סוף דבר
לאחר שראינו בהוכחות ברורות שיש בורא לעולם, עלינו להבין שיש מטרה בבריאה...
מדענים (עפ"י משל ששמעתי בשם הרב מרדכי ארם צובא) לחקר ההתנהגות האינטלקטואלית עשו ניסוי בקרב שני שבטים פרימיטיביים באפריקה. הם החליטו להכניס מקרר אמריקאי משוכלל למרכז הכפר, באישון לילה, ולצפות מרחוק באמצעות מצלמות נסתרות כיצד יגיבו הילידים המקומיים לנוכח הממצא החדש.
בשבט "קוקו לוקו" השכים קום אחד הילידים כדי להוציא את הכלב לטיול, בדרך הוא ראה עב"מ (עצם בלתי מזוהה), תיבה ענקית בצבע חום, עשויה מחומר בלתי מזוהה. הוא בודק בעיניו, וכלבו מרחרח ובודק באפו, ממשש, מנסה להזיז ולבסוף מגיע למסקנה שבתוך התיבה מונח משהו חשוב וכבד (כנראה מתנה משמיים בגלל שאנחנו, בני שבט "קוקו לוקו" מאוד נחמדים).
הוא קורא לראש השבט המכובד, בעל הנוצה האדומה והעצם באף. ראש השבט בודק את הממצא לעיני עשרות סקרנים (ולעיני המדענים שנמצאים הרחק משם ורואים הכל דרך מסך ענק). הוא מקיש על הקופסא, מבקש שיביאו לו סכין גדולה, ומצליח לפתוח את האריזה לקול מחיאות כפיים סוערות. לעיני כולם נגלה חפץ מלבני גדול. ראש השבט מסתובב סביב החפץ, בוחן ומתבונן, הוא מושך בחוזקה באחת הבליטות, ולפתע נפתחת הדלת, ושוב - מחיאות כפים סוערות מצד הקהל.
הם רואים בפנים מדפים ומגירה, ראש השבט פותח את המגירה ומוציא משם חוברת, הוא מדפדף, מעביר לידי נתיניו וכולם נהנים מאוד מהתמונות המדויקות.
ראש השבט חושב: "מה אפשר לעשות במתנה, מעניין למה זה משמש, מה התועלת"?
ואז עולה במוחו רעיון גאוני, במקום שכל החפצים והבגדים שלו יהיו מפוזרים על רצפת הצריף, אפשר לסדרם על המדפים, איזה רעיון נפלא... ושוב מחיאות כפים סוערות, כמה חכם ראש השבט...
בשבט "בונה בטטה", הסיפור חזר על עצמו, גם שם ראש השבט פתח את האריזה לקול מחיאות כפים. אולם לאחר שמצא את החוברת הוא החל להתבונן ולחשוב, הוא סקר את החלקים והשווה אותם למה שמצויר בחוברת. הוא ראה חוט חשמל, והבין שזה צריך להתחבר לחורים בקיר. הוא קדח חורים בקיר הצריף, הכניס את התקע וכלום לא קרה.
הוא הבין שמשהו אמור להתרחש כאשר מכניסים את התקע, ואם לא קורה כלום, סימן שהחורים שעשה בקיר אינם מתאימים. הוא הבין שהוא לא מבין, ולכן שלח שני נציגים עם החוברת לעיירה הרחוקה, אולי שם הם מבינים. בעיירה שלחו את הנציגים לעיר הגדולה, שם הסבירו להם על המצאת החשמל...
בסופו של דבר הם חזרו לכפר עם טכנאי וגנרטור שחיבר את המקרר לחשמל. ראש השבט הבין שהמקרר שומר על טריות המזון, אפשר לקרר או להקפיא ומעתה לא צריך לצוד בכל יום.
למעשה, שני המנהיגים הפיקו תועלת מהמוצר, רק השאלה מי השתמש במוצר לפי התכלית שלשמה הוא נוצר. ברור הדבר, שההנאה והתועלת הגדולה ביותר מכל מוצר, כאשר משתמשים בו לפי הוראות היצרן ולצורך התכלית, אף אחד לא קונה יאכטה כדי להשתמש בה כבמחסן.
בורא העולם, ברא אותנו ואת העולם, ויש תכלית לבריאה, אם לא ננצל את מתנת החיים ונשתמש בעולם לפי התכלית הרי שזה פספוס, כמו אותו אדם שחי עשרות שנים בעוני מזעזע, ובגיל 85 פתאום נודע לו שמחפשים אותו כבר 50 שנה, כי מגיעה לו ירושה גדולה מדוד עשיר בחו"ל.
על כל אחד מאיתנו לעצור ולשאול: מה התכלית שלי?, מהיכן באתי?, מהי מטרת חיי?, לאן אני הולך?, האם אין שאלות אלו דורשות חשיבה? אנו כל הזמן אומרים שמחשבה לפני מעשה חוסכת טעויות מבישות אח"כ. האם על שאלת השאלות על מהות חיינו אין צורך להקדיש מחשבה (כדי לחסוך טעויות אח"כ)?
אדם שמתעלם משאלות אלו ומתכחש לצורך להישיר את מבטו אל המציאות, יום אחד הוא מגלה שהחטיא את המטרה שלשמה הוא הגיע לעולם, אלא שאז כבר מאוחר מדי.
התכלית היא לעשות כמה שיותר מצוות ומעשים טובים, ולהתרחק מעבירות וממעשים רעים, ובכך להגיע לאושר האמיתי וההנאה המכסימלית, שזה בעולם הבא לאחר פטירת האדם.
כבר הוכחנו בהוכחות ברורות שהתורה היא אלוקית (נבואות שהתגשמו, ארכיאולוגיה, דילוגי תורה, ידיעות מדעיות), לא יתכן שנכתבה בידי בשר ודם. בורא העולם, שיצר את כל הבריאה הנפלאה, הוא זה שנתן לנו תורה. אנו צריכים להתייחס לתורה כאל הוראות יצרן. בכל מוצר, היצרן מכיר יותר טוב מכולם את המוצר שלו. אם כתוב בהוראות היצרן, שאין לחשוף את המוצר לשמש, ואין להרטיב במים, ולא לבדוק את עמידות המוצר עם פטיש 5 ק"ג, אין מה להתחכם.
כך גם בהוראות היצרן של בורא העולם והאדם, יש בתורה מצוות עשה ומצוות לא תעשה, ואם עוברים עליהם, הרי שזה מזיק למוצר שנקרא אדם ומזיק גם לעולם, גם אם אין הדבר נראה לעין.
מי שחושב שמה שנכתב בחוברת זו (שזה מעט מן המעט) אינו מוכרח, אפשר לסתור ויש עוד על מה להתווכח, מוזמן להמשיך ולבדוק ולחפש אחר האמת. אלא שהוא דומה לאותם נערים שהתווכחו עם חברם שחזר בתשובה, אם יש בורא לעולם. לאחר ויכוח של שעות כאשר עדיין לא השתכנעו צעק הבחור: "ריבונו של עולם תוכיח להם שאתה קיים". לפתע כיסו עננים את השמים, החלה סופת ברקים, ברק פגע בענף מהעץ שהיה לידם. העץ עלה בלהבות והעננים התפזרו. הבחורים טענו שאין זו הוכחה, כי בהתאם למפה הסינופטית, אם יש שקע ברומטרי באנטרקטיקה, תיתכן סופת ברקים של ארבע דקות בארץ ישראל באמצע הקיץ.
הבחור צעק: "ריבונו של עולם, תראה להם משהו שאין עליו עוררין". לפתע פתחה האדמה את פיה, היתה רעידת אדמה עצומה, ביניהם נפער חריץ בעומק של עשרות מטרים, ולאחר דקה הכל חזר לקדמותו כפי שהיה. הבחורים אמרו שאכן זו הוכחה טובה, אבל אין זה נחשב, שהרי במדינה דמוקרטית הולכים אחר הרוב, ואתם (אתה ואלוקים) רק שניים ואנחנו שלושה...
מי שחושב שהדברים המובאים בחוברת הם אכן נכונים: יש בורא לעולם, התורה היא מסמך אלוקי משמיים, ומה שכתוב בה, הכל אמת, ויש תכלית שלשמה באנו לעולם. כדאי גם שיקדיש מחשבה נוספת, האם לא כדאי לי להשתנות וללכת לפי מה שכתוב בתורה?
בזמן שרותי הצבאי, היה לנו מ"פ אתיאיסט, שהרבה להתווכח בעקשנות מרובה עם "הדתיים של הבסיס". לבסוף הסכים ללכת לסמינר של ערכים. לאחר שחזר שאלתי אותו: "נו, איך היה?"
הוא אמר שהוא הופתע לטובה ומאוד נהנה. אמנם הוא בא כדי "להתנגח ולהחזיר שם את הרבנים בשאלה", אבל לא היתה לו שאלה שלא היתה להם עליה תשובה שסיפקה אותו (היו לו הרבה שאלות, והוא היה מאוד עקשן, והם ישבו ודיברו אל תוך הלילה לאחר ההרצאות). הוא אמר שהם הוכיחו לו באופן ברור ומוחלט, באופן רציונאלי, שהתורה אמת ויש בורא לעולם, ואין על זה מקום לויכוח, ומעכשיו הוא אפילו מפסיק לצחוק על הדתיים...
שאלתי אותו: "ומה הלאה?"
והוא אמר לי: "שמע, הכל אמת, אתם צודקים, אבל מכאן ועד להשתנות הדרך עוד ארוכה... אני לא מסוגל..."
לעומתו, הרב אורי זוהר (מי שהיה השחקן "אורי זוהר" האגדי), סיפר באחת מהרצאותיו, שלאחר שהוכיחו לו בהוכחות ברורות שאכן יש בורא לעולם והתורה אמת, הוא היה בקונפליקט עצמי עצום, מצד אחד הדתיים צודקים, יש תורה אלוקית והמציאות מחייבת, ומצד שני - "מה, אני "אורי זוהר" אהיה דתי כמו ה"דוסים"?!
בסופו של דבר הוא החליט שהוא עושה את המינימום שהוא יכול: לשמור כשרות, להניח תפילין להתפלל , לא לנסוע בשבת... (וכל פעם הוסיף עוד דבר קטן שהוא יכול לעשות). (בפעם הראשונה שהוא התפלל, הוא עמד מול המראה עם טלית ותפילין, ראה למולו יהודי והתחיל לבכות מהתרגשות).
בשלב מסויים הוא יצא החוצה עם כיפה שחורה גדולה. כולם הסתכלו עליו ופשוט צחקו, גם הוא צחק. שאלו אותו אורי זוהר מה קרה לך?, הוא אמר: "ראיתם מה זה, הדתיים האלה, הם שילמו לי $5000 כדי שאלך חודש עם כיפה על הראש". אמרו לו: "בשביל $5000 אני מוכן ללכת עם שטריימל..., ואני מוכן לגדל פאות, בשביל $5000". הוא אמר להם בשביל $5000 כן, ובשביל עולם הבא לא?!
מי לדעתכם צודק המ"פ או "אורי זוהר"?
אם הגעת להכרת האמת, לך איתה עד הסוף, על אף הקשיים: העליות והמורדות, החברה והמשפחה והנסיונות. ואז תזכה לברכות עצומות כמו שמבטיח לנו הבורא בתורה: "וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, וּנְתָנְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ, כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וכו'..."
כדאי גם לשמוע לעצת החכם מכל אדם (קהלת יב): "וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין לִי בָהֶם חֵפֶץ... סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם. כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם... ".
סוף הספר