אור ברסלב
שער ההקדמות דרושי עולם האצילות

שער ההקדמות· רבי חיים ויטאל

דרושי עולם האצילות

דרושי זעיר ונוקבא

חלק א

דרוש נפלא בתחלת האצילות

הנה בתחל' האצי' דע כי ז"א הוא זכר ונבנה בניינו מן החסדי' ונוק' מן הגבו' והנה בתחל' האצי' נזדווגו או"א ושדי בה רוחא בגוו' מביאה א' וההו' רוח הוי"ה דב"ן במילוי ההי"ן והאי רוח' כלו' מתרין עיטרין חו"ג והם ב' הויו"ת פשוטות כלולו' כא' שהם בגי' כ"ו וכ"ו שהיא הוי"ה אחת דמילוי ההי"ן העולה ב"ן כדי שתוכל אימ' להוליד דזו"ן זו"ן אח"כ נזדוגו שניה' והולידו זו"ן ולקח ז"א חסדי' חדשי' ונוק' גבו' חדשות ונעשו בהם בחי' הדעת שלה' אמנ' באו מלובשי' תוך ההוא רוחא דשבק אבא באימ' הכלול מחו"ג ישנות כנז' וכמו שית' ענין זה אח"כ ותחילה נקדי' הקדמה א' והיא כי אין שום זווג בעולם אפי' דזו"ן עד שתחלה יזדווגו כל שאר המדרי' העליוני' עד א"ס ומקבלי' ממנו מדרי' אחר מדרי' עד הגיע חידוש מוחין לאו"א ויזדוגו ויוציאו גם הם מוחין חדשי' לזו"ן ויזדווגו ויולידו נשמות כי המוחי' שיש בהם תמיד יספיקו לעצמ' להחיות ולקיי' עצמ' בלבד אך לא להוליד נשמות ואלו הנשמות הם נשמות חדשות ממש אמנ' לצורך תיקון נשמות ישנות שנתבררו מתוך הקלי' שנפלו שם בחטא אדה"ר וקין והבל וזולת' אין צריך לזו"ן ולכשיקבלו מוחין חדשים ע"ד הנז' אמנם הנשמו' הישנות עולות שם ושם נתקנות ונעשות מיין נוק' כנודע בתפלת החול שאחר זמן החרבן:

ועתה נבאר אשר יעדנו דע כי בנקבה יש כמה מיני בחי' להוליד כלי ורוחא דביה המעלה מיין נוקבין והמיין נוקבין עצמם הנה מזווג שני של או"א נוצרו ז"א ונוקבי' ונותן בהם המוחין שהם הנשמה הצריכה להם עצמם ומכללם הוא המוח הגק' הנ' דעת שלהם הנכלל מחסדי' וגבורו' כי מזה הוא המשכת טיפות הולדת הולדו' שהם הנש' של בני אדם כנודע בסוד וידע אדם את חוה אשתו ובאו המוחין הנז' שהם נשמת ז"א מלובשי' תוך רוחא דשבק אבא באימא שהיא הוי"ה א' דמלוי ההי"ן הנכללת מב' הויו"ת פשוטות דחו"ג כנז' ואז (בדפו"י ע"ב) מעטרא דחסדי' נגדל גופא דז"א ומהגבורו' שירדו ביסוד שבו יצא הארתם לבד דרך דופני היסוד ונבנה גופא דנוק' ונעשה גם יסוד ומלכו' שבה הנק' כלי ההריון בבחי' גוף עם קבוץ כללות האר' הגבורו' שם אח"כ נזדווגו בביאה ראשונה והויו"ת החסדים נשארה בז"א תמיד חיות לצורך עצמו והוי"ת הגבורות נתנה היא עצמה בסוד זווג דרך פי היסוד שלו אל תוך היסוד שבה וגם ההוי"ה הזו כלולה מחו"ג שבה כנודע כי כל בחי' כלולה מי' וי' מי' וזו נשארה תמיד שם בסוד נפש וחיות שלה ונק' רוחא דשבק בה בעלה בביא' קדמא' להיות' נמשכת מן הז"א הנק' רוח ואמנם שתיהם הם מבחי' רוחא דשבק אבא באי' כנז' ואפשר כי הגבו' עצמם הס בחי' האורות של הגבו' שהגדילו גוף נוק' כי הם נשמת' ממש ולבושם שהוא רוחא דשבק אבא באי' נתנו הז"א בנוק' בביאה א' כנלע"ד אח"כ חזרו שניהם זו"ן להזדווג ונמשכו להם על ידי זווג העליונים כנז' מוחין וחו"ג חדשים לצורך הולדת נשמות בנ"א ואז החסדי' ניתנו בז"א והגבורות נתנו בנקבה בלי זוג כנודע ואח"כ מזדוגי' זווג ממש והז"א ממשיך החסדי' החדשי' ומתלבשי' בחסדי' הראשון של צורך עצמו כנז' ונותנם ביסוד שבה וגם היא מעלה הגבו' החדשות שביסוד שבה מתלבשות בגבו' ראשו' שהם רוחא דשבק בה ז"א ומשני בחי' אלו נבראות הנשמות התחתונים הזכרים מן החסדי' הכלולי' בגבו' שבנוק' כנז' שלכך נקראת הוי"ה דב"ן כפולה והנקבות מן הגבו' עצמם שבהוי"ה דב"ן ונמצא כי אלו החו"ג החדשי' הם הם הנשמות והם הנק' מ"ן ומ"ד עצמם ודע כי הלבושי' הנז' כיון שנעשי' מבחי' חו"ג ראשו' של חיות ועצמות זו"ן עצמם הנה הם באים כדי לעזור ולסייע את נשמות התחתוני' בניה' שהם החו"ג עצמ' חדשות בסוד כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף וגו' ובזה תבין ענין בנים אתם לה' אלהיכם וגם סוד הצדיקי' הנקראי' איש האלהי' ממש וצדיק מושל ביראת אלהי' ודי למבין ודע כי להיות המלבושי' מכח זו"ן עצמם יש בהם בההוא רוחא קדמאה דפעם א' כשנאצלו בזווג א' בלבד שבה ושבו יכולת לתת לבושי' רבי' לכל נשמות ב"א הבאי' בכמה מקומו' זווגים לאין קץ שהם להוליד נשמות גם דע כי בחו"ג החדשות שהם לצורך נשמות בזווג א' לבד מתחלקי' מהם נשמות לאין קץ ואל תחשוב כי מכל זווג נוצרת נשמה א' לבד גם דע כי כפי מדריגת ובחי' הנשמה נעשית אליה לבוש המתיחס לה ממש ואל תטעה ח"ו לחשוב כי הלבושי' הנז' הם טפילי' אל הנשמות כי הלבושי' מן אבינו ואמנו יתברך שמם והנשמות הם נבראי' מהם:

חלק ב

שאלה אחת קטנה בתחלת האצילות

יש שואלי' למה נבראו העולמות בזמן שנבראו עתה מהתחלת אלו שתא אלפי שני דהוי עלמא בזמנינו ולמה לא נבראו קודם לכן או לאח"ז זה והנה שאלה זו היא ממש השאלה שהזהירו עליה במשנה במס' חגיגה שלא לשאול מה לפני' מה לאחור ולכן אין ראוי להתעסק בתשובת שאלה זו אבל נדבר ענין א' בה דרך קצור גדול והמשכיל יבין והוא במה שהודעתיך בדרושי' שקדמו לזה איך בתחלה לא היה כ"א האין סוף אור פשוט לגמרי ואח"כ התחיל לשלש ג' ממנו בחי' א"ק כמבו' בדרושי' שקדמו ואח"כ נשתלשלו משם בחי' עולם העקודי' ועול' הנקודי' ועול' הברודי' ואח"כ נשתלשלו עוד ד' עולמות אבי"ע הנודעי' והנה מהתחלת ההשתלשלות הזה על הסדר הנז' מאז התחיל להיות בחי' עול' וברואי' עד שנמשך הדבר אל המציאות אשר אנו בו עתה ולכן אין לשאול למה לא נבר' העוה"ז יותר תחלה מבזמן שבו נברא לפי שכפי סדר ההשתלשלו' היו כל עולם ועולם נברא זא"ז כסדר ולא היה אפשר לעשות שנוי ולהקדי' או לאחר ודי בזו ההערה כי אין לנו רשות להעמיק בתשובת שאלה הנזכרת והשם יתברך ימחול בעדנו:

חלק ג

דרוש בענין שמות הספירות שבארבע עולמות ובו יתבאר סדר ארבעה עולמות

הנה עולם האצילות הוא י"ס וזה פרטם ספי' ראשונה כתר והיא הנקראת א"א ספי' שנית ושלישית חו"ב הנקראי' או"א שית ספי' אחרות והס חג"ת נה"י הם הנקר' ז"א ומתחלקות אלו הו' לי"ס גמורות כמו שית' והספי' העשירי' מל' הנקר' נוק' דז"א וגם היא נחלק' לי"ס פרטיות ואלו הי"ס הנז' האירו והוציאו י' ניצוצי אור דרך המסך אשר תחת עולם האצילות ושם נעשו י"ס הנק' עולם הבריאה והם בחי' חותם של אלו הי"ס דאצילות כנז' בהקדמת ס' התקונין בד' ג' ע"ב ובד"ד ע"א וגם י"ס אלו של עולם הבריאה הם מתחלקות אל הפרצופי' הנז' שה' א"א ואו"א וז"א ונוקביה הם כדוגמת הפרצופין שבעול' האצילות כנז' אלא שאלו הם חותם המתפשט מעול' האצילות כנז' ונחת' בבריאה ואח"כ מכח (בדפו"י ע"ג) אלו הי"ס דבריאה האירו דרך המסך שתחתיו והוציאו י' נצוצות אחרות והם י"ס הנקר' עולם היצירה והם בחי' חותם אחד המתפשט מי"ס דבריאה ונחת' ביצירה וגם הם מתחלקות בסדר הפרצופין הנז' ממש אח"כ מכח אלו הי"ס דיצירה נחתמו י"ס דעשיה והם חותם אל הי"ס דיצירה וגם הם מתחלקות בסדר הפרצופין הנזכרי' והנה כל אלו הארבעי' ספי' שזכרנו בארבע עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה כלם הם אלהיות וכלם אחדות אחד גמורה מראשית י"ס דאצילות ע"ס י"ס של העשיה אבל צריך שתדע השנוי שיש בין הי"ס של עול' זה לעול' זה. דע כי בעול' הבריאה אותם הי"ס אשר שם הנה הם נגלים ומאירי' להיות כי עולם הבריאה עליון מהיצירה והעשיה ולכן גם הג' ראשונות של י"ס דבריאה מאירי' אלא שעל ידי כן אין אור ז' תחתונו' דבריא' נכרת הארתם דסיהרא בטיהרא מאי אהניא וזהו סוד מה שאמרו בס' התקונין במקומות הרבה דתלת ספירן עילאין מקננן בבריאה ואין הכונה לו' שהם לבדם מאירות אלא שלהיות הם מאירות אין הארת הז' תחתונות נכרת ודע כי אלו הג' ראשונות שאמרנו שמאירות מקננות בבריאה אינו מדבר רק על הג' ראשונו' של הי"ס דנוקבא דז"א שבבריא' והענין הוא כי כל ג' עולמות בריא' יציר' עשי' כלם הם חלקי חיילות המלכות דאצילות ואע"פ שאמרו שם כי ג' ראשונות מקננן בכרסי' אינו על ג' ראשונות (ע"ח ש' השמו' פ"א) דאצי' אלא על ג' ראשונו' דמלכו' עצמה של בר יאה אבל ביצירה שהיא יותר למטה מהבריאה אין הג' ראשונו' של הנוקבא דז"א דיצירה מתגלי' רק אור הו"ק שבה בלבד הם מתגלי' וגם אור העשירי' שבה עם היותה מאירה אין אורה נכרת מפנין אור השש קצוות שלה שהם מאירי' מאד וזהו שאמרו שם בס' התקונין דשית ספירן מקננין במטטרו"ן ובעשי' התחתונה מכלם אין אור הט' ראשונו' שבנוק' דז"א דעשיה מאירים כלל רק העשירי' שבה בלבד וזהו שאמרו שם בס' התקונין דאימא תתאה מקננא באופן והרי נתבאר כל ד' עולמות אצילו' בריאה יצירה עשיה. ודע כי נוקבא דז"א דאצילות יש לה י"ס ובכל ספי' מי"ס שבה יש בה ג' בחי' והם פנימי ואמצעי וחצון כי הם כעין י"ס בתוך עשר אחרו' ואותם הי' בתוך י' אחרות באופן שיש בנוקבא דז"א ג' לבושים הנק' כלים וכל לבוש מהג' אלו יש בו י"ס נמצא שהם שלשי' ספי' ודע כי ג' לבושים האלו הנה הם בג' עולמות בי"ע פירוש כי כאשר נטרדה השכינה וירדה למטה בג' עולמו' הנז' הנה הי"ס שבלבוש הפנימי שלה נתלבשו בתוך י"ס דנוקבא דז"א אשר בבריאה ונעשו בחי' נשמה לאותם הי"ס דנוקבא דז"א דבריאה והלבוש אמצעי הכולל י"ס אחרות נתלבש בתוך י"ס דנוקבא דז"א דיצירה ונעשו בחי' נשמה להם והלבוש החיצון דאחורי' הכולל י"ס אחרות נתלבש בתוך י"ס דנוקבא דז"א דעשיה ונעשו בחי' נשמה אליהם והרי נתבאר ענין הכלים שלה הנקראי' גוף דנוקבא דז"א דאצילות ואמנ' ענין תקון העצמות והאורות אשר בתוכ' הנה עניינם הוא במה שאמרו בס' התקונין תקון ע' בד' קכ"ח ע"א בענין אותם הי' הויו"ת שכל הוי"ה היא בנקו' שלה בסדר קמץ פתח צירי עד ההוי"ה התשיעית שנקודה בשורק וא"ו וט' אלו הם כלם בז"א כנז' לקמן וההוי"ה העשי' לבדה היא בנוק' דז"א ואין בה נקוד כלל והנה זו ההוי"ה שהיא בלתי נקוד נעשת בחי' אור אל ג' הכלים והלבושים הנז' שהם ל' באופן זה הנה אות ה' אחרונה נקראת נפש של נוקבא דז"א ומתלבשת בתוך הכלים והלבוש החצון מכלם הנקרא אחורי' הנכלל מי"ס ואות ו' נקרא רוח שלה ומתלבשת בתוך י"ס אמצעיות שבלבוש אמצעי שלה ואות ה' ראשונה נקראת נשמה שלה ומתלבשת בתוך י"ס פנימיו' שבלבוש הפנימי שלה וכמו שנודע כי הנשמה משכנה במוח הרוח משכנו בלב והנפש משכנו בכבד כן ג' אותיות הו"ה הם נר"נ אל נוקבא דז"א והם מתלבשים תוך גוף שלה המתחלק לג' לבושים זב"ז כנז' וכל בחי' מהם מתלבש תוך לבוש אחד על דרך הנז' ואמנם אות י' של ההוי"ה שבה היא בחי' חיה הנק' נשמה לנשמה שלה והיא בתוך כולם ופנימית מכולם ודע כי כל אות מאלו ד' אותיות הוי"ה שבה גם היא מתחלקת לי' בחי' ואלו הד' אותיות הם סוד אותם הארבע אותיות של ההוי"ה שנתבאר בס"ה ריש פר' ואתה תצוה בסוד אותם הסמכין שיש לכל אות ואות ועי"ש היטב ואותה ההוי"ה שביארו שם היא ענין זאת ההוי"ה עצמה אשר בנוקבא דז"א דאצילות בלי ניקוד ואלו הי' סמכין שיש בכל אות מאלו הד' הם מתלבשי' תוך הלבו' שלו הכולל י"ס כנז' אשר גם הוא מתלבש בכל עולם מג' עולמות בריאה יצירה עשיה אמנם דע כי אע"פ שאמרנו ג' אותיות הו"ה הנזכ' הם נר"נ הנה אין זה אלא בבחי' נוקבא דז"א עצמה דאצילות אבל בבחי' ג' עולמות בריאה יצירה עשי' כבר נת' כי אותם הג' לבושים שלה הכוללי' שלשי' ספי' הם המתלבשי' תוך ג' עולמות הנז' ונעשת בחי' נשמה להם והנשמה הזו היא לבדה בחי' אלהות כי אינו נקרא אלהות רק בחי' עולם האצילות בלבד בין האורו' ובין הכלים אבל מבחי' הרוח של הג' עולמות ואילך אינם בסוד בחינת אלהות כי משם ואילך נקרא עלמא דפרודא בסוד ומשם יפרד באופן כי (בדפו"י ע"ד) חלקי הנשמה אשר בבריאה יצירה עשיה הנעשי' מבחי' הלבושים של האצילות כנז' הנה הם בחי' אלהות אבל חלקי הרוחין והנפשין והמלבושי' שהם הכלים והגוף אשר בבריאה יצירה עשיה הנה כלם הם בחי' עול' הפירוד ואינם בחי' אלהות עצמו ואמנם ענין הרוחין אשר בנוקב' בעולם הבריאה הם הרוחין אשר נתבאר בס"ה בפ' פקודי באותם הז' היכלות שנתבארו שם כי דע כי אותם ההיכלות הם הם הכלי דנוקבא דעולם הבריאה ובכל אחד ואחד יש בו חד רוחא כנז' שם וכן יש בכל אחד ואחד בחי' נפש הנז' שם בלשון חד חיותא דנפיק מגו ההוא רוחא וכן בחי' הכלים שהם הלבושים שלהם ועל ד"ז ביצירה ובעשיה ודע כי כ"ז שאמרנו עד עתה הוא בנוקבא דז"א דאצילות אשר לבושיה מתחלקים ומתלבשים בסוד נשמה של נוקבא דז"א דבריאה ויצירה ועשיה והנה על ד"ז ממש הוא בז"א עצמו דאצילות אשר ג' לבושיו מתלבשים בסוד נשמה אל ז"א דבריאה יצירה עשיה וכן על ד"ז באו"א ובא"א דאצילו' אשר לבושיה' מתלבשים בסוד נשמה באו"א ובא"א דבריאה יציר' עשיה.

ונבאר עתה בחי' שמות כל אלו השלשים ספי' שיש בג' הלבושי' והכלי' של הנוקבא דז"א דאצילות ונזכיר' ממעלה למטה.

הכתר שבה נחלק לג' לבושים. האחור שהוא החיצון הוא י' י"ה יה"ו יהו"ה והאמצעי הוא יו"ד יו"ד ה"א יו"ד ה"א וא"ו יו"ד ה"א וא"ו ה"א והפנימי הוא יו"ד ה"א וא"ו ה"א החכמה האחור הוא י' י"ה יה"ו יהו"ה והאמצעי הוא יו"ד יו"ד ה"א יו"ד ה"א ו"ו יו"ד ה"א ו"ו ה"ה והפנימי הוא יו"ד ה"א ו"ו ה"ה

הבינה האחור הוא א' א"ה אה"י אהי"ה והאמצעי הוא אהי"ה והפנימי הוא אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה הדעת האחור הוא יו"ד יו"ד ה"א יו"ד ה"א וא"ו יו"ד ה"א וא"ו ה"א. והאמצעי הוא יו"ד יו"ד ה"ה יו"ד ה"ה ו"ו יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה והפנימי הוא יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה החסד האחו' הוא א"ל והאמצעי הוא אל"ף אל"ף למ"ד והפנימי הוא אל"ף למ"ד הגבורה האחו' הוא אכדט"ם והאמצעי הוא אלהי"ס והפנימי הוא יהו"ה בניקוד אלהי"ם התפארת האחור הוא השתפ"א האמצעי צבאו"ת הפנימי הוא אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם הנצח האחור הוא ב"ם והאמצעי הוא א' א"ל והפנימי הוא א"ל ההוד האחו' הוא במוכ"ן והאמצעי הוא א' א"ל אל"ה אלה"י אלהי"ס והפנימי הוא אלהי"ס היסוד האחו' הוא ש' ש"ד שד"י והאמצעי הוא שד"י והפנימי הוא שי"ן דל"ת יו"ד. המלכות שבה האחור הוא א' א"ד אד"נ אדנ"י. והאמצעי הוא אדנ"י והפנימי הוא אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד. והנה הנשמ' שלהם הוא שם יהו"ה בלתי נקוד. אות י' נשמה לנשמה לפני' מכלם אות ה נשמה לי"ס פנימיות. אות ו' רוח לי"ס אמצעיות. אות ה אחרונה נפש לי"ס של אחור'. ודע כי לג' מלבושי' אלו שכל לבוש מהם כלול מי"ס כנז' הנה יש להם ג"כ בחי' או"מ אליהם ונמצא כי לי"ס של לבוש האחור יש כנגדו י' מקיפים. וכן לי"ס של לבוש האמצעי יש להם י' מקיפים. וכן לי"ס של לבוש הפנימי יש להם י' מקיפי' ונמצא כי לג' בחי' שבכתר שבה יש לה ג' מקיפים וכן בכל ספי' וספי' שבה ונמצא שהם שלשים לבושים פנימיים ושלשי' מקיפי' ודע כי כל אלו ג' מקיפי' הם מקיפי' מחוץ כל שלשה הלבושים פנימיים הנזכרים שיש בכל ספירה וספירה:

אמר הכותב חיים נלע"ד ששמעתי ממורי ז"ל בודאי כי סדר ג' בחי' אלו המקיפים הם להפך מן סדר ג' הלבושים כי השלשה לבושים פנימיים הנה היותר חשוב ומעולה הנקר' פנימי הוא לפני' מכלם והיותר גרוע הנק' אחו' הוא חיצון בחוץ מכלם אבל במקיפי' הוא להפך כי היותר גרוע מכלם שהוא המקיף ללבוש האחורי' הוא היותר פנימי שבג' המקיפי' ועומד ומקיף על לבוש האחו' והמקיף הבינוני יושב ומקיף עליו והיותר חשוב שהוא המקיף של י"ס דלבוש הפנימי הוא עומד ומקיף ע"ג ב' המקיפי' האלו מחוץ להם כי בבחי' הפנימיי' כל החשו' ומעול' מחבירו הוא לפני' מחבירו אבל בבחי' המקיפי' כל החשוב ומעולה מחבירו הוא מקיף לחבירו כנלע"ד בודאי גם צריך שתדע כי כמו שבשלשים ספי' שבג' הלבושי' הפנימיי' היו בתוכם בחי' האורו' שלהם הנק' נשמה לנשמ' ונשמה ורוח ונפש שהם בחי' ד' אותיו' ההוי"ה המתלבשו' בתוכם בלי נקוד כן בל' ספי' שבג' המקיפי' הנז' שהם ג"כ לבושים יש בתוכם בחי' נשמה לנשמה ונר"ן והם ד' אותיות שם אהי"ה בלתי נקוד כמו שנבאר וזה עניינם בקיצור המקיף לי"ס החצוניות דאחורי' דנוקבא דז"א דאצילות והם י' מקיפי' ואלו הם מחוץ לכתר שבה א' א' אל"ף אל"ף א"א ה"ה אל"ף אל"ף ה"א ה"ה א' א' ה' ה' י' י' אל"ף אל"ף ה"א ה"ה יו"ד יו"ד. א"א ה"ה י"י ה"ה אל"ף אל"ף ה"א ה"ה יו"ד יו"ד ה"ה ה"א. מחוץ לחכמה אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף ה"א ה"ה אל"ף אל"ף ה"א ה"ה יו"ד יו"ד אל"ף אל"ף ה"א ה"ה יו"ד יו"ד ה"ה ה"א. מחוץ לבינה א"א א"א ה"ה א"א ה"ה י"י א"א (בדפו"י מא ע"א) ה"ה י"י ה"ה. מחוץ לדעת י' י"א יא"ה יאה"ד יאהד"ו יאהדו"נ יאהדונ"ה יאהדונה"י. מחוץ לחסד א' אל"ף א"ה אל"ף ה"א אה"י אל"ף ה"א יו"ד אהי"ה אל"ף ה"א יו"ד ה"ה. מחוץ לגבור' א' אלף אה אלף הה אהי אלף הה יוד אהיה אלף הה יוד הא. מחוץ לת"ת אל"ף אל"ף ה"א אל"ף אל"ף ה"ה אל"ף ה"א יו"ד אל"ף ה"ה יו"ד אל"ף ה"ה יו"ד אל"ף ה"א יו"ד ה"ה אל"ף ה"ה יו"ד ה"א. מחוץ לנצח אל"ף אל"ף ה"א אל"ף ה"א יו"ד אל"ף ה"א יו"ד ה"ה. מחוץ להוד אל"ף אל"ף ה"ה אל"ף ה"ה יו"ד אל"ף ה"ה יו"ד ה"א. מחוץ ליסוד אל"ף ה"א יו"ד ה"ה. מחוץ למלכות אל"ף ה"ה יו"ד ה"א. המקיף לעשר אמצעיו' שבה הוא י' שמות של אהי"ה פשוטים ובלתי נקוד אהי"ה אחד בכל ספי' וספי' מאלוהי"ם אמצעיות שבה. המקיף לכל כללות י"ס שבה רוצה לו' אל הי"ס הפנימיות הוא ריבוע הוי"ה ואהיה משולבי' יחד כזה י' י"א יא"ה יאה"ה יאהה"ו יאההו"י יאההוי"ה יאההויה"ה האור הנקרא נר"נ של שלשה חלקי לבושי המקיפי' הנזכ' שהם י' י' י' כנז' הוא שם אחד בלבד של אהי"ה פשוט ובלתי נקוד באופן זה אות א נשמה לנשמה הנקר' חיה והיא מבחוץ לכלם. ואות ה' בעשר' המקיפי' החצוני' מכלם בחי' נשמה. ואות ו' רוח בי' המקיפי' באמצע. ואות ה' אחרונה נפש בי' המקיפי' הפנימיי' מכלם. ז"א דאצילות הנה בחי' השלשים ספי' שיש בשלש' הלבושי' הנקראים כלים שלו הם אלו הכתר שבו נחלק לג' לבושים וכלים. החצון שהיא האחור הוא יו"ד יו"ד ה"י יו"ד ה"י וי"ו יו"ד ה"י וי"ו ה"א. האמצעי יו"ד ה"י וי"ו ה"א. הפנימי אל"ף ה"י יו"ד ה"י. החכמה האחור יו"ד ה"א וא"ו ה"א. האמצעי י' י"ה יה"ו יהו"ה. הפנימי יו"ד ה"י וא"ו ה"א. הבינה האחור הוא אהי"ה. האמצעי אל"ף ה"א יו"ד ה"א. הפנימי אל"ף אל"ף ה"א אל"ף ה"א יו"ד אלף הא יוד ה"א הדעת האחור יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה. האמצעי יו"ד ה"י וא"ו ה"י. הפנימי יו"ד ה"י וי"ו ה"י. החסד האחור אל"ף למ"ד האמצעי אלו"ה. הפנימי א' א"ל אל"ו אלו"ה. הגבורה האחור יהוה בנקוד אלהים. האמצעי אל"ף אל"ף למ"ד אל"ף למ"ד ה"י אל"ף למ"ד ה"י יו"ד אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם. הפנימי י"ה. התפארת האחור יהו"ה. האמצעי י' יה"ו יהו"ה הפנימי יו"ד ה"א וא"ו ה"א. הנצח וההוד דע כי שני ספי' אלו דנצח והוד הם נכללים בחד גופא בבחי' חצוניות והאחור שלהם וכן באמצעיו' שלהם אבל בבחי' הפנימיות שלהם הם נחלקים לתרין גופין ולכן האחו' או האמצע שלהם אינו רק שם אחד לשניה' והפנימי שלהם הם ב' שמות ואלו הם. האחור צבאו"ת. האמצעי צ' צ"ב צב"א צבא"ו צבאו"ת. הפנימי יהו"ה בנצח ואדנ"י בהוד. היסוד האחור שי"ן דל"ת יו"ד. האמצעי שי"ן שי"ן דל"ת שי"ן דל"ת יו"ד הפנימי יאהדונה"י. הנשמה שלהם היא זו בכתר יָהָוָהָ בקמץ אות י' נקודה בקמץ נשמ' לנשמה הנקראת חיה לפנים מן הכל אות ה' קמוצה נשמה לפנימי. אות ו' קמוצה רוח בתוך האמצעי. אות ה' אחרונה קמוצה נפש בתוך האחור החצון. בחכמה יַהַוַהַ בפתח מתחלקות ד' אותיותי' ע"ד הנז' בבינה יֵהֵוֵהֵ בצירי על דרך הנזכר. בדעת יָהֵוָהֵ חול"ם ציר"י קמ"ץ ציר"י על דרך הנזכר בחסד יֶהֶוֶהֶ בסגו"ל על דרך הנזכר. בנבורה יְהְוְהְ שב"א ע"ד הנז' בתפארת יֹהוֹה בחול"ם ע"ד הנז' בנצח והוד יש בהם שני הווי"ת. האחת שבנצח מנוקדת בחירי"ק יִהִוִהִ והשנית שבהוד מנוקד' בקבו"ץ יֻהֻוֻהֻ והם מתחלקות על דרך הנזכר אלא שצריך לפרש קצת מעניינם והוא כי הנה היו"ד בחירי"ק והיו"ד בקבו"ץ הם נשמה לנשמה דנצח והוד לפנים מן הכל ואות ה' ראשונה בחיריק נשמה להוי"ה שהוא הפנימי דנצח. ואות ה' ראשונה בקבוץ נשמה לאדנ"י שהוא הפנימי דהוד. ואות ו' בחיריק ואות ו' בקבוץ הם רוח לנצח והוד באמצעי שלה' שהוא שם אחד בלבד של ריבוע צבאות כנז' לעיל והם מתלבשות יחד שתיהם באות אלף בציור ו' שבה אשר בצרוף צב"א שהיא האות הששית מן השם הנזכר והיא אות אל"ף הראשונה שבשם הזה המרובע וזה סדר התלבשם בו כי נודע שציור אות אלף הם שני יודי"ן ואות ו' באמצעם וזו הוא"ו נחלקת לשתי ווי"ן ברחבה כזה ולכן יש קצת אלפין בתורה שרומזות אל זו האל"ף הנזכרת פה ולכן צריך לכתבה באופן הנזכ' שיעשה לוא"ו שבאמצע שני היודי"ן שני ראשים אחת נוטה ראשה כלפי מעלה והשנית נוטה כלפי מטה א לרמוז אל אות ו' האמצעיות שבה שכוללת שני ווי"ן בה והנה בשתי ווי"ן אלו מתלבשות שני הווי"ן הנזכרי' הנקודות אחת בחירי"ק ואחת בקבו"ץ שהם בחי' רוח כנז' והנה ו'שבחירי"ק מתלבשת בוא"ו שנוטה לצד מעלה והו' שבקבוץ מתלבשת בוא"ו הנוטה לצד מטה ונמצא כי זה השם המרוב' שהוא לבוש אמצעי הכולל נצח והוד יש בו ט"ו אותיות ואמנם חמשה אותיותיו הראשונות שהם צ' צ"ב צב"א הם בנצח ותשעה אותיותיו האחרונות שהם צבא"ו צבאו"ת הם בהוד ואות א' הששית הנחלקת לשנים כי יו"ד עילאה וחצי הוא"ו הנוטה לצד מעלה כזה היא בנצח ויו"ד תתאה וחצי הוא"ו הנוטה לצד מטה כזה הוא בהוד ואות (בדפו"י ע"ב) ה' אחרונה בחיריק היא נפש הנצח ומתלבשת באות צ' ראשונ' שבשם צבאו"ת הנקרא לבוש האחור ואות ה' אחרונה בקבו"ץ היא נפש ההוד ומתלבשת באות ת' שהיא אחרונה שבשם צבאו"ת הנזכר. היסוד יוּ הוּ ווּ הוּ בשורק וא"ו על דרך הנז"ל כי יו הוא נשמ' לנשמה לפנים מן הכל. ואות הו ראשונה היא נשמ' לפנים. ואות וו רוח לאמצעי. ואות הו אחרונה נפש באחור שהו' החצון והרי נתבארו תשעה ספי' של ז"א ובהם כ"ז לבושי' כנז' והנוקב' משלמת לז"א לחשבון עשרה כנודע כי המלכות היא העשירית של הזכר ואלו הכ"ז לבושים דז"א הם מתחלקים גם הם בג' בחי' ז"א שיש בבריאה יצירה עשיה והם אלו בבחי' נממה על דרך הנז"ל בשלשים לבושי' של נוקבא דזעיר אפין ממש. המקיף לעשר ספי' חיצונות של ז"א והם עשר מקיפים ואלו הם מחוץ לכתר שבו הוא כסדר שלש שטות אלו ממש:

אלף הי אלף יוד הי הה אלף אלף הי יוד יוד הה אלף אלף

הי הה יוד אלף הה אלף אלף הי אלף יוד הי הא אלף

אלף הי יוד יוד הא אלף אלף הי הא יוד אלף הא אלף

מחוץ לחכמה. אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף. אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף ה"י ה"י ' ה"ה ה"א. אלף אלף אלף אלף. הי הי הה הא. יוד יוד יוד יוד. אלף אלף אלף אלף. ה"י ה"י ה"ה ה"א יוד יוד יוד יוד ה"ה ה"א ה"י ה"י:

מחוץ לבינה. אלף אלף אלף אלף. אלף אלף אלף אלף. הה הא הי הי. 'אלף אלף אלף אלף הה הא הי הי יוד יוד יוד יוד אלף אלף אלף אלף הה הא הי הי יוד יוד יוד יוד הי הי הה הא.

מחוץ לדעת אלף אלף אלף אלף הי הה אלף אלף אלף הי הה יוד יוד ' אלף אלף הי הה יוד יוד הה הי

מחוץ לחסד אלף אלף הי אלף הי יוד אלף הי יוד הה

מחוץ לגבורה אלף אלף הה אלף הה יוד אלף הה יוד הי

מחוץ לתפארת אלף אלף אלף אלף הי הא אלף אלף הי הא " יוד יוד אלף אלף הי הא יוד יוד הא הי

מחוץ לנצח אלף אלף הי אלף הי יוד אלף הי יוד הא

מחוץ להוד אלף אלף הא אלף הא יוד אלף הא יוד הי

מחוץ ליסוד אלף אלף הי הא יוד יוד הה הה. ומצאתי גרסא אחר בקונטריסי עצמו כזה אלף אלף הי הא יוד יוד הא הה:

המקיף לעשר ספי' אמצעיות שבו. בכתר אהיה בקמץ: בחכמה אהיה בפתח. בבינה אהיה בצירי. בחסד אהיה בסגול. בגבורה אהיה בשבא. בתפ' אהיה בחולם. בנצח אהיה בחיריק. בהוד אהיה בקבוץ. ביסוד אהיה בשור"ק ואו כזה אוהויוהו המקיף לי' ספי' פנימיו' שבו אלף למד פא הא אלף יוד ואו דלת הא אלף האור הנק' נשמה לנשמה ונשמה ורוח ונפש של שלשה חלקי המקיפי' הנז' שהם עשרה עשרה עשרה כנז' הוא שם אהיה בקמץ בכתר באופן זה אות י' קמוצה נשמה לנשמה הנק' חיה והיא מבחוץ לכלם אות ה קמוצה נשמה בי' מקיפי' החצוני' אות ו' קמוצה רוח בי' מקיפי' האמצעי' אות ה' אחרונה קמוצה נפש בי' מקי' הפנימיי' בחכמה אהי"ה בפתח מתחלק על דרך הנז' בבינה אהי"ה בצירי ע"ד הנז' לעיל בחסד אהי"ה בסגו"ל ע"ד הנז' בגבו' אהי"ה בשב"א ע"ד הנז' בתפארת אהי"ה בחולם בנצח אהי"ה בחירק בהוד אהי"ה בקבוץ ביסוד אהי"ה בשורק וא"ו על דרך הנז':

אור המקיף לכל כללות ז"א ונוק' לשניה' יחד מחוץ כל המקיפי' שלה' כלם הנז' לעיל הוא זה אלף אלף למד אלף למד פא אלף למד פא הא אלף למד פא הא אלף אלף למד פא הא אלף יוד אלף למד פא הא אלף יוד ואו אלף למד פא הא אלף יוד ואו דלת אלף למד פא הא אלף יוד ואו דלת הא אלף למד פא הא אלף יוד ואו דלת הא אלף:

נוקבא דזעיר אפין דבריאה ל' כלים הם אלו י' החיצו' הם י' צירופי' השניי שיש בק"ך צירופי אלהי' כנודע י' אמצעי' הם י' צירופי' שבשם אדנ"י מן הי"ב צירופי' האחרוני' שבו חוץ מהב' הראשוני' של הי"ב אלו האחרוני' שאינם בכלל זה י' הפנימיי' הם י' צירופי שם אהו"ה חוץ מן השני' הראשוני' אשר בי"ב צרופי שם זה וכל ג"פ י' י' הנז' הם כסדר' ממעל' למטה ומתחלקי' ג"כ בי"ס הנוק' כסדרם מכתר שבה עד מלכות שבה ועיין לקמן כי ההיכלות של בראשית הם דכורין ושל פ' פקודי הם נוק'

הנשמה לי"ס שבה הנז' הם אלו י' לבושי' הפנימיי' שבנוק' דז"א דאצי' כנז' לעיל והרוחין והנפשין הם הרוחין והחיות שנכתבו בשבעה היכלי הבריאה כנז' בספר הזוהר בפ' פקודי כנז' לעיל ובפ' בראשית כי אותם השבעה היכלות הם היכלי הנוק' דז"א דבריאה. (בדפו"י ע"ג)

המקיף לי"ס החיצו' שבה צירוף ושילוב שם אהי"ה ואדנ"י כזה א' א"א אא"ה אאה"ד אאהד"י אאהדי"נ אאהדינ"ה אאהדינ"הי.

המקיף לי"ס אמצעיות שבה הם י' צירופי שם אדנ"י עצמם הנז' בי"ס אמצעיו' שבה אלא שבכאן בסוד המקיף הם במילואהם

המקיף לי"ס פנימית שבה הם י' צירופי שם אהו"ה עצמם שבי' ספי' פנימיות שבה בהפוך אלא שכאן הם במלואיה באלפין

נשמת ג' חלקי המקיף שלה הוא שם אהו"ה במילוי יודי"ן בכל א' מג' חלקי בחי' כפי ההפוך והצירוף הנז"ל בכל א' וא' והם י' צירופי אהו"ה

ז"א דבריאה ל' הכלים הם אלו י' החיצונים הם י' צירופים הראשונים שיש בק"ך צירופי' של שם אלהים כנודע י' האמצעי' הם י' צירופי אדנ"י מן הי"ב צירופי' הראשונים שבו חוץ מב' הצירופי' הראשוני' שבאלו הי"ב ראשוני' שאינם בכלל זה י' הפנימי' הם י' צירופי יהו"ה חוץ מן הב' צירופי' הראשו' שבי"ב צירופי שם זה וכל ג' פעמים י' י' י' הנז' הם כסדרם ממעלה למטה כנז' בענין הנוק' דז"א דבריאה

הנשמה לי"ס שבו הנז' הם י' לבושים הפנימים של ז"א דאצילות כנזכר לעיל והרוחין והנפשין לא קבלתי ממורי זלה"ה.

המקיף לי"ס החצוניות שבו הם י' צירופי שם אהי"ה חוץ מהשני' צירופין מצרוף הא' ומצרוף האחרון אשר בי"ב צרופי שם זה אשר אלו השנים אינם בכלל זה והם כסדרם ממעלה למטה: המקיף לי"ס אמצעיות שבו הם י' צרופי אהי"ה הנז"ל עצמם אלא שבכאן הם במילוי דההי"ן:

המקיף לעשר ספירות פנימיות שבו הם עשרה צרופי אהי"ה הנזכרים עצמם אלא שבכאן הם במילוי אלפי"ן:

נשמת שלשה חלקי המקיפים שלו הוא שם אהי"ה במילוי יודי"ן בכל אחד משלשה חלקי בחינות כל אחד ואחד כפי ההפוך והצרוף הנז' בכל אחד ואחד והם י' צרופים הנז' שבשם אהי"ה:

אור המקיף לשניהם לז"א ונוק' מחוץ כל המקיפים שלהם הנז' הוא רבוע שלוב יהו"ה אהי"ה כזה י' י"א יא"ה יאה"ה יאהה"י יאההו"י יאההוי"ה יאההויה"ה:

נוקבא דז"א דיצירה ל' הכלים הם אלו י' החיצונים הם י' צירופי' השביעיים שבק"ך צירופי אלהי"ם כנודע י' האמצעיים הם י' אותיות שם אלף למד וו הה אות אחד בכל ספירה כסדרם ממעלה למטה י' הפנימיים הם י' צרופי שם אלו"ה מן הי"ב צירופים הראשונים שבו חוץ משני צרופים הראשונים שבאלו הי"ב שאינם בכלל זה:

הנשמה שלהם הם י' לבושי' אמצעיים שבנוק' דז"א דאצילות כנז' לעיל והרוחין והנפשין לא קבלתי:

המקיף לי"ס חיצוניו' שבה הוא שלוב אדנ"י אלהי"ם ברבוע כזה א' א"א אא"ד אאד"ל אאדל"נ אאדלנ"ה אאדלנה"י אאדלנהי"י אאדלנהיי"ם:

המקיף לי"ס אמצעיו' הוא שם אלו"ה במלוי יודי"ן כזה אל"ף למ"ד וי"ו ה"י:

המקיף לי"ס פנימיו' הם ו' צרופי שם יה"ו כלם במלוי ההי"ן עד"ז יו"ד ה"ה ו"ו: נשמת ג' חלקי המקיפים שלה הוא שם יה"ו במילוי ס"ג כזה יו"ד ה"י וא"ו. ז"א דיצירה ל' הכלים הם אלו י' החיצונים הם עשר צירופים הששיים שבק"ך צירופי אלהי"ם כנודע י' אמצעיים הם ו' צירופי שד"י ויש בהם ח"י אותיות והם סוד ט"ט מן מטטרו"ן בסוד תשעה ממעלה למטה ותשעה ממטה למעלה י' הפנימיים הם ו' צרופי שם יה"ו וגם יש בהם ח"י אותיות והם סוד ט"ט מן מטטרו"ן בסוד תשעה ממעלה למטה ותשעה ממטה למעלה:

הנשמה שלהם הם י' לבושי' אמצעיי' שבז"א דאצילות כנז"ל והרוחין והנפשין לא קבלתי:

המקיף לי"ס חצוניות שלו הוא שלוב שם אהי"ה ואלהים ברבוע כזה א' א"א אא"ה אאה"ל אאהל"י אאהלי"ה אאהליה"ה אאהליהה"י אאהליההי"ם:

המקיף לי"ס אמצעיות הם ו' צרופי שם שדי במילואיהם:

המקיף לי"ס פנימיו' הם ו' צרופי יה"ו במילוי אלפין:

נשמת ג' חלקי המקיפי' הוא שם יה"ו במילוי יודי"ן מצורף כפי המקיפי' ז"א דעשיה ל' הכלי' הם אלו י' החיצוני' הם י' צרופי הי"א שבק"ך צרופי אלהי' כנודע י' אמצעים הם ו' צרופי שם אל"י י' הפנימי' הסי' צרופי אלו"ה מן הי"ב צרופי' האחרוני' שבו חוץ מב' צרופים הראשוני' שבאלו הי"ב שאינם בכלל זה:

הנשמה שלהם הם י' לבושי' החצוני' שבז"א דאצילות כנז' לעיל והרוחין והנפשין לא קבלתי:

המקיף לי"ס חצוניות שבו הוא שלוב אלוה ואלהים ברבוע כזה א' א"א אא"ל אאל"ל אאלל"ו אאללו"ה אאללוה"ה אאללוהה"י אאללוההי"ם

המקיף לי"ס אמצעיו' הוא שם י"ה במלוי ההי"ן כזה יו"ד ה"ה ה"ה (בדפו"י ע"ד)

המקיף לי"ס פנימיות הוא תשעה אותיות שם אל"י במלואו כזה אלף למ"ד יו"ד אות אחת בכל ספירה כסדרם:

נשמת ג' חלקי המקיפין הוא שם יה"ו במלוי כזה יו"ד ה"י ו"ו.

נוק' דז"א דעשי' ל' הכלי' הם אלו. י' החצוני' הם עשר' צרופי' האחרוני' מכל ק"כ צרופי אלהים כנודע והם חלק הי"ב י' האמצעי הם י' אותיו' אלי ה"ה ו"ו יו"ד יו"ד שהם הם הוי"י במלואו בההי"ן י' הפנימיי' י' צרופי' של הוי"י הנז' חוץ מב' צרופו' הראשונים שבי"ב צרופי שם זה:

הנשמה שלהם הם י' לבושי' החצוניי' שבנוקבא דז"א דאצילות כנז"ל

המקיף לי"ס חצוניות שלה הוא שלוב אלי ואלה ברבוע כזה א' א"א אא"ל אאל"ל אאלל"י אאללי"ו אאלליו"ה:

המקיף לי"ס אמצעיות הם תשעה אותיות יו"ד וי"ו וי"ו שהוא שם יו"ו במלואו ביודי"ן:

המקיף לי"ס פנימיות הוא עשר אותיות שבמלוי שם הוי"י ביודי"ן כזה הי ויו יוד יוד

נשמת ג' חלקי' המקיפי' הוא שם יה"ו במלוי כזה יו"ד ה"א ו"ו תם

ועתה אבאר לך קצת רמזים באלו השמות הנז"ל ואתחיל בז"א דאצילות בפנימי שבו דעת שבו כל שלשה לבושיו הם עולים בגי' קפ"ז והוא שם פז"ק שבשם הששי דשם בן מ"ב דאנא בכח וכו' כנודע גם הוא בגי' מקו"ם עם הכולל של התי' עצמה גם הוא רבועו של ההוי"ה הנקראת מספר בהכאה כזה י"פ י' ה"פ ה' ו"פ ו' ה"פ ה' הרי קפ"ז עם ההוי"ה עצמה גם זהו סוד מש"ה ויפגע במקום הוא בזה הדעת דז"א העולה מקו"ם בגי' כנז' גם נשמת הדעת שהוא ההוי"ה בניקוד חול"ם ציר"י קמ"ץ ציר"י:

חלק ד

סוד רמזים בשמות הנז' וסוד שם המפורש

האמיתי גם נשמת הדעת שהוא ההוי"ה בנקוד חול"ם ציר"י קמ"ץ ציר"י דע כי זהו סוד הנקרא שם המפורש בכל מקום דרך סתם בדברי רז"ל כי סוד שם המפורש הוא בזו ההוי"ה שהיא נשמת הדעת דז"א וזכור סוד זה חסד שבו הלבוש האמצעי שבו הנקרא אלו"ה הוא שעליו אמר הכתוב מנשמת אלו"ה יאבדו והוא מה שאמרו בס' הזוה' בפ' משפטי' דף צ"ו ע"ב וז"ל וחתים לה בחד גושפנקא דלבוש יקר דיליה ומאן איהו שמא קדישא דאקרי אלו"ה וכו' הרי כי שם זה הוא לבושו של ז"א והבן זה גם דע כי זה השם נחלק לשני' והוא א"ל ו"ה כנז' בס"ה בפ' לך לך דף צ"ד ע"א וז"ל תו תנינן אלו"ה הכי הוא א"ל נהירו דחכמתא ו' דכר ה' נוקבא וכו' ונודע כי נהירו דחכמתא הוא החסד והבן זה ודע כי חצי האחרון שם הנז' של אלו"ה שהם שני אותיות ו"ה עליו רמזו רז"ל כי הוא המתחבר והמתקשר עם אותיות זכר"י ועולי' בגי' רמ"ח מצות עשה כנודע שהם בחסד:

אמר שמואל הרי נתבארה הקושיא הידועה למקובלים כיצד אומר בס' הזוהר שמי עם י"ה שס"ה זכרי עם ו"ה רמ"ח וגם במקומות האחרים נתבאר טעם לזה. גבורה שבו הלבוש הפנימי שבו הנקר' י"ה הוא אשר עליו רמזו רז"ל ואמרו שהוא המתחב' עם אותיות שמ"י ועולים בגי' שס"ה מצות לא תעשה כנודע שהם בגבורה גם השם הזה הוא סוד שלהבת י"ה והוא יוצא מן הבינה אל הגבורה גם (אמר שמואל הרי נתבא'עוד על השם הזה שבכאן הוא שאמרו טעם למה שאמרו חז"ל בספר הזו' בפ'בראשית וז"ל אמר ר' שמי עם י"ה שס"ה וכו'). אבא כך הוו קדמאי אמרי כד הוו מטאן להאי אתר מרחשן שפוון דחכימין ולא אמרי מידי בגין דלא יתענשון וכו' כנז' שם בדל"ב ע"ב והלבוש החצון שבו הנקרא הוי"ה בניקוד אלהי"ם הנה הוא מתלבש תוך הלבוש הפנימי דגבור' דנוקבא דז"א הנקראת ג"כ בשם הזה עצמו כנז"ל ובבחי' זו הוא שהנוקבא נקשרת ואוחזת בגבורה דז"א כנז' בס"ה בכמה מקומו'

תפארת שבו תמצא כי כל ג' הלבושי' שבו הם בחי' שמות ההוי"ה וזהו הטעם שאין שום ספירה אחרת נקראת בשם ההוי"ה בעצם כמו ספי' התפארת כנודע ובפרט בס"ה בפ' ויקר' די"א ע"א וע"ב גם הלבוש הפנימי שלו הוא בגי' אד"ם ובבחי' זו נקר' התפארת אדם כנודע והנה כן הוא בחכמה והוא בסוד מ"ה שמו ומה שם בנו כי תדע הנצח וההוד שבו כבר נודע כי תרוייהו הם תרי פלגי גופא ולכן בשתי לבושיהם החצון והאמצעי שניה' מתחברי' בכל אחד מהם כנז"ל וטעם הדבר הוא כי נודע הוא איך התחלת רישא דנוק' דז"א יצאה מאחורו מקום החזה שבו כנז' בסוף אדרא רבא כי קומת נוק' קצרה מקומת הזכר ונמצ' שעור קומתה מן החזה שבו עד סיום רגליו ממש ונמצאו כל י"ס שלה נכללי' בשעור שני שלישי ת"ת ובנצח ובהוד ויסוד וזהו הטעם שיש בנצ' והוד (בדפו"י מ"ב ע"א) כמה בחי' שהם תרין כוליין תרין ביעין. תרין שוקין תרין ירכין תרין רגלין לפי שבהם נכללים כל בחי' י"ס הנוק' והנה מקום השוקין של הזכר כנגדם הוא מקום הת"ת דנוק' הנק' גופא דיליה ומבחי' תרין ירכין דיליה ולמטה משם מתחיל מקום תרין שוקין וירכין ורגלין דנוק' נמצא כי במקו' שהזכר מתחלק ונפרד לשני שוקי' שם מקו' חבור ואחדות אחת של הנוק' שהוא גופא דיליה ת"ת דילה וזהו ביאור מה שאמרו בס"ה דהנו"ה אחקריאו תרי פלגי גופא והענין הוא כי מצד פנים שלהם הם נפרדים לשני שוקין שלו ומצד אחור שלהם הם מחוברי' בסוד חד גופא דילה ולכן הנצח וההוד שלו בבחי' שני לבושיהם האחור והאמצע הם מחוברי' יחד ובבחי' לבושיה' הפנימי' מתחלקי' לשנים כנז"ל. גם דע כי מצד הלבוש הפנימי שבנצח הנק' יהו"ה מתקרב הת"ת ועולה בנצח בימי החול. וכן מצד הלבוש הפנימי דהוד הנקרא אדנ"י מתקרב' המלכות ועולה בהוד בימי החול ומזדווגים שם יחד איהו בנצח ואיהי בהוד כנז' בס' התקונין. גם דע כי אותם שני הווי"ן הנחלק בקו' אמצעי של אות א של שם צבאו"ת שבלבוש האמצעי שלהם כנז"ל כזה א הם הנקראי' וו"י העמודי' והבן זה גם זהו סוד במה שאמרו בס"ה סוד היאורין הנזכ' בפ' וארא דכ"ז ע"ב בענין אותם היאורי' דהוו תצ"ט ופלגא מהאי סטרא ותצ"ט ופלגא מהאי סטרא וכו' ואלו התרין פלגין הם בחי' שני הווי"ן הנז' המתחברי' כאחד וכבר נתבאר שם אצלינו בזה המאמר איך מספר תצ"ט רמז אל שם צבאות הזה.

היסוד שבו מלבוש החצון שבו הוא שד"י במלואו ואם תסיר הפשוט ישאר מלויו בגי' ת"ק שהוא מספר שנות מהלך ועובי כל רקיע ורקיע כי בשם זה אמר לעולמו די כנודע. גם דע כי מצד שם הזה לכן נקרא היסוד כל שהוא בגי' חמשי' וכל אחד כלול מעשר הם ת"ק גם דע כי זה הלבוש החצון שביסוד שבו הוא נקרא ממש בשם הלבוש הפנימי שביסוד דנוק' והנה בעת הזווג מתחברי' ומתייחד' שניה' יחד זב"ז מצד אחדותם גם שם הלבוש הפנימי שבו הוא שלוב הוי"ה ואדנ"י ואל שם זה רמזו רז"ל בס' התקונין ד"ל ע"ב וז"ל בצדיק תרוייהו חד יאהדונ"הי וכו" המקיף לכתר דז"א הוא שני שמות כנז"ל והשטה הראשונ' היא שלוב שם המקיף דחסד ושם המקיף דגבורה שבו אלא ששם החסד הוא ביושר מראשו לסופו ושם הגבורה הוא למפר' מסופו לראשו כזה בתחלה אל"ף א' דחסד ואח"כ ה"י אחרונה דגבו' וכו' עד שבסוף השטה יש ה"ה אחרונה של החסד ואח"כ אלף א' דגבורה וע"ד זה בשטה שנית שהוא שלוב שני שמות המקיפים דנצח והוד שבו אלא ששם הנצ' הוא ביושר מראשו לסופו ושם ההוד למפר' מסופו לראשו

המקיף לחסד וגבור' ולנצח והוד שבו דע כי הההין שבנצ' ושבהוד הם ביודין ואלפין כנז"ל אך הההין דחסד וגבור' הם ממולאי' ביודי"ן וההי"ן והוא מלוי יותר גרוע ממלוי הנצח וההוד והטעם הוא לפי שהנצח וההוד הם תרין שבילין הזרע דנחית ממוחא הנק' חכמה ולכןהמלוי שלהם הוא יותר מעול' ממלוי חסד וגבורה ולכן הם ביודי"ן ואלפי"ן כנז"ל נוקבא דז"א הת"ת שבה שני הלבושי' החצון והאמצעי זה נק' צבאו"ת וזה נקרא השתפ"א שהוא חלוף צבאות בא"ת ב"ש וכבר נתבא' לעיל כי הגוף שבה הנקרא ת"ת עומד ממש כנגד אחורים דתרין שוקין דנצח והוד שלו וגם הם נקראים צבאות בבחי' ב' לבושיה' החצון והאמצעי ולכן שמותיה' שלו ושלה שוים במציאותם:

המקיפים שלה כלם הם בשם אהי"ה זולתי המקיף לדעת שלה כמו שיתבאר הטעם ונתחיל לבאר חלוקיה' דע כי כל הספי' שבה שהם בחי' דין הנה מלוי הה"א ראשונה של שם אהי"ה שבמקיף שלה היא במלוי ההי"ן ומלוי הה"א אחרונה שבו היא במלוי אלפי"ן כ' הנה האל"ף רחמים והה"א דין ולהיות הספי' ההיא בחי' דין גבר הדין וקדם אל הרחמי' כי הה"א ראשונה מלוייה בההי"ן והשנית באלפי"ן כנז' וזהו הענין כי במלכות ובהוד שבה הההי"ן הראשונות מלוים בההי"ן והשניות באלפין כי הם דיני' אבל ביסוד ובנצח שבה שהם יותר רחמים הההי"ן הראשונות שבהם מלוייהם באלפין והאחרונו' בההי"ן כי בהם הרחמי' גוברי' על הדין ובת"ת שבה אשר כולל לנצח והוד לכן יש בו שלוב שני הבחי' שבנצח ובהוד שבה אלא שבתחלה קוד' בחי' הנצח ואח"כ בחי' ההוד ולכן בתחלה מתחיל אלף אלף ה"א ואח"כ הוא אלף אלף הה כנז"ל וכן בגבורה שבה מלוי ההי"ן גובר וקודם אל מלוי אלפין להיותה בחי' דין אבל בחסד שבה מלוי אלפי"ן קודם למלוי ההי"ן להיות' רחמים ודע כי מה שנתוסף בחו"ג הוא כי יש בכל אחד מהם רבוע אהי"ה בפשוטו ובמלואו מצורפי' ומחוברי' יחד ובדעת שבה יש בו שנוי כנז' והענין הוא זה דע כי בראשונה טרם שבא עליה הזכר ביאה ראשונה לא היו בדעת שבה כי אם שני הלבוש' בבחי' הפנימיות והם הלבוש החצון והאמצעי בלבד העולי' בגי' ע"ב ק"ל דאלפין וע"ב קד"ם דההי"ן ואז היה לה מבחי' המקיף שם אהי"ה ע"ד הזה א"א אל"ף א"א ה"ה אל"ף ה"ה א"א ה"ה י"י אל"ף ה"ה יו"ד א"א ה"ה י"י ה"ה אל"ף ה"ה יו"ד (בדפו"י ע"ב) ה"א ואחר שבא עליה הזכר ביאה ראשונה הניח ונתן בה בההוא רוחא הנז' בסבא דמשפטי' בדצ"ט ע"ב ואז נתוסף בה הלבוש הג' הפנימי שבדעת שבה שהיא הוי"ה דב"ן דמלוי ההי"ן כנז"ל וזה הלבוש הג' הוא סוד בנימין בן רחל רוצה לו' ב"ן ימי"ן והבן זה ואז חזר הדעת שבה למדריגת זכר הנק' ב"ן להעלות מ"ן כמבואר אצלונו וגם המקו' שלה נשתנה לשבח ולמעלה בסוד זכר ג"כ והוא שם יאהדונה"י ברבוע כנז"ל ואז המקיף הראשון שהיה תחלה בדעת שלה כנז' עלה למעלה בכתר שבה ונתחבר עמו בחי' רבוע אחד מסוד הנצח שבה ואז נעשה המקיף שבכתר שבה מבחי' ד' רבועי' שנים פשוטי' וב' מלאי' וארבעת' משולבי' וכלולי' זב"ז כנז"ל ובבינה שבה הוא ב' שמות אהי"ה פשוטים ברבוע' משולבי' זב"ז ונודע כי ב' פעמי' אהי"ה אהי"ה הוא בגי' מ"ב ופה הוא מקום סוד בחי' שם מ"ב הנעשה מב' שמות של אהי"ה כנזכר ברעי' מהימנא בזוהר דק"ח ע"ב וכן בס' התקונין מא' מכ"י וכן בחכמה שבה הם שלוב ב' שמות אהיה אלו אלא שהם ממולאי' במלוי ודע כי אל שם ב"ן מ"ב זה הנעשה מב' שמות אהי"ה האלו הוא שרמז הכתוב בפ' שמות כמ"ש הכתו' ויאמר אהיה אשר אהיה וחזר ואמר ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהי"ה שלחני וכו' והענין הוא לרמז כי בחי' ב' שמות אלו של אהיה הם בא"מ של ספי' הבינה שבנוק' דז"א הנק' כה כנודע:

אורות המקיפין של ז"א ונוק' מספרם כ"א ואלו הם י"פ אהיה בי"ס נוק' דז"א בסוד נשמה לנשמה ונר"ן שבהם כנז' לעיל וט"פ אהי"ה בט"ס ז"א ע"ד הנז' ואור א' כולל ומקיף לכל י"ס נוק' ע"ד הנז' הרי כלם כ"א מקיפי' עם אור א' כולל ומקיף לכל ט"ס דז"א והוא היות' מעולה שבג' המקיפי' שבו כנז' לעיל הרי כלם כ"א מקיפים וכלם בחי' אהי"ה הרי הם אהי"ה פעמים אהי"ה הנק' מספר המרובע כנודע והנה הוא עולה בגי' אמ"ת והוא סוד חותם אמת כי ז"א ונוק' נקראי' אמת כנודע והנה אותיות חות"ם הם אותיות חומ"ת והענין הוא כי אמת הנז' שהם שמות אהי"ה הם נעשי' חומת אור מקיף לז"א ונוק' והבן זה וכבר נת' לעיל כי עוד יש אור מקיף א' אשר הוא מקיף וסובב לז"א ונוק' לשניה' יחד אמנם אין זה נכנס במספר הכ"א מקיפי' הנז'. ענין בריאה יצירה עשיה כבר נתבאר למעלה כי י' כלים החיצו' דז"א ונוק' שבג' עולמות בריאה יצירה עשיה שכולם הם בחי' צרופי שם אלהי"ם והענין הוא כי ק"כ צירופי' יש בשם אלהי' והנה מקומ' הוא מן הז"א ונוק' דבריאה עד סוף כל העשיה באופן זה כ' הצירופי' הראשוני' שבו הם בכ' כלים חצונים דז"א ונוק' דבריאה ובעול' היצירה יש י' צירופין אחרי' בא"א וי' באבא וי' באימא וי' בז"א וי' בנוק' ובעולם העשיה יש ג"כ חמשי' צרופי' האחרוני' מתחלקי' ע"ד הנז' באריך ובאבא ואימא ובזו"ן אשר שם הרי הם ק"ך צירופי' מתחלקי' בי"ב פרצופין הנז' שמתחילין מן ז"א דבריאה עד סיום העשי' ובזה תבין מה שביארנו לעיל כי י' צירופי' הראשוני' וי' השניי' הם בזו"ן דבריאה והששיים והשביעיי' הם בזו"ן דיצירה והי' הי"א והי' הי"ב הם בזו"ן דעשיה ושאר הצירופין הם כסדר' בשאר הפרצופין של היצירה והעשיה כנז"ל גם בזה תבין מה שאמרו באדרת נשא ד' קמ"א ע"ב כי הז"א נקרא אלהי' והוא בג' עולמות בי"ע כנז"ל ואלו הם סוד פסוק והיו ימיו ק"כ שנה הנזכר בפ' תרומה בספרא דצנעותא בד' קע"ח סוף ע"ב ודע כי שם אלהים יש בקדושה וכנגדו יש שם אלהים המתפשט בקלי' הנק' אלהים אחרי' כנז' בסבא דמשפטי' בד' צ"ו ע"א וז"ל ושמא חד מכל שאר שמהן דיליה איהו דאתפשט ואתפלג לכמה ארחין ושבילין ואקרי אלהים וכו' והענין הוא כי ק"ך צירופי' האלו כלם הם בחי' הקדושה והם מתחילי' מז"א דבריאה ומסתיימי' בסוף העשיה ומשם ואילך הכל הוא אלהים אחרי' בסוד הקלי' ובענין י"ס הפנימיו' וי"ס אמצעיו' דזו"ן דבריאה דע כי הנה נת' אצלינו כי כסא הכבוד שבעול' הבריא' עניינו הוא ג' אורות שנתנוצצו ונתחתמו מן כח"ב ואלו הג' אורות הם מתלבשי' ומתעלמין בתוך ג"ר כח"ב דא"א דבריאה ובג"ר דאבא ובג"ר דאימא אבל בזו"ן שבבריאה אין כל הג' אורות מתעלמי' בהם זולתי ב' אורות התחתוני' שבהם שהם מבחי' חכמה ובינה בלבד ואלו ב' האורות מתגלי' גם בזו"ן דבריאה ומתעלמי' בג"ר דז"א וג"ר דנוק' ובזה נבוא אל המכוון שלנו דע כי ב' הצירופי' הראשוני' שבשם הוי"ה הם בחי' ב' אורות חו"ב הנק' כסא כנז' ומתעלמי' בחו"ב דז"א דבריא' כנז' ושאר י' צירופי ההוי"ה הם בחי י"ס פנימיות דיליה וכן עד"ז ב' צירופי' הראשוני' מן י"ב צירופי' הראשוני' שבשם אדנ"י הם בחי' ב' אורות חו"ב הנק' כסא ומתעלמי' בחו"ב שבו ושאר הי' צרופי' הם בחי' י"ס אמצעיו' שלו וכן כיוצא בזה בנוק' דיליה שבבריאה כי ב' צירופי הראשוני' שבשם אהי"ה הם בחי' ב' אורות חו"ב הנק' כסא ומתעלמי' בתוך חו"ב שבה ושאר י' הצרופי' הם בחי' י"ס פנימיות שלה וכן ב' צרופי' הראשוני' מן הי"ב צרופי' האחרוני' שבשם אדנ"י הם בחי' ב' אורות חו"ב הנק' כסא ומתעלמי' בתוך חו"ב שבה ושאר י' הצרופי' (בדפו"י ע"ג) הם בחי' י"ס אמצעיות שלה ובענין המקיף של ז"א דבריאה דע כי ב' צרופי' הראשון והאחרון שבי"ב צרופי אהי"ה הנה הם בחי' הנשמה של המקיפי' דזו"נ שבאצילות כנז"ל והנה אם תתחיל למנות מן החיה שבפני' עד הנפש שבחוץ יהיה אהי"ה כסדרו ואם תתחיל למנות מן הנפש שבחוץ עד החיה שבפני' בבחי' אורות המקיפי' יהיה שם היה"א למפרע ואלו הם בחי' צרוף הראשון והאחרון שבשם אהי"ה בי"ב צרופין ונשארו י' צרופין האמצעי' שבשם אהי"ה ואלו הם בחי' י' מקיפי' דז"א שבבריאה כנז"ל ובענין י' לבושי' הפנימיי' דז"א שביצירה שאמרנו שהם ו' צרופי' דע כי ו' צרופי' אלו הם עולי' בגי' קכ"ו ומקורם הוא שם אדני ברבוע כזה א' א"ד אד"נ אדנ"י כי גם הוא עולה בגי' קכ"ו ועשר לבושיו האמצעי' שהם ו' צרופי שד"י דע כי הש' בו"פ עולה בגי' אלף ות"ת וב' אותיות ד"י בו"ף הם בגי' פ"ד כמנין חנוך שהוא מטטרו"ן העולה בגי' שד"י כנודע והכונה היא כי אלו הי"ס האמצעיו' שבז"א דיציר' הם הנק' ציצי"ת דמטטרו"ן כנז' בפ' פנחס ברעיא מהימנא בד' רכ"ו ורכ"ז וזהו סוד מה שארז"ל כל הזהיר במצות ציצית משמשי' לו לע"ל אלף ות"ת עבדים והטעם הוא כי הלובש ציצית דמטטרו"ן הוא בסוד עבד להקב"ה הנרמז בו"פ ד"י ולכן זוכה שישמשו לו עבדים כמספר אלף וח' מאות הנרמז בשש פעמים ש' של שד"י כנזכר.

נשמת ג' חלקי המקיפי' דז"א דעשיה דע כי שם יו"ד ה"י ו"ו ה"י עולה בגי' רל"ו שהוא שעור קומתו של יוצרנו כנז' בספר פ' היכלות שהוא רל"ו אלפים רבבות פרסאות והוא כמספר ור"ב כ"ח זהו מש"ה גדול אדונינו ורב כח.

אמר חיים ויטאל הכותב זה מצאתי כתוב בקונטרסי כאשר שמעתי ממורי זלה"ה ועתה הוקשה עלי באורו כי שם הנז' אינו עולה בגי' רל"ו רק ס"ב וחשבתי בלבי אולי זה פירושו כי ההוי"ה הנז' ברבועה בסוד האחוריי' שלה פשוטי' ומלואי' ע"ד הנז' הם בגי' ע"ב קס"ד שה' בגי' רל"ו כנז'.

המקיף לי"ס חצוניות דנוק' דיצירה הוא שלוב ב' שמות אדנ"י אלהי"ם ודע כי שניהם עולי' בגי' קנ"א וכן אהי"ה במילוי ההי"ן הוא בגי' קנ"א וכן אהי"ה במספר המרובע שלו כזה א"פ א' הפ"ה יפ"י הפ"ה בגי' קנ"א ג"כ פרטיים אחרי' שיש בדרוש הנז' הנה נת' למעלה כי בכל ספי' וספי' מי"ם דא"א או מי"ם דאבא אומי"ם דאימא או מי"ם דז"א או מי"ס דנוק' יש בכל ספי' מהם ג' בחי' של כלים והם חצון ואמצעי ופנימי גם נת' כי בכל ספי' וספי' מהם הכוללת ג' כלים הנז' יש בה אורות בחי' חיה ונר"ן חוץ מי"ם של הנוק' דז"א שאין לה רק בחי' חיה א' כוללת בכולם ונשמה א' כוללת בכולם ורוח א' כולל בכולם ונפש א' כוללת בכלם. גם נת' כי בכל ספירה וספי' מכל הי"ם שיש בכל הה' פרצופין הנז"ל יש לה עוד בחי' אחרת אור וכלי מקיף עליה וכמו שבבחי' הספי' הפנימית יש בה ג' כלים כנז' כן בבחי' אור וכלי המקיף שעליה יש בה ג' אורות וכלי' מקיפי' באופן שהוא מקיף א' לכל כלי וכלי מן הג' כלים והם ג' מקיפים ומלבד אלו הג' מקיפי' שיש לג' כלים של הספי' עוד יש אור אחד מקיף על ג' המקיפי' ההם שבספי' ההיא וכן עד"ז בכל ספי' וספי' יש אור מקיף על הג' אורות האחרי' המקיפי' ומלבד זה יש עוד אור א' מקיף לכל הי"ם דז"א ולכל הי"ס דנוק' לשניהם ביחד ומקיף ע"כ המקיפי' כלם אשר להם גם דע כי כל אלו האורות המקיפי' אשר לזו"ן כלם הם אור של אימא הנק' בינה אשר היא מקפת את בניה בסוד ופרוש עלינו סוכת שלום אבל דע כי אין זה אלא עתה אמנם אח"כ לע"ל אז יברא ה' חדשה בארץ כי נקבה תסובב גבר פי' כי האורות המקיפי' את ז"א הנק' גבר יהיו מבחי' אור נוק' עצמה לפי שאז תתעלה נוק דז"א למעלה ממנו כמבואר אצלינו בסוד צדיקי' יושבי' ועטרותי' בראשיה' וזו הנקבה התחתונה תסובב ותקיף אותו לע"ל ולסבה זו כל אלו המקיפי' דזו"ן הם שמות של אהי"ה כנודע כי שם זה הוא באימא גם דע כי בכל מקום או"מ הוא גדול מאוד יותר מן אור הניקף והוא נשמה אליו גם דע כי עד"ז ג"כ כל אור המקיף על אור המקיף חבירו והוא חצון ממנו הנה הוא מעולה וגדול על חבירו והוא נשמה אליו כי אעפ"י שגם הוא בחי' אור המקיף הנה הוא ניקף משעליו וטפל אליו ונעשת בבחי' פנימי אצלו גם דע לכל אותן י' הויו"ת המנוקדות בקמ"ץ ופת"ח וכו' שהם בחי' חיה ונר"ןלז"א וכן לאותה ההוי"ה שהיא חיה ונר"ן דנוק' דז"א הנה לכל אות ואות מהם יש אור א' מקיף אליה גם דע כי כל בחי' אורות המקיפי' את ז"א יש לאותם השמות הנקודות אבל בשמות אורות המקיפי' את נוק' דז"א אין בהם נקודות גם ענין זה נוהג בכלים של הספי' עצמם כי כל ספי' הנוק' אין בהם נקודות מה שא"כ בז"א גם דע כי בספי' הנצח וההוד בין של זכר או של נקבה אין בשמות שלהם שום מלוי לעולם והטעם הוא לפי שהנצח וההוד הם נקראי' תרי בדי ערבות והערבה אין לה לא טעם ולא ריח ולכן אין בשמות' שום מילוי ואל זה הסוד שאין בהם מלוי הוא שרמזו ונתכונו רז"ל באמרם שהערבה אין לה לא טעם ולא ריח והבן זה:

חלק ה

(בדפו"י ע"ד) דרוש בה' פרצופין שהם שלמים

דע כי אין שום ספירה מן הי"ם שהם כח"ב חג"ת נה"י מלכות שתהי' בבחי' פרצוף שלם זולתי ה' מהם והם כח"ב ת"ת ומלכות כי כל א' משאר הספי' אמת הוא שהיא כלולה מי' והמשל בזה זרוע האדם אשר עם היותו נכלל מכל איברי הגוף ובו כח כלם ויש בו וורידים ועורקים מכל האיברים כנודע לבעלי חכמת הרפואה עכ"ז אינם ניכרים בו בגלוי אמנם הם נסתרים בו אבל הגובר והניכר בו הוא בחי' החסד וכיוצא בזה בשאר הה"ם אבל בה"ם הנז' שהם כח"ב ת"ת ומלכות יש בכל א' וא' מהם בחי' פרצוף שלם כלול מרמ"ח איברים ושס"ה גידים

ונבאר עתה בחי' המוח הג' שיש בכל פרצוף מאלו הה' הנז' הלא הוא המוח הנק' דעת כנודע ולהיות כי ספי' הכתר כל בחינתו תליין ביה ולא הויין ממש כנז' באדרא זוטא ובספרא דצניעותא ולכן אין אנו עתה בביאורו רק נבאר בחי' הדעת אשר בד' פרצופין האחרי' דבהון הוו ממש תיקוניה' והם נרמזי' בד' אותיות ההוי"ה כנודע ונקראים או"א וזו"ן. דע כי קודם שנאצל אדם העליון שהוא זו"ן שבעולם האצי' נזדווגו או"א בסוד אחו' באחו' ולכן יצאו מהם אותם הז' מלכי' שמלכו ומתו ונתבטלו כנז"ל בדרושים שקדמו וסיבת מיתת' היתה להיות' נאצלים בסוד הדינים קשים בבחי' זווג או"א אחו' באחו' ואין רצונינו עתה לבאר מה בחינתם של אז קודם שנברא העולם אשר היו אחו' באחו' כנז' ומה ענין אחוריי' אלו אמנם נדבר במה שהיה אחר בריאת העולם כי אז משם ואילך תמיד הם או"א פב"פ אבל זו"ן לפעמים עומדים פב"פ ולפעמים אחו' באחו' והנה בימי החול בחי' הדעת של נוק' דז"א הלבוש החיצון שהוא בחי' אחו' באחו' הוא הוי"ה פשוטה ברבועה העולה ע"ב כזה י' י"ה יה"ו יהו"ה אשר במלואה עולה בגי' ק"ל כנודע והדעת הפנימי שבה בימי החול שהוא בחי' פב"פ דחול היא הוי"ה דההי"ן העולה ב"ן כזה יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה אמנם בשבת החיצון של ימי החול יורד למטה להאיר בתחתוני' כמו שיתבאר בע"ה והדעת הפנימי שבחול נעשה בו עתה בשבת דעת חצון ומתגלה בה דעת אחר יותר פנימי והיא הוי"ה דס"ג כזה יו"ד ה"י וא"ו ה"י והרי נתבארו שלשה בחי' לבושי הדעת שיש אל נוק' דז"א:

והנה הדעת של ז"א בימי החול הנה החצון הוא הוי"ה דההי"ן העולה ב"ן כנז' והפנימי הוא הוי"ה דס"ג ובשבת החצון שבחול יורד למטה להאיר בתחתוני' כנז' והדעת הפנימי שבחול נעשה בו עתה בשבת דעת חצון ומתגלה בו דעת אחר יותר פנימי והיא הוי"ה דיודי"ן העולה ע"ב כזה יו"ד ה"י וי"ו ה"י והרי נת' ג' בחי' לבושי הדעת של ז"א האמנם או"א כבר ביארנו שאחר בריאת העולם אין בהם אחו' באחו' ולעולם הם פב"פ ולכן אין בשום א' משניה' רק ב' בחי' דעת לבד א' חצון וא' פנימי בין בחול בין בשבת לפי ששם לעול' הוא שבת ולא חול כנודע והנה הדעת החצון של אימא הוא שם אהי"ה במלוי אלפין העולה בגי' קמ"ג כזה אל"ף ה"א יו"ד ה"א והפנימי הוא אהי"ה במלוי יודי"ן כזה אל"ף ה"י יו"ד ה"י בגי' קס"א והדעת החצון של אבא הוא החצון של ז"א שבשבת והוא הוי"ה דס"ג והפנימי של אבא הוא הפנימי של ז"א שבשבת והוא הוי"ה דע"ב דיודי"ן וזהו סוד מה שמו ומה שם בנו כי תדע כי האב והבן שמותם שוים כי כח הבן מכח האב הוא וכבר נת' בדרוש שקדם לזה כי בכל ספי' וספי' יש ג' לבושים הנק' גוף וכלים ועוד יש בתוכם בחי' האור הרוחני אשר מתלבש בתוכ' בסוד נר"ן ונשמה לנשמה והם ד' אותיות ההוי"ה שבתוך כל ספי' וספי' ואותם שבז"א הם ט' הויות בט' ספירותיו והם מתחלפות כפי נקודיה' הוי"ה בקמ"ץ בכתר ובפתח בחכמה וכו' כנודע ובדרוש שקדם נת' כ"ז וע"ש ונמצא כי אלו הבחי' שביארנו פה בענין הדעת אינו אלא בבחי' הלבושי' הנק' כלים. גם צריך שתדע בענין הדעת הפנימי של נוק' דז"א בחול שהוא הוי"ה דב"ן דההי"ן כנז"ל הנה יש בו בחי' נקוד אלא שכפי היום כך משתנה נקודו ר"ל כי ביום הא' של ז' ימי השבוע יונק באופן א' ואז תהיה נקודו כפי יניקתו והנה נקודו ביום הא' שבימי השבוע הוא כזה יוֹד הֶה וָו הֶה והטע' הוא לפי שביום זה החכמה שבה הנק' יו"ד יונק מצד הת"ת הנק' חולם והבינה שבה הנק' ה"ה יונק מצד החסד הנקרא סגול והת"ת שבה הנק' ו"ו יונק מצד הכתר הנק' קמן והמלכות שבה יונק מצד החסד הנק' סגו"ל ושמור כלל זה לכל בחי' הנקודים שבכל השמות שבעולם וענין השנויים שבהם מה עניינם כי כפי מקום יניקתם אז כך משתנה נקודם וזכור אל תשכח. ביום הב' היו"ד בחול"ם הה"ה בשב"א הו"ו בציר"י הה"ה בשב"א. ביום הג' היו"ד כלה בחול"ם ה"ה ראשונה בחול"ם והשניה בסגו"ל הו' ראשונה בחולם והשניה בסגול ה"ה ראשונה בחולם והשניה בסגו"ל והענין הוא כי בה' ימי השבוע אין נקוד באותיו' הכפולות רק בד' אותיות הפשוטו' בלבד אבל ביום הג' והו' שהם כננד הת"ת והיסוד כנודע יש (בדפו"י מג ע"א) נקוד גם באותיות הכפולות רוצה לומר במלוי שבהם וכל תשעה אותיו' הוי"ה דמלוי ב"ן ננקדי'. ביום הרביעי היו"ד בחולם. הה' ראשונ' בחיריק והשניה אין בה נקוד כנז'. וו' ראשונה בפת"ח והשני' אין בה ניקוד כנז. הה' ראשונה בחיריק והשניה אין בה ניקוד כנזכר.

ביום החמישי היו"ד בחולם. הה' בקבוץ הו"ו בשבא הה' בקבוץ. ביום הששי היו"ד בחולם. הה' ראשונה בשורק וא"ו והשניה בשבא. הו' ראשונה בשורק וא"ו והשניה בשב"א. הה' ראשונה בשור' וא"ו והשניה בשב"א. ביום השביעי בניקוד צבאות כזה היו"ד בשבא הה' בקמץ הוו' בחולם ה' אחרונה אין לה ניקוד כזה יְוד הָה ווֹ הה.

גם דע כי בתחלת בריאת העולם כאשר עדיין לא נתחברו זו"ן וחזרו להיותם פני' אל פני' לא נתגלה עדיין בחי' אות יו"ד בשום מלוי השמות לפי שלעול' כל בחי' אות יו"ד היא סוד המוח וכאשר אין זווג אין צורך אל המוח ולכן לא היה מתגלה אות היו"ד בשום אות של מלוי השמות ולא נמצאת רק יו"ד א' של ההוי"ה בלבד וזהו סוד של ענין ההוי"ה של מלוי ההי"ן העולה ב"ן אשר היא מורה על בחי' היותם אחו' באחו' ואין בה רק אות יו"ד א' של ההוי"ה לבד כנז'.גם דע כי כאשר לא חזרו זו"ן להיות' פנים בפני' אשר עדיין לא נאצלה בחי' ספי' היסוד הנ' ג"כ עדיין אז לא הי' נגלה מציאות הדעת העליון המכריע בין אבא לאי' וזהו הטע' למה אין הדע' נמנה בכלל הי"ס גם בזה תבין ענין גלוי אותיו' אב"ר מן אברה' הנז' בהקדמת ס"ה בפ' בראשית ד"ג ע"ב (א"ש רציתי לסמוך לדרוש וכבר נת' זה שם אצלינו וע"ש הנז' דרוש אחר של ה' פרצופין שלימים אעפ"י שלא היה כאן מקומו).

חלק ו

דרוש ב' בחמשה פרצופין שלימים

דע כי הי"ס של עולם האצילות הנה הם חמשה פרצופי' שלימים האחד הוא א"א והוא הנקר' ספי' הכתר ויש בו י"ס וכן או"א הם ב' פרצופי' שלימי' ובכל אחד מהם יש בו י"ס וכן זו"ן הם ב' פרצופי' שלימי' כל אחד כלול מי"ס האמנם צריך שתדע כי ז"א כשנאצל היה בחי' ו' אחת והוא שש קצוות מן חסד ועד יסוד ולא היה לו ראש שהם ג' ראשונות וזו היא ענין ו' שבתוך ה"א ראשונה הנק' אימא ואין ראש לאותה הוא"ו כנודע ואחר שנולד ויצא לחוץ בסוד ו' של ההוי"ה אז נעשה לו ראש וזהו סוד פסוק מנחל בדרך ישתה ע"כ ירים ראש כי מנחל דאימא ישתה ז"א בהיותו בדרך שהוא אחר יציאתו מתוך אימא ואז ירים ראש רוצה לו' כי הח"ג ת"ת הראשוני' שלו נעשי' לו חב"ד והנה"י שלו הראשונים נעשי' לו עתה חג"ת וזה נעשה לו ע"י המשכת שפע תרין עטרין דמעטרין ליה או"א וזהו סוד פסוק בעטרה שעטר' לו אמו שהוא רישא דיליה שהורמה עתה והנה נמצאו עתה בחי' נה"י שחסירים ממנו ולכן הוצרכה אימא להאריך רגליה למטה וגם היסוד שלה כי גם היא נקרא' עלמא דדכורא ועל ידי כן נעשו לו נה"י וזהו מה שאמרו בס' התקונין ומבינה נביאים גם זהו סוד פסוק כונן שמים בתבונה ופסוק ובתבונה יתכונן ולפי שאלו הנה"י דז"א הם מבחי' אימא כנז' לכן אינם לא אל הז"א ולא אל נוק' ביחוד אמנם מועילי' לשניה' כי נעשים בחי' רגלים לז"א שהם נה"י שבו ובחי' מוחין אל נוק' ובזה הנז"ל יתבאר לך חלוק והפרש שיש בין שמות או"א אל שמות חו"ב הנז' בס"ה כי או"א הוא מציאו' אחד וחו"ב הם למטה שהם תרין מוחין דז"א ולמעל' ג"כ נתבאר הדרוש הזה ומצאת שם כי תדרשנו. ופעם אחרת שמעתי ממורי ז"ל כי אחר שנולד ז"א נתהוו ונעשו בחי' מוחין אל ז"א ואז עלו חג"ת דז"א הראשוני' ונעשו בחי' כלים אל המוחין ההם ונתעלו להיות במדריג' חב"ד והנה"י נתעלו בסוד ח"ג ת"ת ואז מרוב הארת המוחין ההם נתנוצצו ונאצלו נה"י אל ז"א. (א"ש רציתי לסמוך לדרושי' הנז' דרושי' של ערכי הכינויין להיותם קרובים אל הדרושים הנז' בענין שמות והויו"ת כאשר עיניך תחזנה מישרים.

חלק ז

פרק בערכי הכינויין בשם ב"ן

דע כי יש כמה בחי' בב"ן. ב' בחי' בשם הוי"ה האחת היא ההוי"ה במלוי ההי"ן שהיא בגי' ב"ן. השני חבור ב' הויו"ת פשוטות הם בגי' ב"ן ובחי' אחת בשם אדנ"י כי בפשוטו ובמלואו ובמלוי מלויו יש נ"א אותיות ועם הכללות הם ב"ן וזהו סוד ועתה יגדל נא כח ה' ושתי בחי' ב"ן בשם אלהים האחת היא ב"ן אותיו' שיש בשם אלהים דמלוי יודי"ן בפשוטו ובמלויו ובמלוי מלויו הב' הוא ב"ן אותיות שיש כיוצא בהם בשם אלהי"ם דמלוי אלפי"ן ולפי ששני בנים אלו הם באלהים שהוא ביודין ובאלפין מה שאין כן בשל מלוי ההי"ן לכן נאמר ויבואו בני האלהים כי הם שני בנים לבד שיש בשם אלהי"ם אני הוא שם ההוי"ה דההי"ן בגי' ב"ן ועם ט' אותיותיה בגי' אנ"י הר האלהים הוא בשתי (בדפו"י ע"ב) בחי' האחד בבחי' הפנים שבו כזה כי אלהי' במלוי אלפי"ן בגי' אר"ץ ואם תסיר ממנו חשבון הה' אותיותיו הפשוטות שהם בגי' פ"ו ישאר ה"ר. הבחי' הב' בבחי' האחורי' שבו כי בהיות' פשוטי' הם בגי' ר' בזה האופן א' א"ל אל"ה אלה"י אלהי"ם ועם ה' אותיות השרש של אלהים הרי ה"ר. (אמר שמואל כך מצאתי הכינויי' האלו מבולבלי' ולהיות כי ילאה הקור' בהם ולא ימצא את מי שירצה אמרתי לכתוב אותם על סדר הא"ב ואעפ"י שכבר ביארתי ב' שמות של שם ב"ן ושל הר האלהים אין קפידא בכך). אחורים דהוי"ה דהה"ין הם בגי' קד"ם. גם אהי"ה דאלפי"ן עם הכולל בגי' קד"ם אחורים פשוטי' דהוי"ה בגי' ע"ב והמלואים בההי"ן בגי' קד"ם ושתיהם יחד בגי' רי"ו גם שם א"ל בפשוטו ובמלואו ועם שני הכוללי' בגי' רי"ו. (א"ש צריך עיון כי בלא ב' כוללי' עולי' רי"ו). גם הוי"ה דיודי"ן ע"ב והוי"ה דס"ג עם י' אותיותיה ע"ג והוי"ה דאלפין שהיא מ"ה עם מספר ד' אותיותיה הפשוטות שהם כ"ו הרי ע"ב וע"ג וע"א הם רי"ו. רי"ו הנז' דג' הויו"ת הנז' עם ל"ב נתיבות הם בגי' רמ"ח גם ארבע הויו"ת ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן עולים בגי' רל"ב ועם י"ו אותיותיהם הפשוטות של ארבע הוי"ה הנזכרים הם בגי' רמ"ח גם הוי"ה דיודי"ן בגי' ע"ב ואהי"ה דיודי"ן בגי' קס"א ושניה' בגי' רג"ל וד' אותיות ווה' עולים רמ"ח. (א"ש נלע"ד טעות קולמוס ואולי מונה עשר אותיות של ההוי"ה וד' אותיות הפשוטו' של אהי"ה עם הכולל הרי ט"ו עם רגל הרי רמ"ח ואין {(א"ש ומה שנלע"ד יותר אמתי הוא שצריך להגיה כך ועם ד' אותיות הוי"ה בפשוט' שהם ד' ובמלואם שהם י' ובכולל הם ט"ו ועם רגל הרי רמ"ח)} בידי להכריע. גם מצאתי חשבון אחר ולא הבנתי אותו והו' אומרו גם קמ"ג וצ"ד וה' בגי' רמ"ח ונלע"ד שצריך להגיה כך קמ"ג אהי"ה דאלפין ופ"ו אלהי"ם פשוט וי"ט מלוי הוי"ה דמ"ה הרי רמ"ח).

גם ההוי"ה דיודי"ן בבחי' פני' היא בגי' ע"ב ובבחי' האחורי' היא בגי' מקד"ם או קפ"ד גם שם אל במלוי אל"ף למ"ד הוא בגי' קפ"ד עם הכולל והוא הק"ף. גם פני"ם הוא בגי' ק"פ ועם ד' אותיותיו עולה קפ"ד והוא אחורי' דהוי"ה דיודי"ן שהיא ע"ב כאמור ועם הכולל הרי קפ"ה ובשני פנים שהם שני קפ"ה הם ש"ע נהורין דבתרין תפוחין עם ב' הכוללי': אחורים פשוטי' דהוי"ה דאלפי"ן ע"ב ומלואי' ק"ל ואחורי' וע"ב פשוטים דהוי"ה דההי"ן ע"ב ומלואי' קד"ם ע"ב ק"ל וע"ב קד"ם הם בגי' תי"ח וסי' תח"י נפשי או חי"ת הארץ וע"ב ק"ל לבדו בגי' ר"ב ועם י' אותיות המלוי הוא רי"ב או רב"י. אהיה דההי"ן פשוטו ד' אותיו' ובמלויו י' אותיות ובמלוי מיליו כ"ה אותיות והכולל הכל בגי' חל"ב. (א"ש גם אהיה ברבועו עולה ד"ם וזהו סוד מה שאמר הכתוב כל חלב וכל דם לא תאכלו). אלהים דיודי"ן ש' ואדנ"י ס"ה בגי' יחד שס"ה. גם מצפ"ץ ש' ואדנ"י ס"ה בגי' יחד שס"ה. אדני אלהים בגי' קנ"א גם אהי"ה דההי"ן קנ"א גם אהיה כזה א' פעמי' א' ה' פעמי' ה' י' פעמי' י' ה' פעמי' ה' בגי' קנ"א.

אל יש בו כמה בחי' מן ג' יודי"ן ואל"ף שיש בשם ס"ג בהוי"ה ההיא נעשה שם א"ל. גם מן ג' יודי"ן ואל"ף שיש באהי"ה דיודי"ן נעשה שם א"ל. גם מספר ההוי"ה כ"ו וד' אותיותיה והכולל הם א"ל א"ל במלואו בזה האופן אל"ף למ"ד עולה קפ"ה. אדנ"י עולה ס"ה ושניה' יחד בגי' נ"ר ועם י' אותיותיו הנז' עולה ס"ר וזהו וירא ה' כי סר לראות. גם י' הויו"ת פשוטות הם בגי' ס"ר גם ג' היחודי' שהם הוי"ה ואהי"ה הוי"ה אלהי"ם הוי"ה אדנ"י בגי' נ"ר. א"ש ושני היחודי' לבדם והם הוי"ה אלהי"ם הוי"ה אדנ"י בגי' בא"ר. אלהים ד' פעמי' עם הכולל בגי' מש"ה. א"ש עוד מצאתי כתוב כך ולא הבנתי אותו וז"ל אלים משה שני פעמים אלהים פשוט במ"מ ת' וי"ג וי"ג מלוי הם תכ"ו. ואולי החשבון הוא כך אלי"ם משה בגי' תכ"ו. גם אלהים פשוט במספר מרובע ב' פעמים עולה ת' בזה האופן א' א"ל אל"ה אלה"י אלהי"ם א' א"ל אל"ה אלה"י אלהי"ם וי"ג וי"ג אותיות של מלוי אלהים בזה האופן אלף למד הי יוד מם ב' פעמי' הם כ"ו והנה ת' וכ"ו עולי' תכ"ו

אחד כל אות משלשת' עולה במספר קטן אח"ד בזה האופן. אל"ף י"ב והכולל הרי י"ג חי"ת הרי י"ג. או ח"ת עם הכולל הרי י"ג דלי"ת י"ב והכולל הרי י"ג ונלע"ד שאין זה ממורי זללה"ה:

אחורים דאהי"ה דאלפי"ן עם ד' אותיות הפשוט ועם הכולל בגי' תקי"ג במספר החר"ש וזהו סוד החרש ואאלפך חכמ' ירצה כי היותו במלוי אלפין ונרמז במלת ואאלפך עולה החר"ש בגי' והנה נודע כי אהי"ה דאלפי"ן הוא בבינה הנקר' הוי"ה דס"ג אלא שעם עשר אותיותיה הם בגי' ע"ג שהוא בגי' חכמ"ה העולה ע"ג ולכן אמר הכתוב החר"ש ואאלפ"ך חכמה ועם האמור נוכל ליישב פסוק אחד שמצאתי מכתיבת אבא מארי זלה"ה בשער הפסוקי' באיוב ואין לו הבנ' וזה לשונו (בדפו"י ע"ג) ואאלפך בינה כל אל"ף היא בבינה והיא סוד א' של אהי"ה שהיא בבינה ובסוד אלף בית אלף בינה וזהו סוד ואאלפך בינה וכתב מורי אבי ז"ל וזה לשונו זה מצאתי כתוב ולא הבינותי כי הכתוב אומר ואאלפך חכמה א"ש אולי עם האמור אתי שפיר כי האמת הוא שכ' ואאלפך חכמה האמנ' בהיות כי ההוי"ה דס"ג עם י' אותיותיה עולה ע"ג כמנין חכמה כת' הרב הגדול זלה"ה ואאלפך בינה וגם כי אהי"ה דאלפי"ן היא בבינה כנלע"ד. אדני בגי' ס"ה וכן שם י"ה בשני מלואי' דיודי"ן וההי"ן בזה האופן יו"ד ה"י יו"ד ה"ה עולים בגי' ס"ה כמספר אדנ"י תוסיף עליהם י"ה פשוט ג' הרי פ' ועם ו' אותיות י"ה אדנ"י הרי הכל בגי' פ"ו כמספר אלהים גם שם י"ה במלוי אלפין כזה יו"ד ה"א עולה בגי' כ"ו כמספר שם ההוי"ה העולה כ"ו הרי כי בשם י"ה נרמזו ג' שמות יהו"ה אלהי"ם אדנ"י גם ג' מלויי שם י"ה ביודי"ן יו"ד ה"י ובאלפין ובההי"ן עולי' בגי' צ"א כמספ' אמן (א"ש וכמספר הוי"ה ואדנ"י) אלהים במלוי יודי"ן הוא ש' בזה האופן אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם ואם תסיר ממנו אלהי' פשוט שהוא פ"י נשאר המלוי לבדו בגי' רו"ח וסודו ורוח אלהים מרחפת אהיה בההי"ן עולה קנ"א והוי"ה בההי"ן עולה ב"ן ושניה' יחד בגי' בא"ר או אב"ר אלהים דיודי"ן עולה ש' והוי"ה דיודי"ן עולה ע"ב ושניה' יחד בגי' שב"ע אחורים הפשוטי' של ההוי"ה עולים ע"ב ואחורי' הפשוטי' של שם אלהים עולים ר' ושניה' יחד הם בגי' רע"ב וער"ב אהיה במלוי יודי"ן עולה קס"א אהי"ה במלוי אלפי"ן עולה קמ"ג הרי ש"ד עוד הוי"ה במלוי ההי"ן עולה ב"ן הרי שנ"ו עוד הוי"ה פשוטה כ"ו עוד אהיה פשוט כ"א סך הכל בגי' ת"ג וזהו סוד התגין אהי"ה דיודי"ן אהי"ה דאלפי"ן אהי"ה פשוט הוי"ה דההי"ן הוי"ה פשוטה סך הכל ת"ג:

אל ג' פעמי' בגי' מג"ן ועם ששה אותיותיהם והכולל הרי ק' וסוד ג' פעמים א"ל הנז' הם א"ל שד"י א"ל הוי"ה א"ל אדנ"י גם עשר שמות אלהים יש בהם חמשי' אותיות ואלהים פשוט ומלוי ומלוי המלוי יש בהם נ' אותיות אחרות הרי הם גם כן ק'.

אהיה דיודין קס"א ודההי"ן קנ"א ודאלפי"ן קמ"ג ושלשת' תנ"ה וד' הויו"ת ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן וארבעת' בגי' רל"ב והכל יחד בגי' תרפ"ז אהיה בגי' כ"א ועם ד' אותיותיו הם בגי' כ"ה וזש"ה כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכ' גם מילוי המילוי של ההי"ה דההי"ן הם כ"ה אותיו' אדני אלהי' בגי' קנ"א ושרש' הוא אהי"ה דההי"ן שגם הוא בגי' קנ"א אדני במילוי מילוי כזה אל"ף למ"ד פ"א דל"ת למ"ד ת"ו נו"ן וא"ו נו"ן יו"ד וא"ו דל"ת יש בו ד"ל אותיות ואם אות תי"ו תתמלא ביו"ד יהיו ל"ה אותיו' ואם תוסיף ד' אותיו' הפשוט וי"ב אותיו' של המלוי יהיו הכל נ"א אותיו' וזהו סוד ועתה יגדל נא כח ה' וי' של יגדל רבתי כי כשתוסיף י' בתי"ו יגדל שם ה' ויהיה נ"א אותיות וזהו יגדל נא אלהים פשוט ה' אותיות ומלא י"ג אותיות ומלוי המלוי כזה אל"ף למ"ד פ"א למ"ד מ"ם דל"ת ה"א אל"ף יו"ד וא"ו דל"ת מ"ם מ"ם הם ד"ל אותיות והנה ה' וי"ג ול"ד הכל יחד בגי' ב"ן וזהו סוד ויראו בני האלהי' ואם נסיר א' מן וא"ו שבו ישארו ל"ג אותיו' ואם הההי"ן שבו תמלא בההי"ן ולא באלפי"ן יהיו ל"ב אותיות במלוי מלויו אהיה פשוט הוא בגי' א"ך ואם תמנה אותו כזה א"פ א' ה"פ ה' וכו' בגי' קנ"א כמנין מקו"ה וזהו סוד א"ך מעין ובור מקוה מים אלהים פשוט בגי' פ"ו ומלוי בגי' פ"ו ולכן כל מלוי הוא דין ולכן כ"ח אותיות שיש במלוי המלוי של הוי"ה הם דין ולכן י"פ כ"ח הם בגי' פ"ר שהם חמשה גבורות מנצפ"ך:

אלהים פשוט האחורי' שלו ר' ועם ט"ו אותיותיו בגי' אחו"ר ואחו"ר ב"פ ת"ל והם אחורי ז"א ונוק' גם הצנ"ע לכת בגי' אחור גה א"ת הוא ב' אחורי' דאלהי' עם הכולל וסודו ת"א הרצי' גם הוי"ה פשוטה כ"ו ועם ע"ב ק"ל שלה הם רכ"ח ועם ב' אלה"י העולי' עק"ב ועם הכולל הכל יחד בגי' א"ת:

אלהים דיודי"ן ש' ואחוריי' דאלהי' פשוטי' ר' ואלהי' פשוט פ"ו וה' אותיו' אלהי' סך הכל תקצ"א וסודו עתיק"י משד"י עם הכולל אהיה יהוה אהיה בגי' חיי"ם ובינ"ה עם הכולל חיים אדני במלואו תרע"א ומלוי לבדו בגי' רו"ת והוא סוד כללות כל הדיני' שהם שכ"ה דיני' ופ"ר כמספר מנצפ"ך ס"ה רו"ת עם הכולל אהיה דההי"ן עם הכולל קנ"ב כמספר בנימ"ן אהיה פשוט י"ס בגי' רד"ו כמנין גלות מצרי' וי' הויו"ת פשוטו' בגי' ס"ר וסודו וירא ה' כי ס"ר לראו' ושניה' יחד בגי' ע"ת ועם ד' אותיות שם הוי"ה הרי דעת א"ש נלע"ד דעת של הזכר ז"א גם ע"ב ק"ל ע"ב קד"ם וב"ן וד' אותיותיו הם דעת של הנקבה דז"א: (בדפו"י ע"ד)

אהיה דיודי"ן ודאלפי"ן ודההי"ן המלוי' א"ש ועם שלשה כוללים שלהם בלבד בגי' שצ"ב גם ארבעה הויו"ת של ג' אהי"ה הנז' הם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן בגי' רל"ב וכולם ביחד שצ"ה כמנין משנ"ה והו' עולים תרכ"ד וסודו דרכ"ת בים סוסיך סוד משנ' תורה.

אדני בגי' ס"ה הוי"ה דאלפי"ן בגי' מ"ה והם זו"נ ושניה' יחד בגי' ק"י וכנגדם חי יוסף הצדיק ק"י שנים בעבור כי הוא רומז ליסוד הנקרא כל האחוז בשמים ובארץ:.

אדני י"פ הוא בגי' תר"ן וסודו ותרן לשון אלם ועם הכולל בגי' נארת ברית עבדך שהיא בחי' היסוד שבה הכולל ה' חסדי' וה"ג וכול' בבחי' שמות אדנות וזהו נארת ברית עבדך גם ששה הויו"ת בגי' יוס"ף

אלהים במלואו ג"פ עם ג"פ א"ל עולה אלף (אמר שמואל כך מצאתי ואולי הענין הוא כך כי אלהי' דיודי"ן בגי' ש' וג"פ ש' עולה תת"ק וג"פ א"ל בגי צ"ג וששה אותיות א"ל א"ל א"ל והכולל ס"ה אלף כנלע"ד).

אלהים דיודי"ן ש' ואחורי' פשוטי' ר' וה' אותיותיו הכל בגי' שר"ה

אלהים פשוט ה' אותיות ומלא י"ג אותיו' ומלוי מלויו ל"ד אותיו' ס"ה בגי' ד"ל וסודו כי לא יחדל אביון מקרב הארץ ר"ת אלהי' וסך אותיו' יחד"ל אמת הם ז' הויו"ת דס"ג וגם ששה הויו"ת דס"ג בגי' חשמ"ל אדני והוי"ה משולבי' כזה יאהדונה"י י"פ בגי' תתקי"א עם הכולל וכנגד' חיי שת בן אדה"ר כי סודו ביסוד הכולל י' שמות הנז'

אדני פשוט ס"ה ול"ה אותיו' מלוי מלויו הרי ק' גם הוי"ה דס"ג ומלואה ל"ז בגי' ק'.

אהיה דיודי"ן קס"א תסיר אהי"ה עצמו ישאר המלוי ק"ם וכן ההוי"ה דע"ב דיודי"ן ע"ב תסיר הכ"ו עצמו של ההוי"ה פשוטה ישא' מ"ו נמצאו ב' המלואי' הנז' כמספר מקו' גם באופן אחר המ"ו כנז' וק"ם הוא י' הויו"ת בפשוט' ובמלוא' יש בהם י"ד אותיות י"פ י"ד הוא ק"ם ומ"ו הרי מקו"ם. אמר שמואל גם ההוי"ה עולה בגי' מקום באופן הזה י"פ י' ה"פ ה' ו' פעמים ו' ה' פעמים ה' סך הכל כמספר מקום

אהיה דההי"ן יש בו כ"ז אותיות תסיר ממנו ד' אותיות הפשוט ישארו בו כ"ג והם סוד סנהדרי קטנה שהם כ"ג.

אלף יש בה ב' ציורי' והם צור' יו"ד כזה א וצור' יו"י כזהא ושניה' בגי' מ"ו כמספר הוי"ה דמ"ה דאלפין עם הכולל לרמוז כי הי' סוד מילוי אלפין ולכן שרשה הוא משני ציורי אות האלף כנז'.

תוכן העניינים

שער ההקדמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה