אור ברסלב

שער המלך על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי יצחק נוניס בילמונטי

פרק יז · הלכה י

הלכה ח

חזרה להיות גרושה כו' נתוסף בה כו'. הנה בפ' הע"י דע"ז ע"ב אמרינן אמר רבא מנא הא מילתא דאמור רבנן אין חללה אלא מאיסורי כהונה דתניא לא יאמר גרושה בכ"ג ותיתי בק"ו מכהן הדיוט כו' למה נאמרה אלא כשם שחלוקה גרושה מזונה וחללה בכהן הדיוט כו' ופרש"י בד"ה כשם וז"ל ללמדך שאם זונה וחללה וגרושה היא לוקה עליה אף משום גרושה כו' הנה הריטב"א ז"ל פי' פירוש אחר וז"ל פי' שחייב על גרושה לחודה אע"פ שאינה זונה דהא פלגא קרא ואשה גרושה מאישה לא יקחו ללמד שילקה עליה בפ"ע וה"ה על חללה או זונה בפ"ע הא לא"ה הו"א דאינו חייב עד שיהו כולן בה כו' אבל ליכא לפרושי כדפרש"י דקרא אתא לחלקן ולחייבן על כולן דאם כן תפשוט מהכא דאחע"א בא"מ מיהא ותקשי לכולהו תנאי דפליגי בהא ונימא להו קרא למאי אתא כו' יע"ש ולע"ד נראה דאין כאן מקום קו' כלל לפרש"י ז"ל דאי' למימר דמאן דלית ליה איסור מוסיף איצטריך קרא לחייבו על כולן היכא דהוו איסור בת אחת כגון בכהן שהביא ב' שערות אחר שנתגרשה ונתחללה וכמ"ש תוספי הרא"ש לקמן בההיא דר"א ועיין במוהרימ"ט וא"כ איכא למימר דאפי' מאן דלית לי' בעלמא איסור מוסיף הכא שאני דגלי קרא ולא ילפינן מינה לעלמא דאיסור כהונה שאני ואע"ג דכ"ג שבא על אחותו אלמנה אמרינן לעיל דאינו חייב משום אלמנה דאין אחע"א התם שאני דהוה איסור קל דכהונה על איסור חמור דאחותו אבל באיסורי כהונה גופייהו מודו כ"ע דחייל ולא ילפינן מיניה לעלמא ואדרבא לפי הריטב"א ז"ל דקרא אצטריך לחייב על גרושה לחודה דהו"א דאינו חייב עד שיהיו כולן בה ק"ל דתקשי ליה דהניחא לרבי יאשיה דאמר כל מקום שנאמר ו' להוסיף הוא בא אבל לר' יונתן דס"ל ו' לחלק ל"ל קרא והיאך הוה ס"ד דאינו חייב עד שיהיו כולן בה וקי"ל בעלמ' הלכתא כר"י כמ"ש ז"ל וצ"ע אך אי קשיא לפרש"י ז"ל הא קשיא דלרבנן דס"ל בעלמא אחע"א באיסור מוסיף קרא למאי אצטריך וכי תימא דמינה ילפינן שאני כהנים דריבה בהן מצות יתירות וכמו שהקשה מוהרימ"ט ז"ל וכתב דע"כ לומר דאתא לחלק אפילו שלא כסדרן אלא דזה תימה דא"כ ברייתא דלעיל דבעי כסדרן לא אתיא כרבנן יע"ש והיה אפשר לומר דרבנן דס"ל בעלמא אחע"א באיסור מוסיף אצטריך קרא לכדתניא בתורת כהנים פ"ב וז"ל יאמר אלמנה כו' מה ת"ל גרושה שאלו נאמר אלמנה ולא גרושה הייתי אומר אלמנה שהיא מותרת לכהן הדיוט זרעו ממנה חולין גרושה שהיא אסורה לכהן הדיוט יהא זרעו ממנה ממזר ת"ל גרושה ולא יחלל ע"כ ולפ"ז צ"ל דהך ברייתא דתלמודא דידן ס"ל בעלמ' דאין אחע"א אפילו בא"מ ומש"ה איצטריך הכא קרא להכי. האמנם הנראה ודאי דהך ברייתא דתורת כהנים אתיא אליב' דר"ע דס"ל בעלמא דיש ממזר מחייבי לאוין ומשו"ה איצטריך ליה קרא דגרושה דלא נימא דזרעו ממנה ממזר כשאר חייבי לאוין אמנם לרבנן דר"ע דס"ל בעלמ' דאין ממזר מחייבי לאוין א"כ קשה למאי אצטריך ומהיכא תיסק אדעתין דזרעו ממנה ממזר ולכן הנראה עיקר כמ"ש מוהר"י מ"ט דלרבנן ע"כ קרא אצטריך לחלק אפילו שלא כסדרן וברייתא דלעיל ע"כ דלא אתי' כרבנן ובהכי ניחא לי לשון רש"י ז"ל שכתב לעיל ד"ה והרי אלמנה לכ"ג כו' וכן זונה מביאת פסולין שבא עליה כ"ה נקראת חללה ללקות עליה משום חללה כו' והוא תימה דהא אין אחע"א והיאך לוקה עליה משם חללה אחר שנעשית זונה וליכ' למימר דמיירי בכהן שהביא ב' שערות אחר שנתחללה כמ"ש תוספי הרא"ש בההיא דרב אשי דמי הכניסו בתגר זה לרש"י ז"ל וכבר מהר"י בירב בשיטה כ"י נתקשה בזה וכתב שאינו לשון רש"י אכן כפי מ"ש הנה נכון דרש"י ז"ל אליבא דהלכתא קאי דקיימא לן בעלמ' כרבנן דאחע"א באיסור מוסיף ואם כן ע"כ קרא אתא לחלק אפילו שלא כסדרן ובריית' דבעי כסדרן אתא דלא כהלכת' וההיא דרב אשי נמי דלקמן מתוקמ' כפשטא ולא צרכינן לאוקמ' בכהן שהביא ב' שערות כמ"ש הרא"ש ובהכי ניחא נמי דברי רי"ו שהביא מוהר"י בירב ז"ל שכתב דכהן הבא על אחותו לוקה ב' משום זונה ומשום חללה דסבירא ליה כדעת רש"י שכתבנו ועיין בתוספת זבחים דמ"ב:

תוכן העניינים

שער המלך על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה