין ד"ת כל שקדשה ב' בדינר הוי ממזר מן הראשון ד"ת ובניה מן הב' לא הוו ממזרים כלל כמ"ש הרמ"ה הביאו הטור סי' ל"ו דמשו' חשש דש"פ במדי אם ילדה מב' אין הולד ממזר יע"ש כנ"ל נכון ודע שהתוספות שם סמוך ונר' בד"ה בפרוטה הקשו דגבי קדושין וערכין מנ"ל דש"כ ככסף ותי' דילפינן מע"ע כו' והר"ן תי' באופן אחר וז"ל י"ל נהי דגבי נזיקין ועבד אצטרכינן קרא לרבויי שוה כסף ככסף הכא לא צריך דהתם כל חד וחד למילתיה אצטריך דגבי עבד סד"א כיון דמגרע פדיונו ויוצא בע"כ של רבו דלימא ליה רביה זיל טרח כו' להכי אצטריך קרא לרבויי דמסברא לית לן כה"ג ש"כ ככסף אבל גבי קדושין כיון שהיא מתרצית בדבר וניחא לה בש"כ לא צריך קרא לרבויי כו' וגבי נזיקין נמי משום דכתיב מיטב שדהו ישלם כו' יע"ש וכ"כ הרשב"א ויש לי לדקדק דאמאי הוצרכו לה"ט דמיטב גבי נזיקין ות"ל מהטעם שכתבו גבי עבד דהוי בע"כ ה"נ גבי נזיקין אצטריך קרא מה"ט דאפילו בע"כ דניזק יהיב ליה סובין וכן ראיתי להרב בעל החידושין לקמן ד"ח ע"א ד"ה ישיב שתי' כתי' הר"ן וז"ל י"ל באשה דמדעתה מקניא נפשה וכן בכל הקנינין דעלמ' לא אצטריך קרא דש"כ מקני כו' אבל בע"ע ובנזיקין אצטריך קרא לאשמעינן דהאדון וניזק ע"כ מקבלים שוה כסף כו' יע"ש ויש ליישב שדעת הר"ן והרשב"א הוא דאי משום בע"כ אכתי למאי אצטריך קרא גבי נזיקין נילף מעבד דאפי' בע"כ שוה כסף ככסף וליכא למימר דאצטריך למהוי ב' כתובים דלא נילף בעלמא דלמאי נ"מ הא בעלמא לא אשכחן כה"ג ענין בע"כ דאצטריך קרא למעוטינהו אלא דאכתי ק' דאי משו"ה הוצרך הר"ן לומר דטעמא דנזיקין משום דכתיב מיטב אכתי תיקשי ליה למאי אצטריך קרא גבי עבד נילף מנזיקין דאפי' בע"כ שוה כסף ככסף וליכא למימר דס"ל כמ"ש התו' דסד"א הואיל והוא גרם לימכר כו' דא"כ בפשיטות הו"ל לתרץ דילפי' מע"ע ונזיקין ולא הוו ב' כתובים משום דמצרך צריכי כמ"ש התו' ויש ליישב דס"ל להר"ן דעבד לא הוה ילפינן מנזיקין דאפי' בע"כ שוה כסף ככסף דשאני נזיקין דשוה כסף הוא דאזיק לי' והילכך יהיב ליה שוה כסף בע"כ אבל בע"ע דיהיב זוזין ושקיל סובין הו"א דבע"כ של אדון לא מצי ליהב ליה דא"ל הב לי זוזי כדיהיבנא כנ"ל נכון: ובהכי תשובה מוצאת למה שראיתי בס' קול יעקב בלשונו' רבינו דף נ"ז שהק' על מה שנסתפק הר"ב פר"ח בספר מים חיים סי' ד' אי גבי פדיון הבן ושאר מתנות כהונה אמרי' נתינה בע"כ שמה נתינה וכיון שהיש' נתנה לכהן אף שהכהן לא רצה לקבלם יצא י"ח נתינה א"ד ז"ל ופשיט לה הרב דנתינה בע"כ שמה נתינה אף לגבי פדיון הבן ושאר מתנות כהונה יע"ש והק' הוא מדברי הר"ן הללו דאי גבי פדיון הבן נתינה בע"כ שמה נתינה אמאי אצטריך בע"ע ישיב לרבות שוה כסף דאי משום שיוצא בע"כ של אדון הא גבי פדיון נמי שנותנו לו בע"כ של כהן ואמרינן דשוה כסף ככסף כדנפ"ל בפ"ק דשבועות מכלל ופרט וכלל כו' יע"ש אכן ע"פ האמור הנה נכון דאפילו נימא דגבי פדיון הבן נתינה בע"כ שמה נתינה ושוה כסף ככסף אכתי ליכ' למילף ע"ע מנזיקין דהתם כיון דלאו ממונא הוא דקא יהיב ליה כהן אלא דהתורה חייבתו לתת לכהן ה' סלעים על פדיון בנו התורה אמרה דאפי' בע"כ מצי יהיב ליה ש"כ משא"כ גבי עבד דיהיב זוזי ושקיל סובין הו"א דלא מצי יהיב ליה בע"כ להכי אצטריך קרא כנ"ל והרב מוהרימ"ט עלה ונסתפק לשיטת הר"ן והרשב"א דנפ"ל שוה כסף גבי קדושין מסברא אי מהני נתינה בע"כ אפי' בשוה כסף כגון שאמר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שאתן לך מאתים זוז ונתן לה בע"כ כדי שווים מהו כיון דבע"כ יהיב מסתברא דכסף דוקא וכתב עוד דגבי גט מסתברא ודאי דלא מהני שהרי לצעור' קמכוין כי ההיא דאמרינן גבי אצטלית בפ' מי שאחזו אבל גבי קדושין בספקא תליא מלתא עכ"ל ואנכי הרואה עיקר ספקו של הרב במחלוקת הוא שנוי בין גדולי ישראל שדעת הרב מוהר"י בי רב הובאו דבריו במוהר"ם אלשקר סי' ל"ב ובהרלנ"ח סי' קל"ג דאפי' בגיטין כל כי האי גוונא שהתנה לתת דמים ואפילו בש"פ לתת ממטבע פלוני יכול לתת שויים ואפי' בע"כ דע"כ לא פליג רשב"ג ורבנן גבי גט אלא כשהתנה לתת אצטלית ורצה ליתן דמים אבל כשהתנה לתת דמים לכ"ע יכול ליתן שויים והרלנ"ח והר"ם אלשקר חלקו עליו ועיין להרב החבי"ב בא"ה סי' ל"ח הגהת הטור אות י"ג וי"ד ובסי' קע"ג הגהת הטור אות ס"א ושם בסימן ל"ח כתב שהמבי"ט הסכים לדברי הר"י בי רב והוא מן התימה על מוהרימ"ט איך אישתמיט מיניה מילי דאבות ודו"ק:
מעשה חושב (רכ) ולכן נ"ל דלב"ש ודאי דד"ת המקדש בפרוטה לא הוו קדושין כלל ד"ת כו'. ומשום דחיישינן שמא שוה דינר במדי כו'. אני תמה דאיך אפשר לומר דפרוטה יהיה שוה דינר במדי והרי פרוטה הוא חלק אחד מן קצ"ב בדינר. (ואולי כוונתו על שוה פרוטה דתנן נמי במתניתין ושוה פרוטה דהיינו חפץ אפשר שיהיה שוה במדי דינר וכן יישבתי לעצמי קושיא זו כבר אע"ג דדוחק הוא לדמותו להא דשמואל משום דבפחות משוה פרוטה הרי שייך לומר דבמדי הוא שוה פרוטה אבל לומר דשמא הוא שוה דינר במדי שהוא כמאתים כפל ממה שהוא שוה כאן הוא ודאי דוחק) ולדעת התוס' דס"ל דהוא משום רואים דהיינו שאנשי מדי יאמרו שהמקדש בפרוטה נמי אינה מקודשת לפ"ז ודאי לא שייך לב"ש חשש זה במקדש בפרוטה עצמה ובאמת אינה מקודשת בה לב"ש ודוק:

תוכן העניינים

שער המלך על משנה תורה, הלכות אישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה