שני לוחות הברית· רבי ישעיהו הלוי הורוויץ [השל"ה]
עשרה הילולים
שער היחוד
פרק עשרה הילולים בעזרת עילת כל העילות של העלולים
הקצר קצרה ידי בעזרת הש"י מספרי הקודש המיוסדים על תוכחת מוסר מורה חטאים בדרך וכללתי רוב דבריהם באלו החרוזות עם תוספות ורוב מנין ורוב בנין הם דברי קדוש מדברי הרב החסיד בעל חובת הלבבות ע"כ סדרתי אחר סדר שעריו זה השער לה' צדיקים יבאו בו ומי האיש החפץ חיים הנצחיים יקרא בלב ולשון שער א' מידי יום ביומו ויחזור חלילה עד עולם ואז יזכה לעולם שכלו ארוך כי זכירה מביא לידי מעשה. וברכך ה' אלהיך בכל אשר תעשה.
שער היחוד י"י אלקינו י"י אחד:
יחוד השם בלב ולשון וידידעה. ידיעת מופתית נוסף על הקבלה מפי הנבואה המליכוהו למעלה ולמטה בכל הבריאה בכוונה ומחשבת חוץ בל ימצא ובל יראה. יסוד היחוד רומז ליחוד העשר ספירות. בהם ישוטטו המחשבות הטהורות והאיש ההמוני אשר לא ידע ולא ראה מימיו מאורות על כל פנים עקרי הדת במנין אחד בכוונתו יהיו שמורות:
נמצא שמע ישראל י"י מחוייב המציאות היה הוה ויהיה:
אחדות אחד יחיד ומיוחד האחד האמיתי אין לאחדותו דמות ודמיה:
הרחקת הגשמית אינו גוף ולא כח בשום גוף וגויה:
קדמון ונצחי ראשון ואחרון לכל הויה:
להתפלל לו לבדו שומע תפלה עדיו יבואו כל בשר לעבדו ולא לזולתו אף להש"י מלאכי עליון מליצים בתפלתו:
השגחה כי הוא אלהינו משגיח בנו אינו מונע השפעתו:
נבואה ולא זו אלא אף משפיע לישרי לב נבואתו:
נבואת משה עבד ה' משה איש האלהים לא קם כמוהו ולא יקום:
תורה מן השמים תורת אמת מפי הגבורה הנחילהו מן השמים להארקים. משפטים טובים וישרים ועדות וחקים הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים:
לא תשתנה עדי עד לא יחליף האל ולא ימיר דתו. כי הוא אמת ותורתו אשר נתן לעם מרעיתו:
לא תוסיף ולא תגרע חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו:
שכר ועונש ידו"ד שמו נאמן לשלם שכר לצדיק כצדקתו וליתן לרשע רע כרשעתו:
משיח וימהר ויחיש משיח צדקנו בעתו. ואז ידין דין אמת לאמיתו:
תחיית המתים יחיה המתים ורבים מישני אדמת עפר יקיצו וידון אותם ביחד האל הגדול הגבור והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד ועל העכו"ם תפול אימתה ופחד. ביום ההוא יהיה י"י אחד ושמו אחד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:
הסכת ושמע לקרות שמע ככל חקותיו להפריד בין הדביקים ולדקדק באותיותיו באימה וביראה ורתת וזיעה ותזכור בו בכל נפלאותיו והזהר בק"ש דחשרית וערבית לקרוא בעונותיו. הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם הגיע הלילה אז תקרא ק"ש ביחידי ותגמור את כולנ וגם בשבתות וי"ט שמאחרין בצבור תקרא כל ק"ש קודם אתה הוא לאחר השחר עלה ואל תסמוך בשני הזמנים דק"ש הללו כשקורין בני הקהלה ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל. בשעת קבלת עול מלכות שמים למסור נפשך עבור קדושת השם וחשוב ורצה והואיל כנרמז בתיבת שמע אחד ר"ת את וס"ת מישאל עזריה חנניה דניאל. ואז תהי' נחשב לקרבן כיצחק בעקידתו אשר הביא תמורתו איל ובתנאי שלא תהי' פגום בשעת הקרבת עצמך בשום דופי ושמצה כי מום בו לא ירצה אך כל הכתוב בספר תורה בך המצא ימצא. ואז חן בעיני ה' תמצא.הגה"ה:
זה לשון הפרדס שער א' פ"ט בפסוק שמע ישראל כלול מציאות האל והיינו ידו"ד. עוד בהיותו משגיח וזהו אלהינו ואפילו השגחה פרטיות וזהו פי' אלהינו כי אם היות מציאותו מחויב מצד העולם כלו והוא היה הוה ויהיה ומהוה כל הויות שזהו פי' שם בן ד' בכתיבתו ואם היותן רבון כל העולמים עליונים ותחתונים שזהו פי' קריאתו באדנות ומזה הוכרח היות השגחתו כולת בכל העולם עם כל זה אלהינו פירוש משגיח בפרטיות בנו וה' אחד מכריח האחדות כו' עכ"ל. ע"כ סדרתי בתיבת שם ה' הראשון שהוא נמצא ובתיבת אחד אחדות והרחקות הגשמיות שכל גשם אינו אחר האמת ושהוא קדמון ונצחי נרמז בשם הויה שהוא מהוה לכל ויהיה אחר כל ובשם אלהינו סדרתי ההשגחה ושע"כ ראוי לו לבדו להתפלל כי הוא המשגיח ברוך הוא ומגדולת ההשגה היה הנבואה ובפרט בנבואת מרע"ה איש אלהים אשר נתן תורת אמת על ידו במדת הגבורה מדת אלהים כמ"ש (שמות כ, א) וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר והיא נצחיית ובשם ידו"ד השני מדת שכר ועונש אני ה' נאמן לשלם כמו שפי' רש"י ריש פרשת וארא ובעת גאולת משיח ותחיית המתים יתגלה העונש והשכר וק"ל.
שער הבחינה
חכמה דעה ובינה. בשער הבחינה:
בחון בחכמת בריאת הבורא יתעלה שאו עיניכם וראו מי ברא אלה. השתלשלות הנעלמות ומדריגות כסא הכבוש ושרפים וחיות ואופנים וצבא השמים ויסודות ודומם וצומח וחי חי יודו סלה. התבונן בסימני החכמה הנראה במין האדם המדבר אשר בלשונו מלה עולה על כולה. בין תבין בכללות העולם עם משקל ושעור דבר לא ישתנה הארץ באמצע ושם הזהב וכל המתכות והמים סמוכים לה והאויר סמוכים להם והאש למעלה מכולם נתונה זה הים הגדול ואם יהמו גליו ויסתערו רוחותיו לא יעבור את גבולו אחת מהנה. התבונן בארץ אשר היא חומר מת ובהגשם תתנועע ופלאי פלאות מסודות סגולת עשבים וצמחים משונים ופירות יוצאים ממנה. נשכיל בבהמות וחיות ועופות ושרצים ודגים למיניהם במהותיהם ואיכותם ומלחמותיהם ומזונותיהם. נתבונן בחכמת ובמלאכות ובפעולות אשר הכין השם יתברך לאדם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. נבין ביצירת האדם ברחם אמו ובלידתו והרכבתו וחיבור גופו וכחות נפשו ואור השכל וטורפו וענייני בני אדם במותם ובחייהם. הכל יפה בעתו קור וחום וגו' והצורך ביותר מזומן ביותר אויר ממים מים ממזון כו' את כל אשר עשה ועושה הנה טוב מאוד אף שלפעמים דבר מה נראה רע נגד בני אדם לעיניהם. נפשי תהללך בהשכילי כי רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית כי אראה שמים מעשי אצבעותיך מי יגיע להשיג אחד מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות גודל מעלות ורום הסתר מעשיך וכ"ש גודל יצירתך. ומי יחשוב לדעת א' מלאלפי אלפים ורבוא רבבות סתרי סודות צפונות בבריאותך. כל שכן וק"ו להשיג קצת מן הקצת מחלק של אלף אלפי אלפים ורבי רבבות מנאצליך שאדון יחיד ואין שני מתיחד בהם והם באחדותיך.
שער עבודת אלהים
גבוהים מעל גבוהים. הבאים בשער עבודת אלהים:
לעבוד עבודת הקודש עבוד' ה' להיות נכנע לפניו לרוץ לעבודתו ולמצותו בכל אשר צוהו וגדר העבודה לו ית' הכניע על כל הטובה מיצירתו עד עת הבנת שכלו בחסדו הגדול בלתי טובה אשר קדמוהו ואם החיוב מעבודה לבן אדם המטיב אף שההטבה במקרה ק"ו לשכינה אשר היטב מיטב גמל לו ויגמלהו. עבדו את ה' בשמחה בהתבונן בחסדיו הגדולים מאשפות הרימנו וקרבנו לעבודתו ותורתו כי חפץ חסד הוא לבני ישראל עבדו את ה' אלקינו. ברוך הוא שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכינו בחר בנו מכל העמים אהב אותנו ורצה בנו ורוממתנו מכל לשון וקדשנו ושמו הגדול והקדוש קרא עלינו ועבדתם את ה' אלקיכם בשמחה ובלב טוב כשנזכיר חסדי ה' כעל טוב אשר גמלנו. את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד עבודת עבד הנאמן. ביום ובלילה בכל עת ובכל שעה ובכל רגע וזמן. במעשה בדיבור ובמחשבה במטמון הלב ובנצפון. בהתעוררות בפרוטנמא חדשה בהתלהבות הלב ולא כמתנמנם רק גבור כארי להיות חפץ במצותיו לשמן. אף בלא פעלך עולה בהשמר מצות ל"ת תהי' נפשך חשקה לומר אפשי ומה אעשה כי גזר עלי אבי שבשמים. כי רחמנא לבא בעי וכל לבבות דורש ה' ועבדת את ה' אלהיך בכל לבבך ונוכך פני אדוני שפכי לבך כמים. ממצות אנשים מלומדא מבלי לב נבין הרחק תרחיקו ומדותם מחוץ אלפים. כל ציווי וכל אזהרה יהיה בעיניך כאילו נצטווית מקרוב אך יום או יומים:
דרך צדיקים עבדו ה' להוסיף בהכנעה ועבודה בכל אשר יוסיף להם הבורא טוב' והראיי' ממעשר מי שנתן לו אלקים עשר יפרוש אחד ולמי מאה יפרוש עשר ואם ט' וחצי ענש יענש וזה מפריש א' שכרו מרובה. ומי שאין לו בן בטלה ממנו חובת מילה ומהפסח חובת החג ומהחולה ב"מ מבלתי יכולת כל המצות ועל היכולים חובה. לפיכך אנחנו חייבים להתבונן בטובה הכוללת ובטובת אומתינו הפרטית ובטובת משפח' פרטית ובטובת איש פרטי שנודיע לו אהבה יתירה וחיבה. דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאל והיינו לו לעבדים. להלל לה' כי טוב כל"ח ולו לבד אנחנו מודים כמ"ש יעקב אבינו ע"ה (בראשית לב, יא) קטנתי מכל החסדים זאת ועוד אחרת אשרי אדם מפחד בצאת מפי עליון טובה שלא יהיה בדרך שתירגם התרגום ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו נוחלים עולם הזה והעולם הבא אובדין ועבדת חינם שלא ע"מ לקבל פרס ולא מיראת עונש את הטוב ואת הרע תקבל הן גילה הן רעדה. הבורא שבראך חושב עליך ויודע בטוב לך ע"כ בכל מדה ומדה שמודד לך הוי מודה קבל יסורין באהבה ובשמחה ותוסיף ותרבה עלע בודת הקודש מידי העבודה. אחד ראה לחסיד מוכה ברגלו א"ל אני חס עליך על המכה אשר ברגליך א"ל אני מחזיק טובה ליוצרי שלא נתנה בעיני ונותן תודה. והלכת בדרכיו בכל דרכיך דעהו לא יהיה לך שום תנועה כי אם לכבודו. לא ראיה ולא שמיעה ולא הליכה ולא עמידה ולא ישיבה ולא מחשבה ולא מעשה ולא רמיזה כ"א לעבדו. לא תרצה כ"א ברצונו ולא תבקש כ"א בקשות חפצו ולא תשמח כי אם בעבודתו ולא תמצא קורת רוח מבלעדו. כללו של דבר לא תעתיק רגל ויד ותנועת עפעף ותפתח פה ותחשוב מחשבות בלתי לה' לבדו. נפשי שחי לעפר ותכנעי לפני יתברך והשפילי במלבושיך ובמדותיך תפחד תמיד אולי מקצר אתה בעבודתו ויהיה לך לזכרון פשעיך ועוניך וחטאתיך ירבו בעיניך טובה וימעט אצלך טרחך לנגד מה שראוי לו ויבוזו מעשיך בצד מה שתתחייב והתבונן בגדולתו יתברך ותודה בקטנותיך תמיד תשווה אותו לנגד עיניך ואל תמרה את אדונך והוא רואה אותך וברכי את ה' והללו ושבחו אותו תמיד ביום ובלילה בפיך ובלבבך ובסתר ונגלה לו תמיד לרצוך ולכתבך בספר סליחה ומחילה תתפלל תמיד לפניו שיתן בלבך להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות את התורה כולה:
יען וביען כי התפילה היא עבודה שבלב נתעורר באיזה ענין דרך שער שמים היא העולה ראשית דבר קודם שתתפלל תחשוב מה אני דל ונבזה כלי מלא בושה וכלימה בא לבקש ממ"ה הקב"ה הלא יראו ויבהלו מפניו בני מעלה אם לא ברוב חסדיו שהוא מתנהג עם בריותיו שאינו מואס בתפלת צבור מלהיות לשמוע תפילה אל יקדים לשונך ללבך קודם שיצא הדבור מפיך חשוב פירוש ביאורו ושתזכיר השם תתמלא רתת ורעדה וחלחלה:
ישמע חכם ויוסיף לקח בכוונות סודות הפנימיות כי מהם נעשה עטרה לראש ה' צבאות החסידים ואנשי מעשה היו מתבודדים ומכוונים בתפילתם והיו מניעים להתפשטות הגשמיות והתגברות השכליות קרוב למעלות הנבואות וכל היוצא מפיך יהיה בשפה ברורה כי חס ושלום באות אחת תוכל להחריב את העולם ע"כ ראה שלא תבוא לידי טעות ודקדק בכל תיבה ותיבה ונענה שפתיך להדגיש הדיבור שלא תטעה כאילו אתה מונה מעות.
שער הבטחון
ממקומו יפן ברחמים ויחון לבאים בשער הבטחון:
אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו ומן ה' יסור סיבת הבטחון כי יוצר הכל רחום מרחם על בריותיו ויודע צררכיהם המרובים ומשגיח תמיד על העולם כולו בטובו הבוטח הוא בהשקט ומנוחה מדאגות עולמית ואף על הרע המגיע לו נכון לבו בה' ובטוח שהוא לטובתו ומחסד אל בא יבא הבלתי בוטח הטרוד נעלם ממנו כי לא יגרע ולא יוסיף מגזירת הבורא בכמותו ואיכותו וזמנו ומקומו אין מרבה למה שגזר במיעוטו ולא ממעט מה שגזר ברובו:
אם כן למה זה לוקח מה שגזר לו הבורא על פנים מגונים ורעים ולו חפץ סיבה ראויה היתה תורתו מתקיימת והנגזר משכר שכיר לא יהיה נכבש ועתה שבחר בדרך רע לא ישליטנו האלקים עליו ואפשר שיקבצנו לבעל אשתו ולגדול שבשונאיו יכין רשע וצדיק ילבש דרך הישר יבחר בה' יפה ת"ת עם דרך ארץ ויבחר במלאכה לפי כחו ואל המלאכה אשר מוצ' היום נוסף אליה יבטח בה' כי היא הטובה מאתו יתברך באמצעית לחם לאכול ובגד ללבוש ויחשוב האמצעית שעל ידיהם מוצ' מזון או רופ' לרפואתו הם שלוחים מאתו יתברך ומה יחנוף עוד וככה יחשב שהוא ממצי' לאחר ולא יתגאה ולא יכלום ולא יבוש:
ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב ובוטח בה' חסד יסובבנו ותבנאי שתהיה מחשבתו פנויה וחזקה לקיים מה שחייבו הבורא כי מה תקוף חנף וכמ"ש עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו הבוטח יבטח בענייני גופי הונו וטורפו ועסק אשתו ובניו ושלומם וטובתם כי הכל ממנו אל תבטח במעשיך הטובים בעל תשובה ובעל תורה וכל הבא לטהר יבטח שהקב"ה יסייענו:
ברוך ה' יום יום הכיני צידה ולא תאמר מה נאכל למחר בעל משכנות שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו בטחו בה' כי לא בן אדם הוא להיו' טובתו נפסק הוא נצחי ולא ינוצח והבוטח בעשרו הוא יפול כי בחצי ימיו יעזבנו ואם יבטח על חכמתו ותחבולותיו וכח גופו והשתדלותו יגיע לריק התעיף עיניך בו ואיננו בטח בה' ועשה טוב שכון ארץ ורעה אמונה במש' ומתן כי הוא לאדם תחילת דינו:
ישר יחזו פניך צדק צדר תרדוף הן שלך צדק ולאו שלך צדק ולא תהיה במחוסר אמנה וכי תמכר ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונה מידה טובה להיות ותרן בממון במקצת נגד חבירו לפנים משורת הדין לבלתי יצא לריב מהר לקלותו בכי דינא בכלל נאמנות הפקדונות הוא שאין לאדם להשתמש בממונו אלא ההכרחיות כי הממון פקדון אצלינו מאתו יתברך ואין לנו רשות להשתמש בו יותר מכדי הצורך אלא לצדקה וחסד וחנינה:
ידיך פתוח תפתח להוצאות ת"ת ולעניים וליתן ולחזור וליתן בכל יום ויום בסבר פנים יפות די מחסורות אשר יחסר לו להאכיל רעבים ולהשקות צמאים ולהלביש ערומים ולהכניס כלות עניות לחופה ולהלוות לעני בשעת דחקו הכנסת אורחים ופדיון שבוים מצוה רבה על כולו עשר תעשר מן הבא בידך הן כסף או שוה כסף פעם ראשון מהקרן ואח"כ מן הריוח ותתעשר ויברך ה' בגללו וזכרת כי ה' עשה לך את החיל הזה ואתה שלוחו להוציא לענייו ולאוהביו תן לו משלו יתברך שאתה ושלך שלו.
שער יחוד המעשה
נשמע ונעשה שער יחוד המעשה:
מי לה' הלא זה הבדלתי חונף הממיחד לו לבדו מעשיו מבלתי פנות לראיית בני אדם שיכבדוהו וישבחוהו או לאיזה סיבות מהסיבות הנסתרות לה' אלהינו חוקר לב בוחן כליות עיניו פקוחות על דרכי בני אדם חנף יחנף כל לבבות דורש ה' ולכ יצר מחשבות החנף דומה לעובד ע"ז כי עובד את יצרו שהוא אל זר ונגרע מערכו כי העובד ע"ז כפירתו מפורסם והחנף נסתר ומזה רבים מכאובות גם עובד ע"ז עובד מי שאינו ממרה את האלהים והמחניף עובד הממרה ואינו ממרה גם עובד ע"ז אינו עובד אלא לדבר אחד והחנף אין תכלית לנעבדיו לאלפים ולרבבות:
מי מקדושים יפנה לפני ה' תמיד ילחם מלחמת ה' עם אל זר השונא הגדול היצר המלך המושל בנראך ונסתרך והוא אורב לך ים ולילה כמאמר החסיד בפגוע באנשים שבים ממלחמה חזקה ושללו שלל א"ל שבתם מהמלחמה קטנה שוללים שלל התעתדו למלחמה גדולה ואם תתן לו מקום פעם א' לא ירף ממך עד השמדך מעה"ז ומעה"ב ויעשה כלה ואף תנצחהו פעם ומאה פעמים יארב לך כל ימיך ע"כ אל תאמין בעצמך עד יום מותך וצא הלחם בו תמיד ותעשה המלחמה בתחבולה:
וזה לך הטמא מתחילה בא עליך לספקך בעניין השארות הנפש לאמור אכול ושתה כי מחר נמות ויכזיב לך הגמול והעונש בראיות כוזבות וגם חידוש העולם וימתיק ויפה לך נצחיותו וקדמוהו ואם תתייעץ עם שכלך ירחק ממך זה הדעת מדברי הנביאים ובראיות גדולות ועצומות וכאשר יתייאש מזה יספקך בתורה שבעל פה ושוב לשכלך ויראך כמה כתובים כי יפלא וגומר לא תסור וגו' וכי התורה שבכתב ושבעל פה כולם מתאימות:
ותחסרהו גם מזה אז ישתדל לצורך במצודת החונף ויאמר כמה אני משמח על אמונתך ורוח המקום נוחה ממך תשתדל שתהיה רצוי גם לבריות כמו שאמרו ז"ל (אבות ג, י) כל שרוח הבריות נוחה הימנו כו' ותהי' אהוב גם למטה תשיבנו מה יועיל לו רצוי חלש כמוני או איך אוכל לרצות בני דורי ואין ביכולתי לרצות בני ביתי וראייתך מדברי רז"ל אינו כדברך להשתדל הרצון אלא הוא על דרך ברצות ה' דרכי איש וגומר אות היא אם הבריות משבחים מדותיך שהמקום אוהבך ולה' ברוך אתה אין לאדם להשתדל שישבחוהו ואם ישבחוהו יאמר להם או ליצר מה יועיל על הקטנ' שבטובות השם עלי מאלף אלפי ורבי רבבות אשר גמלנו מעת הוציאני לגדר הויה עד עתה ועם כלל מין האדם איך הטיב הש"י ורידהו על כל כמ"ש (תהלים ח, ח) צונה ואלפים וגומר הכל תחת רגליו שתה:
דע יאמר כשתתיאש מסיתו זה טרחת בעבודת הש"י אל תסתיר מעשיך מבני אדם שים נגד פניהם למען ילמדו ותהיה מזכה וגם יקויים בך מקרא (דה"א יז, ח) ועשית לך שם כשם הגדולים ונתתי להם וגו' שם טוב מבנות ומבנים השיב תשיב לו כי הדבר הזה יביאנו אל החונף והפסד מ"ט וכוונת הפסוקים בשם הוא לעניין עושר וגדולה כי מה יועילנו השם בידיעתי קיצורי ואף אם יצא שמי בכל העולם תצא רוחו ישוב לאדמתו וגו' ואומר אין זכרון לראשונים. חסיד אחד אמר לחבירו הנשתוות א"ל באיזה עניין א"ל נשתוה בערכיך השבח והגנושת א"ל לא א"ל א"כ אין מעשיך הגונים גם גדולות הש"י ממעט מגמול עולם הבא חסיד א' בא לסוחר לקנות חפץ א"ל שכינו לתת לו כי הוא מאנשי היראה והתורה א"ל החסיד איני צריך לויתורך לא באתי לקנות בתורתי כי אם בדרכמונים:
רשת הכין ללכדך אחר כשתתייאש מזה וישתדל להטרידך בטרדת עולם הזה ועסקיו בעת תפילתך ותורתך לומר בעת ההיא שאתה פנוי מעסקיך הוי חושב מחשבות. ואם אתה מאנשי החכמה יטרידך בשאלה ותשובה קושיא ופירוק ופיסקא דינים בין דם לדם בין דין לדין דברי ריבות ולפעמים נתקיים ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו בפיו ושפתיו כבדוני ולבו רחוק ממני כי בעת בקשת הסליחה והכפרה חושב להמרותו לאשם ברבות תולדות ואבות תשים על לבך אים אתנהג עם הבורא מה שאינו מתנהג עם הנבראים בעת צרכו אליהם להיות יודעים לבו פונה מהם וי"י הוא יודע ובוחן לבות:
יצרך הרע כשיתיאש מפיתוי הזה ישתדל לפתותך בהנחת' השתוף לומר הסתר מעשיך מפני בני אדם ועשה נגדם להיפוך למען לא יכבדוך ויודוך כולם קצר תפילתך ברבים ומנעי מלהוכיחם וללמדם ותלך לפעמים בחקותיהם אכול ושתה ודברים בטלים למען לא יראו בך אות מאותות העבודה ויהא ירא שמים בסתר לעולם הקהה את שינוי הוי כסיל לא ברחתי מאהבת הכבוד כ"א למען אעשה לשם שמים ואיך אמנע מיראת שמו ואם יכבדוני לא יזיק למעשה העבודה מאחר שלא כוונתי לזה לא בנגלה ולא בנעלם ובחון נפשך שאם היית מתייחד היית עושה המעשה ההוא על הענין ההוא ואם יתברך לך זה מעשך שלם:
יארב לך במסתרים להגדיל הנאות העבירה ולהכביד העבודה ויזכירך בחולשת הצום וניעור בלילה וההשכמ' ויטרידך בדאגת צרכי עולם המרובים ואם באלה לא תשמע לו אז חותר יחתור בדרך יראת שמים להחטיאך ובאלף בחינות שונות להמתיק הדבר לשם שמים דרכיו ועצותיו נראים כאוהבים ובהתבונן תראה היותם כאבים גם מראה לך כמה כתובים ומדחז"ל לדמותך דרך משל (תהילים קי״ט:קכ״ו, ) עת לעשות לה' וגו' כל מה שבכחך לעשות לספר לה"ר על בעלי מחלוקת בני חטוף ואכול די לך במה שאסרה תורת טובה מלאכה וכו' גדול עבירה לשמה וכו' ואלף כיוצא בהם ואינו מבינך האמת מביאורם רק הכזבים. איעצך ויהא אלהים עמך נקוט האי כללת בידיך תרגיל עצמך מגדול ועד קטן לא תעשה שום מעשה ודבור ומחשבה ורמיזה קרא נא מתחילה לשכלך היצר טוב והתבונן עמו מהות ודקות העניין ואז תלך בדרך טובים.
שער הכניעה
בל יהא לך מניעה משער הכניעה:
מאוד מאוד הוי שפל רוח (אבות ד, ד). לסימן מילתא הוזכר בפירוש מא"ר ר"ת אברהם משה דוד אברהם אמר אנכי עפר ואפר משה אמר ואנחנו מה דוד אמר ואנכי תולעת ולא איש וגומר מאוד השני ר"ת אפר דם מררה לעולם יהא אדם עניו נבזה בעיניו צנועה רבה רוח נשברה נדכה רך לבב נכה רוח וזכור יזכור תמיד בבאירו בורו בראו ולא יבא לידי עבירה יכנע לבבו הערל בקראו בתורה ובנביאים ובדברי חכמים מגודל חיוב העבודה ויתבונן בקיצורו והליכתו בקרי ובמרי נגד הבורא וכי ירבה לו עושר וכבוד ובנים יהיה בכובד ראש ובמשא חובת ההודאה ויתן אל לבו אולי הוא לנקמה לשלם לו מעט זכיותיו להאבידו בעה"ב ומשם ירה יירה:
מושל ברוחו טוב להיות מעביר על מדותיו סבלן אחד היכולת ויודה לי"י כשמספרים בגנותו על אשר גלה עליו מעט מהרב' וי"י אמר לו קלל ליסרו ולהוכיחו כדי שישוב אליו וכשישבחוהו יכנע מאוד וישים אל לבו מעונותיו וחטאיו הידועים לבורא וכסה אותם והם עלות עליו ויאמר למשכח אחי די לי מקיצורי ואל תקבץ עלי עון שכח שאין בי כי פשעי אני אדע ענין יצרי ומעללי הנעלב נוחל שכר מ"ט מהעולב חס ד א' הוגד לו מחבירו אשר דבר עליו רעה ושלח לו כלי מלא מזמרת הארץ חלף המנחה שקבל מזכיותיו מזך וישר פעליו:
הלא הוא אביך קנך עשה ויכוננך הכל יכול אלהי העולם דבר ממנו לא נעלם סובל ומעלים עין מסוררים מלך עולם שמעולם לא חטא אדם נגדו שלא יחייהו הוא יתברך באותה רגע ממש שופע שפע קיומו ותנועות איבריו ואותו הכח מוציא בחטא ומהראוי שהקב"ה ימנע ממנו הכח לאמר חטא בשלך ולא בשלי וסובל העלבון מחמורים:
כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענוותנותו (מגילה לא, א), שוכן את דכא וגומר ומאשפות אביון מרים ומה אתה בן אדם בושה וסרוחה רימה נפשך כעפר לכל תהיה כי עפר אתה ואל עפר תשוב ואיך ראשך תרום:
הכניעה היא אחד רוממות הנפש במידות העליונה והתעצמות ועכ"ז נכנעת נגד הבורא חולל ארץ ותבל כי יזכיר ביכולתו מכיר גודל עוצם כבודו ורוממות גבורתו ומה אנו ומה חיינו עד כי הכל לזכרון לפניו תמיד למלוך עונותיו והמות רודף אחריו בפתע פתאום וירם תולעים ויבאש נפשו עליו תאכל והמיתה קשה מכל מה שלפניה וקלה מכל מה שלאחריה אוי לנו מיום דינא כי נפש הוא חובל:
רב טוב הצפון במידות ההכנעה שומח בחלקו אוכל מה שיזדמן לו לובש מה שנמצא ישן כאשר ימצא אינו מתכבבקלון חבירו ולה"ר וליצנות וקנאה ומחלוקת ותאוה וכבוד רודף עד החרמה מאותות הכניעה הלשון הרכה וקול הנמוך אינו מרים את עיניו במשאו ומתנו במאכלו במלבושו בהילוכו מקבל כל אדם בסבר פנים יפות ודן את הכל לכף זכות עניו בעת הכעס והמחילה אחר יכולת הנקמה מעט שיחה מעט שחוק ביישן אינו מעיז לא יכזב ולא ישקר לא ישבע אפילו באמת לא ישב בסוד משחקים ועם יושבי קרנות רק מתבודד את האלהים צפון לפני י"י וכל כבודו פנימה כשיפגעהו מקרה בממון בבנים וביסורין יגבר השכל על החרדה וירצה בגזירותיו ויצדיק במשפטיו ומשמע ומש' ודומה:
רם י"י ושפל יראה כי הוא יתברך שוכן את דכא וארז"ל (סוטה ד, ב) כל אדם שיש בו גסות רוח כאלו עובד ע"ז וכאלו כופר בעיקר וכן הכועס כאלו עובד ע"ז ומסלק השכינה. הנכנע הולך בדרכי ה' ודבק בו מהו רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נוצר חסד וגו' מבקר חולים קובר מתים וכיוצא בזה במה שאפשר לדבק במידותיו יתברך ואז נתקדש בקדושה עליונה אהוב אוהב את הבריות טוב ומטיב לכל נכנע אף שבפני אנשי ביתו ואין מטיל אימה יתירה מוחל על כבודו ומכבד את אשתו יותר מגופו ושלום בינו ובינה ההוא חסידא כל אימת דהוה סליק לפוריא הוה אומר שרי ליה מארי לכל מאן דמצער לי ומצערנא:
רוח חכמהחכמה ובינה רוח עצה להיות מושרש בההכנעה יקיים שויתיי י"י לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ובמעלת הצדיקים ואשר בתורת ה' הולך כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו כישיבתו ותנועותיו ועסקיו לפני מלך גדול ולא דבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו. כדבורו במושב המלך כ"ש כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול הקב"ה אשר מלא כל הארץ כבודו עומד עליו ורואה במעשיו כמ"ש (ירמיה כג, כד) אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה' מיד יגיע עליו היראה וההכנעה ופחד הש"י ובושתו וחטאתו במצולות ים ישליך גם בשבתו בביתו ובשכבו על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב ומיד שיעור יקום בזריזות לעבודתו יתברך והלוך ילך:
רוח קנאה יעבור עליך קנאת ה' צבאות להכניע זרים ועושה רשע עשות משפט שלא ליכנע במה שנוגע בבורא יתברך ובעבודתו חלק גבוה מי יתיר רק חזק ואמץ אל תירא ואל תחת יגבה לבך בדרכי ה' להיות חומר ומתאוה מעלות החסידים הקדושים ותקנ' קנאת סופרים והתבונן בקיצורך למצו' חשבון אחת לאחת ואף אם תרבה בצדקות ובמעשים טובים ולמדת תורה הרבה תכנע ותהיה נחשב בעיניך למועט ופחות כי במה הוא נחשב נגד ה' הוא האלהים אין עוד בשמים ממעל ועל הארץ מתחת.
שער תשובה
מצוה עלינו וחובה לפתוח שער תשובה:
אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא כי יצר לב האדם רע מנעוריו וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום ומה יזכה ילוד אשה על כן היה מחנות הבורא להיות ידו פשוטה לקבל השבים אליו בכל לבבם ופורשים מדרכיהם הרעים ודורשין את ה' ומקבלין שכר על הדרישה ועל הפרישה התשובה היא שישוב לעבודת השם ממקום שיצאו אם בעזיבה מה שציוהו לעשות או בעשיי' ממה שהזהירו ממנו הוא אמץ לבבו ורוחו הקשה ישוב אל ה' וילך בקצה האחרון לעשות בהיפך להיות סור מרע ויקדש עצמו אפילו במותר ויעשה טוב אף לפנים משורת הדין בטרם יבא לקחת הנושה:
אשרי איש מי שהוא עושה תשובה כשהוא איש מהר המלט טרם ישכחו עונותיך ממך וטרם יהיו מוטבעים בך כי אז קשה לפרוש וטרם יבאו ימים אשר אין בהם חפץ להתאות תאוה ואז אין התשובה כ"כ הגונה כי זה האדם כמעט מוכרח ואינו ברשות עצמו מפני שיבה תקום מפני שיבה דידך וזכור את בוראך בעודך בחור בכוחך ורתיחת התאוה הוה גבור כארי לכבוש את יצרך ואל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה יולד יום ובכל עת ובכל שעה האדם הולך לבית עולמו.
נפשי הכיני צדה לרוב ואל תמעיטי בעוד בחיים:
חייתך הן יש לאל ידך כי רב ממך הדרך ואל תאמרו מחר אקח צידה כי פנה היום ודעי כי תמול לעד לא ישוב וכל אשר פעלת בו ושקל וספור וחשוב ואל תאמר מחר אעשה כי יום המות מכל החי מכוסה בפתע פתאום יבא יומו מהרי עשות בכל יומו חוקו כי המות בכל יום ישלח חצו וברקו ואל תתמהמה מעשות דבר יום ביומו כי כצפור גוררת מקינה כן איש נודד ממקומו:
בשוב רשע מרשעתו יעזוב רשע דרכו עזיבה גמורה אחר יכולת העבירה במקומו ובשעתה ובתוקף החמימות וידר גדר ויעיד על עצמו יודע כל תעלומות שלא ישוב לחטא זה לעולם ומנהג החסידים למנוע משבעים שערי היתד לכל יפתח שער איסור. אחרי שובו ינחם ויתחרט בלבו ויאמר מה עשיתי איך לא היה פחד אלהים לנגד עיני ולא זכרתי אשר בראנו יש מאין והחסד אשר עשה עמדי מעודי ועד היום הזה ונתן לי לב להבין ועינים לראות ואזנים צלשמוע ואיברים לעובדו בהם ולעשות רצונו כדי שאגיע לחיי עולם הבא ואני הפכתי מעשי וקלקלתי מחשבותי וחטאתי בכל אבר מאבריי וכל אבר הרי הוא פגום וחסר אוי לי כי פגמתי בכל השתלשלות ועד ה' אלקים פגמתי בזה העולם כי הכרעתי את עצמי ואת כל העולם לכף חובה וכמה צדיקים מתו על ידי כי נתפסים בעון הדור ומיתת קטנים שפכתי דם נקי גם פגמתי בב"ח כי ע"י העון יעצר את השמים ואין מרעה לצאן גם לשרים הממונים על הנהרות והמעיינות כי נהר יחרב ויבש ומעין נרפש ומקום משחת גם להממונים על הדשאים אין לך עשב מלמטה וכו' גם בז' כוכבי לכת וממונים ומנהיגי עולם בחסד וברחמים והחטאים מחלישים כחם ואינם מנהיגים כ"א בעלי הדין גם למלאכים השוכנים באוירים ושברקיעים לכל ד' סיטרין הממונים לקבל תפילתן של ישראל וכמה מחנות קדושות אשר התקין הש"י להנאת וטובת האדם להכניס תפילות יתוש נואש מאוס תשוש הכוח ואין להם לאותן החיילות מלאכה אחרת כי אם לקבל ולעטר ולנשק התפילה:
ועתה מסיבות החטאים שהשערים ננעלו בטלים הם ממלאכתם אשר הם עושים ולא זו בלבד אלא גם בעולם היצירה בהיכל לבנת הספיר שם המלאך מהריא"ל העומד לקבל התפילות היחיד אם היא הגונה ואם לאו דחי ליה לבר למעלה מפתח זה שערי דמעה ואופן א' רוכב על ת"ר חיות גדולות נוטל אותה תפילה באותן דמעות ובחטאים במלים ממלאכתם גם לחיה א' הנקרא בזק המתקן כל התפילות המתעכבים בחד רקיע עד שבא סנדלפון שנוטלם וקושרים עטרה בראש צדיק וכן כל התורה והמצות הנעשית בלילה אם יחטא האדם אינינו גם לחשמל א' שמו אורפני"אל שבהיכל עצם השמים ויגיע עלבון החוט' וכד אסגיאו וכאין החשמל הוה מאיר ומזהיר במיני מאורות כמנין חשמל וסי' באור פני מלך חיים. וכד אסגיאו חייבין אתחשך ואז כל העולם בדין הביטה וראה את חרפתך גם לד' אופנים שבהיכל נוגה ויגיע עלבון כשהנשמה חוטאת נוטלים דינה מהיכל הזכות ויוצאים חוץ להיכל ממקום קדושתם להלקותה וכן כשאלו הד 'אופנים מנדים לאדם המוציא דבר נבלה מפיו ומכריזין פלוני מנודה הוא אזדהרו בפלגי' דנזיפה וכי לאו עלבונה הוא גבייהו הא אמר רי"בל מעולם לא אחרימת לבר נש גם לכוחות הקדושים שהם במקום שנקרא תא הרצים שמלאכתם לרוץ להגן על ישראל משאר אומות והם רצים לקראת רצים אחרים מסטרא אחרא למהר איזה גזירה רעה על שונאי ישראל וסימן הרצים יצאו דחופים וגו' והעיר שושן צהלה ושמחה וכשאלו גוברים והעיר שושן נבוכה והכח שיש לרצים הקדושים הם תורה ומצות התחתונים העשויין במרוצת רגלים בגין למהוי דחט לפירקא וכיוצא וכשהאדם אין ברגלים וחוטא מגביר הרצים דסיטרא אחדא גם למלאכים המלוים לאדם ומגיע עלבון שמתאבלים עליו כשהוא חוטא גם לע"ב סנהדרין שבהיכל הזכות שאם זה חוט' במקום שהטייה לטובה הטייה לרעה וגם ענוש לצדיק לא טוב גם בהיכל אהבה שהיו באים שם הנשמות וכד גרמו חובין ואתחרב כי מקדשא לא עאלו תמן נשמתין אהרגין גם בהיכל זה יש כתות קדושים שנקראים גפנים ורמונים שכל מגמתם להכניס אהבה בין ישראל לאביהם שבשמים ויורדין בשעת יחוד ק"ש ועולם ומעידים וכשהאדם חוטא ובמקום יחוד עושה פירוד במה עלבון הגיע להם שאין להן פה להליץ גם בהיכל הרצון ששם מרכבו ארגמן ובד גרמו חובין ואתחרב בית מקדשא בא מיכאל אפטרופא רבא דישראל להליץ טוב והיתה טענתו תבירא קמיה סטרא אחרא גם בהיגל קודש הקדשים ששם תרין כרובין ממטרון וסנדלפון שעל ידם נעשה היחוד ביומי דחול והעונות גורמין שלא יהיו פניהם איש אל אחיו גם לעולם הבריאה סוד כסא כבוד מגיע הפגם שהנשמות חצובות משם בו פוגם בשורש נשמתו וכביכול אין הכסא שלם גם לאדם מלכות הרוכב על הכסא מגיע העלבון ובפשעכם שלחה אמכם וכן נשבע הקב"ה שלא יכנס בירושלים של מעלה כו' וכן מיומא דאתחריב מקדשא דחיוון לא הנעל קמוהו והמלאכים כשהם משוררים הם משוררים לבר וכן כד אסגיאו זכאין נקרא שדה של תפוחין וכד אסגיהו חייבין נקרא ענתות ולא זו בלבד אלא גם אל היסוד שבמקום שהיה נקרא נהר פלגיו ישמחו עיר האלהים נקרא נהר יחרב ויבש גם מצד העונות נסתם השביל הפתוח ונפתח הסתום וטועמת מר ממות ולא זו בלבד אלא נצח והוד שתי שקתות המים ההוד נהפך למשחית כמ"ש (דניאל י, ח) והודי נהפך עלי למשחית הוד דוה כל היום דוה ובזה נצח ישראל המנצח נצחותו ולא זו בלבד אלא גם אל התפארת שמסתלק למעלה אל הבינה או אל הכתר מעשנן של אילו גם אל התורה כי נתחשבה ונתלבשה בעון אדם הראשון גם לכ"ב אותיות הרשומות בנשמה כשהאדם חוטא פוגם אותם כי על ידם נברא גם אל הגבורה שגורם להתקשר בגבורות חיצונות ליתן כח לחיצונות וזה עלבון גם אל החסד נכנע תחת דיני הגבורה גם לאבות דמיכין על חובי עלמא וכ"ש שאר צדיקים ששולט עליהם השונא כדי שלא ישגיחו ויתפללו על העולם ולא זו בלבד אלא גם אל הבינה שהיא שלא ישגיחו ויתפללו על העולם ולא זו בלבד אלא גם אל הבינה שהיא אם הבנים מסתלקת מעליהם ונעלמת בחכמה גם אל החכמה בסוד ויתעצב אל לבו מקום המחשבה אוי לי על בשרי כי מפני חטאי לא ישובו הדברים לסדרן והלכתן והרי דמי בידיהם מסור אזי לא כפי מה שהוספתי שנים הוספתי חטאים ורע ומר עזבי אתא דנים ונכתם עונו הלא הוא כמוס עמו ואין שבחה לפניו יתברך איכה הייתי על נפשי היקרה אכזרי ונטמאה בגלולי יצר בהנאת שעה ולא זכרתי ביום המות ואיך החלפתי בעולם עובר העולם עומד אשר יהיה לעולמי עד ולא יסור:
בושתי וגם נכלמתי כסתה כלימה פני בבושת גנב כי ימצא אוי לאותה בושה בזכרי במרדי במלך ה' צבאות הלא אבוש ואכלם איך עלה על לבי למרוד לפניו הלא מלא כל הארץ כבודו ומצפוני ונגלי עיניו רואות נפשי שחי לעפר השפילי ובכל יום ויום נהוג נזיפה בעצמך שעה אחת ותשב לארץ יחף והתפלשי בעפר ובלך נשבר בקרבך ביגון ואנחה נפש נענה מרה כלענה והכנעי בכל הכנעות שבור תאותך במלאכך מעודה הנאתך משוך ידך אף בשבתות וימים טובים ואל תתן לנשים חילך וקצר שינתך ותחת בגדי חמודות מבשרך אל תתעלם לבוש שק ותראי הכנעתך גם בדיבורך וברמיזך ובכל התנועות:
רוב דברים לא יחדל הפושע ויקח עמו דברים ולא יכסה פשעיו ויתודה בכלל ופרט ופרט ופלגי מים ירדו עיניו וירבו בעיניו פשעיו כמ"ש (ישעיה כט, יב) כי דבר פשעינו נגדך וחטאתיו יהא נגדו תמיד כל ימי חייו לבקש בכל עת המחילה והסליחה עד בא קיצו וישוב אל ה' וירחמהו כי מודה ועזוב ירוחם פלגי מים ירדו עיניך יורדות מים בלי הפוגות ימיך תעניות ליליך תפלות ולקום בחצות הלילות ותמיד לא חסר ולא יחסר ממך תענית שק ועפר בבית הספד עשה משפט וצדקה בחסד ואמת יכופר עון ות"ת כנגד כלם גם למוד פושעים דרכי ה' להחזירם למוטב מי יודע ישוב ונחם תשובת הגדר הן בחייבי מיתות ב"ד הן בחייבי מיתות שמים או כרת או חייבי לאוין ועשיים ואיסורי דאורייתא ואיסורי דרבנן וחומרות הפוסקים ותקנות וסייגות ומעלות המידות ולהיות תמיד עם יצרו לוחם תמיד הוידוי הזה והתחינה זו יהא מרגלא בפומך אנא ה' אלהי ואלהי אבותי בורא בראתני וגדלתני ונתנתי פרנסתני וכלכלתני עד היום הזה ואנכי באולתי הרע בעיניך עשיתי והכעסתיך במעשי הרעים מידי יום ויום עד כי חדל לספור הייתי עובר ושונה מי מנה אנא ה' מודה אני לפניך חטאתי עויתי פשעתי לאלפים ולרבבות אוי נא לי אני מלא עון ואתה מלא רחמים כמ"ש (שמות לד, ו) ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עון ופשע וחטאה ונקה למען שמך הגדול עבור על פשעי כי עמך הסליחה ואין זולתך למחול ולסלוח חוס עלי למען רחמיך המרובים וחסדיך הגדולים ואל תורדיני שחת בחטאי הגדול ואתה ה' הלא חסדיך עם כל בשר ובמדת טובך אתה נוהג עם כל החי ובעבור חסדיך הגדולים בראת התשובה קודם שבראת עולמיך כי ידעת כי יצר לב האדם רע כנעוריו לכן התקנת לו רפואה קודם למכה וע"כ אני החוטא בעל רמה ותולעה מגואל ומטונף מפיל תחינתי ובקשתי לפניך סלח ומחל לחטאתי והעבר את אשמתי ונקני מעוני הלא כי כך מדותיך מיום שבראת עולמך למחול ולסלוח לשבים אליך חנני ה' חנני ולא כמעשה ידי תשוב וכמפעלי אל תשלם רק במדת טובך וחסדיך התנהג עמי ומחה את זדוני והעבר את פשעי ותשליך במצולות ים כל חטאתי במקום אשר לא יזכרו ולא יפקדו לעולם במה אקדם פניך ובמה תתרצה ותתכפר לי על כל חטאתי ועונותי ופשעי אשר חלפו ועברו אם בתשובה וידוי תתרצה הנני שב ואתודה לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי חטאתי פשעתי וישר העויתי ולא שוה לי אנא השם חטאתי עויתי פשעתי כי כזאת ובזאת עשיתי מיום היותו על האדמה עד היום הזה ועתה נשאני לבי ונדבה רוחי אותי לשוב אליך באמת ובתמים בכל לבי ובכל נפשי ובכל מאודי ומה שעולה על זכרוני הוא חטא פלוני ופלוני והנני מודה ועוזב ומשיך מעלי כל גלולי אשר עשיתי מיום היותי ונתתי אל לבי לעשות לי לב חדש ולב טהור ורוח חדשה להיותי זהיר וזריז ומשכיל ביראתך והריני כגר שנתגייר ובקטן שנולד דמיתי הייתי כאלו והימים הראשונים יפלו ואתה ה' אלהי אחרי שובי נחמתי ואחר הודעתי ספקתי על ירך בושתי וגם נכלמתי כי נשאתי חטאת נעורי ואם בתפילה ובתחנונים תמחול הנני אפיל תחינתי לפניך בעיני עבד אל אדוני וכעיני שפחה אל גבירתה כן עיני נשואות אליך ה' אלהי ואם בבכיה וזעקה תסלח הנה במסתרים תבכה נפשי מפני חטאתי ובחדר תאנח רוחי על רוב פשעי ואם בשבר רוח תכפר הנה נשבר לבי בקרבי ועתה ה' אלהי הפותח יד בתשובה לקבל השבים ומסייע לבא לטהר פתח ידך לקבלני בתשובה שלימה לפניך שמע אל תפילת עבדך ואל תחנוניו ויהיו לפני כסא כבודך מליצי יושר להליץ בעדי ולהכניס תפילתי באזניך ואם בעונותי הרבים אין מליץ בעדי ואין מלמד עלי זכות חתור נא לי מתחת כסא כבודך כאשר חתרת למנשה בשועו אליך מתוך דוד הנחושת כי על התשובה מראש הבטחתנו ככתוב בתורתך (דברים ד, כט) ובקשתם משם את ה' אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך ובדברי נביאיך כתוב לאמר (ישעיה נה, ז) דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב יעזוב רשע דרכו ואיש אין מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח ונאמר (מיכה ז, יח) מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא ונאמר (יחזקאל לג, יא) אמור אליהם חי אני נאם ה' אלהים אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשובו מדרכייו וחיה שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל ונאמר (יחזקאל יח, לב) כי לא אחפוץ במות המת נאם ה' אלהים והשובו וחיו לעולם ה' דברך נצב בשמים ודברך אמת וקים לעד יאמנו נא דבריך ויעלו לרצון לפניך שתכפר לחטאתי ותמחול לעונותי ותסלח לפשעי מחה והעבר הזדון והשוגג האונס והרצון בדבור ובמחשבה במעשה הנגלות לי והנסתרות ממני מח שעשיתי בילדותי בבחרותי בזקנתי הן בגלגול זה הן בגלגול אחר הכל תעביר ותסלח אם בעונותי הרבים הבאתי חושך ויתפנם אתה ה' תאיר ותגיה חשבי ואליך ה' נפשי אשר לקבל על עצמי דיני לכפר ולקנח הפגם ואתה צדיק על כל הבא עלי ואפלה נא בידך ה' כי רבים רחמיך לייסרני כאשר ייסר איש את בנו והריני מוכן ומזומן לקבל עלי באהבה בכל אשר תגזור אומר ותמלא את הפגם שגרמתי ותוצי' מחשיבה לאורה יהי רצון לפניך אם פגמתי באות ראשונה של שמך הגדול הגבור והנורא או בשאר אותיות התלויות בו ונתחייבתי לפני כסא כבודך סקילה או דינא כיוצא בה תעמוד לפניך צדקת אברהם ידידך והריני כאלו הושלכתי ב' קומות ונסקלתי כתורה וכהלכה במצות ב"ד הגדול שבירושלים על דבר כבוד שמך ואתה ברחמיך הרבים תשוב ותתייחד ג' אותיות ראשונות של ג' שמותיך היקרים הוי"ה אהי"ה אדנ"י ושם קדשך במילוי ד' יודין יאיר ברצונך בעולם האצילות ואל יהא מונע ואם פגמתי באות שניה של שמך הגדול הגבור והנורא או בשאר אותיות התלויות בו ונתחייבתי לפני כסא כבודך שריפה או דינ' כיוצא בה תעבור לפניך צדקת יצחק עקדך הריני כאלו נכמרו בני מעי בפתיל' דולקת של אבר ונשרפתי בתורה ובהלכה במצות ב"ד הגדול שבירושלים על דבר כבוד שמך ואתה ברחמיך הרבים תשוב תייחד ג' אותיות שניות של ג' שמותיך היקרים הוי"ה אהי"ה אדנ"י ושם קדשיך במילוי ג' יודי"ן ואל"ף יאיר ברצונך בעולם הבריאה ואל יהא מונע ואם פגמתי באות ג' של שמך הגדול הגבור והנורא או בשאר אותיות התלויות בה ונתחייבתי לפני כסא כבודך הרג או דינא כיוצא בו תעמוד לפניך צדקת יעקב בכורך והריני כאלו הותז ראשי בסייף ונהרגתי כתורה וכהלכה במצות ב"ד הגדול שבירושלים על דבר כבוד שמך ואתה ברחמיך הרבים תתייחד ג' אותיות שלישיות של ג' שמותיך היקרים הוי"ה אהי"ה אדנ"י ושם קדשך במילוי אלפי"ן יאיר כרצונך בעולם היצירה ולא יהא מונע ואם פגמתי באות ד' של שמך הגדול הגבור והנורא או בשאר אותיות התלויות בה ונתחייבתי לפני כסא כבודך חנק או דינא כיוצא בו הריני כאלו נשקעתי בזבל ובסודר קשה לתוך רבה ונחנקתי כתורה וכהלכה במצות ב"ד הגדול שבירושלים על דבר כבוד שמך ואתה ברחמיך הרבים תשוב תתייחד ג' אותיות אחרונות של ג' שמותיך היקרים הוי"ה אהי"ה אדנ"י ושם קדשך במילוי ההי"ן יאיר ברצונך בעולם העשיה ואל יהי מונע ה' אלהי אתה יודע מצפון לבי כי הנני מוכן ומזומן למסור את עצמי לארבע מיתות וכיוצא בהן בשביל קדושת שמך ברבים ואחת היא שאלתי ובקשתי שתהיה עמדי ותסייעני לטהר ותן לי כח וחיזוק ביסורין לקדש מחשבתי ודיבורי בקדוש' גדולה ואתקדש כמו שעשה אברהם ויצחק שמסר את נפשו לקדושתך באהבה ככתוב בתורתך (בראשית כב, א) ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם וגו' כל פרשהת עקידה עד בבאר שבע יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שיהא שיח שפתותי חשוב ומקובל ומרוצה לפניך כאלו נחנקתי בטבעת בית המטבחיים שבמקדש ובתפיסת ידיהם של כהנים בשני סימני' שבצוארו לפיוס ה' אחרונה של שם העצם וכאלו נהרגתי במלאכת המיוחדת לשחיטות העולות ונתקבל דמי בכלי שרת בצפון ונרצה לפניך לפיוס הוא"ו וכאלו נשרפתי אבר אבר וכליל לאישים לריח ניחוח לפניך לפיוס ה' ראשונה וכאלו נעשיתי עפר על מזבחך הטהור ההוא ועבר עלי דין סקילה במצות תרומת הדשן שהיא גמר הכפרה לפיוס היו"ד ואתה ברחמיך הרבים תצילני מעונש סקילה בזכות אברהם ויצחק וישראל עבדיך כשם שהצלת את משה וישראל מאבן שבקש עוג מלך הבשן להפיל עליהם ותפלטני משריפה ששם שפלטת את אברהם אבינו מאור כשדים ואת חנניא מישאל ועזריה מכבשן האש והושיענו מהרג כשם שהושעת את יצחק אבינו מהמאכלת שלקח אברהם אבינו לשחוט אותו לפניך ותשמרני מחנק כשם ששמרת את יעקב אבינו בגלותו שלא חנק אותו אליפו בן עשו בדרך. מי שאהב את האבות יאהוב את הבנים מי שבירך את האבות יברך את הבנים. מי שגאל מי שדרש. מי שהדר. מי שויעד. מי שזכר. מי שחנן. מי שטהר. מי שלמד מי שמלט מי שנש'. מי שסמך. מי שעזר. מי שפדה. מי שצדק. מי שקדש. מי שרחם. מי ששמר. מי שתמך את האבות יתמוך את הבנים מעתה ועד עולם:
אנא אב הרחמים הנני קורע את לבבי באנחתי לפניך ובמסתרים תבכה נפשי ומבקש אני רחמיך וחסדיך כעני בפתח לעזרני לשוב בתשובה שלימה לפניך ושמרה זאת ליצר מחשבות לבב עבדך והכן לבבי אליך לאהבה וליראה את שמך הגדול ולהיות לפניך עבד נאמן כל הימים רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוני לעשות רצונך אלא מי מעכב שאור שבעיסה ובכן יהי רצון מלפניך שתהיה לי לעוזר לעומת השטן האוהב במסתרים כארי וכדוב להכשילי ולהלחם בי בתחבולותיו ומבקש נפשי למות עם יורדי שאולה מכל עצתו והרחיקהו מעלי לבלתי פוגע במאתיים וארבעים ושמונה אברי גער בו ואל יוסיף עמוד על ימינו לשטני למען אשתעשע בחקיך וטהר מעכבי רעיוני וכגון מענה לשוני ותחשכני מזדונות ותנקני משגיאות ותהיה עם לבי בעת מחשבתי ועם פי בעת הטיפי ואם ידי בעת מעבדי ועם רגלי באחוז שבילי ולא אוציא מפי רק הישר בעיניך ולא אדבר דבר שלא כרצונך והאר פניך אלי ונתתי מהודך עלי וקבל תחנוני ושמע בקול הגיוני ועשה בקשתי יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי. וכשתאמר זו התחינה אזי תשליך מעליך כל הגילולים ועשה הסכמה חזקה שלא תהיה ח"ו בכלב שב על קיאו וכהולכים בקרי לפעמים ינצחו את היצר הרע ופעמים הם מנוצחים ואשה הסופרת נקיים וראתה סותרת ימי טהרה הראשונים ולא תהיה כטובל ושרץ בידו ואמור אותו בלב נשבר ובבכי' שערי דמעות לא ננעלו וסר עונך וחטאתך תכופר כי ה' אל רחום וחנון:
רשע כי ישוב בעבירות שבין אדם לחבירו אין לו כפרה אפילו הקריב כל אילי גביות שבעולם עד שיתקן הקלקול והשיב את הגזילה ואם הקניטו בדברים בהוצאות ש"ר ול"ה או רכילות או קראו בשם כינוי או שנאת חנם יפול לפני רגליו ויפייסנו באנא שא נא ויפצור לבקש ממנו מחילה ואם מת יביא עשרה בני אדם ויעמיד על קברו וכו' ואם גזל ממון ואינו יודע ממי יעשה צרכי רבים יתקן גשר או איזה תחבולות עוד על ג' דברים התשובה קיים נפש כי תחטא לה' ילק' בכל דיני מלקות לפני שלשה גם יזהר לטהר עצמו במים טהורים במקוה כי סוד המקוה גדול גם הגלות מכפר ע"כ יהיה גולה:
הלוך ילך ובכה וידאג ויפחד תמיד אולי מקצר הוא כפי חיובו בתשובה זיל קרי בראשית חכמה בתשובת הקנה איך שהחמיר וכן בלקוטי החסיד ר"י לוריא ויתפלל לה' שיחייהו עד אשר יתקן את כל קלקולו לשוב על ספק עבירה יותר מהעבירה ולשוב על עבירות שאדם דש בעקביו אל תבט לקטנות מה שעשית אך תביט לגדולות מי שחטאת לו אדם מטמא עצמו מלמטה מעט מטמאין אותו מלמעלה הרבה העתקת השמש בארץ שיעור אמה א' תעתק כמה מילין בגלגלו הלא תראה חוט של משי כמה הוא חזק כשיכפיל לפעמים רבות כן היא העבירה הקטנה בהכפלה ואם עבר ושנה נעשה לו כהיתר גם נקרא משומד לדבר אחד בגללו:
התענית כשהוא בקדושה בסוד הקרבן ונשמר מהכעס ועוסק בתורה ובמצות וצדקה הוא דבר גדול כי אז אינו גשמי מעוה"ז רק מעוה"ב שאין בו לא אכילה ולא שתייה רק אור עולם איעצך כל ימי חייך יהיו תענית אף בשבתות וי"ט כשתעשה כך להתענות מידי חדש בחדשו אף בניסן לאחר הפסח שני ימים ושני לילות ובהפסקות שעה א' לפניו ושעה א' לאחריו אז הוא נחשב לכ"ז תעניות ותצום עוד ג' תעניות ואז כאלו התענית החדש שלם המתענה ד' פעמים בשנה ג' ימים וג' לילות רצופים קודם י' בטבת וקודם י"ז בתמוד וקודם ר"ה ובעשרת ימי תשובה כל עונותיו נמחלים הוי זהיר בתענית ער"ח ובתענית הצדיקים גם הזהר בתענית י"ז בתמוז וי' בטבת וצ"ג לנהוג בחומרות תענית י"כ וט"ב כי כן היה ראוי מן הדין אלא שאין גוזרין גזירה על הציבור כו' ואתה הבעל תשובה תוכל עמוד בכל החומרות כולם:
מעט שינות מעט תנומות עורה והקיצה בארבעה ומני הכפרה כי כאשר יחזרו הענפים בשרשם הכולל והשורש ומן כפרה והם ד' זו למעלה מן הגבוה מזו הגבוה מעל גבוה יותר זמן כפרה. הא' דבר יום ביומו בהערב שמש כי יחזרו השעות שהם הענפים אל היום שהוא השורש הכולל. הב' הימים הם הענפים חוזרים אל השבוע שהוא שבת קודש זמן כפרה ביותר. הג' השבועות אל החודש זמן כפרה ביותר והחדשים אל השנה ושנה שלימה שס"ה יום חוזרים אל יום הכפורים הגדול והנורא השבת נקרא שבת וכן השבוע נקרא שבת כי כל יום ענף השבת להיותו בטל ממלאכת עוה"ז ולהתקדש מעט בקדושת השבת לעולם שכלו שבת ע"כ ביומו תתן שכרו שוב יום אחד לפני מיתתך נמצא כל ימיך בתשובה וזמן קבוע יהיה בהערב שמש תתקן המעוות מזה היום ויותר הזהר בערב שבת סמוך להכנסת שבת אחר טבילתך תתקן כל המעוות מהשבוע ותכנס לשבת בקדושה ביותר בער"ח ככלות החודש תתקן מכל הנעשה בכל החודש והפסוק (ישעיהו נה, ו) דרשו ה' בהמצאו בהיות קרוב ביותר ביום הכיפורים המטהר לכל חי ועמו עשרת ימי תשובה שהם בין ר"ה ליום הכיפורים כדמות חול המועד למעט ממלאכה לעשות מלאכת הקודש וזריזין מקדימין מן ר"ח אלול לתקן מכל המעשה בכל השנה ואם זכית באור סודות התורה תדע כי עשרת ימי התשובה הם י' ספירות מלמטה למעלה תעיין בימי תשובה העשרה בספר תומר דבורה לתקן בכל יום ויום המכוון נגד אותה ספירה:
מי האיש החפץ חיים הנצחיים יעשה כל ימיו תשובה שלמה ויעורר לתשובה ביום טובה ולא בהיצר לו בעת דעתו לומר קויתי לה' ולעולם יהיו בכל החברות הקדושות מביקור חולים וקבורת מתים וגמילות חסדים וסנדקאות וכיוצא בהם ויעשה דבר יום ביומו חבילות חבילות של מצות בעצמו בהתעוררות הלב ובשמחה ולעולם יהא רץ להם ויהיה תמיד עם הצדיקים והחסידים ויתחבר להם וילמוד ממעשיהם ויעסוק תמיד בספרי התשובה ובפרט בחובת הלבבות ובספר הישר דר"ת ובספר חסידים ובשערי תשובה דרבינו יונה ובספר היראה ובראשית חכמה ובספר אורחות צדיקים ובספר המוסר וביסוד תשובת דר"י לוריא ובספר ברית אברהם.
שער חשבון הנפש
שבת וינפש הבא בשער חשבון הנפש:
סלה אלהים מחיה לנו האל ישועתינו סלה והיו הדברים האלה לך למשיב נפש ובא לחשבון כל רגע עם נפשך מחיובך בעבודת הבורא יתברך כפי הכררתך בטובות היוצאים מפי עליון הכוללות והמיוחדות דע את אלהי אביך קנך עשך יש מאין בלי הקדמת טובה ממך ויכוננך ברמ"ח אברים שס"ה גידין ותכונתך החיצונה והפנימי והשבות אל לבבך אלו היית עור או פסח או אלם ורפאך בן אדם כמה היית חייב לו מהעבודה הביטה וראה בטובתו יתברך אשר גידל ונתן תורת אמת וחיי עולם נטע והנשמה שנתן טהורה והאדם נעשה בצלם אלהים להבין ולהשכיל ומושל בכל והוא איש חמודות זכור ימות עולם גבורתיו ונפלאותיו עם האבות והבנים בצאת ישראל ממצרים ורקיעת הים וניסי המדבר ומלחמות ל"א מלכים וענין בית ראשון ורוממותיו וניסי מרדכי ואסתר וגדולת בית שני ונפלאות גדולים עד אין חקר בכל עת ובכל שעה כשמה א' בין זאבים כו' לפיכך אנחנו חייבים להודות:
סב ללבך לדעת ולתור ולחשוב בטובת בראך מזונותך ופרנסתך ובבריאותך וטובות העודפות ואשר גדלך ואלו הגיעך מבשר ודם כמה היית עובד לפניו ולובש כסות הבושת והמורא והאהבה חשוב עם נפשך כי הצילך כמה פעמים מדבר ומחרב ורעב וטריוף הדעת ומיני חלאים ודלות ושפלות אף שלא הייית ראוי מצד מעשיך חמול ורחם וביום רעה הוי בטובה חשוב עם נפשך בעת המיית לבך וחריצותך לקנייני עולם זה שבתו מעט ואתה רודף אחר המותרות לאסוף ולכנוס והאפשר שהעושר שמור לרעתו או איש אחר יאכלם ולא יועיל הון ביום עברה ואיך לא ישתדל ההכרח והצריך לך לאחריתך לעולם שכלו ארוך עה"ב על כן הרחק אהבת עה"ז מפני עה"ב כי לא יתחברו אהבתם יחד כאשר לא יתחברו אש ומים בכלי אחד והם כשתי צרות בהתרצות זו תכעוס זו ומסר לו נפשך ביתך וממונך והם אצלך בפקדון והכל שלו כי מסרת בידו והטוב בעיניו יעשה בשלו וקבל כל המאוראות בחיבה:
גאולת עולם תהיה בחשוב אם נפשך כי האדם יזמין מזונותיו קודם הצורך ואינו יודע אם יחיה אותו הזמן וכאשר יחפוץ לילך בדרך רחוקה יזמין הצורך לדרך מצידה ודברים אחרים והנה אנחנו בדרך רחוקה שאין מנוס ממנו קטן וגדול שם ואנחנו מחשים וישנים ואיך נישן והנסיעה תמידה והדרך ארוכה והמרגוע רחוק והצידה מעטה ולא שמנו לבנו לאחריתנו ואנחנו עובדים תאותינו נגששה כעורים קיר ואין איש מרגיש כי טח מראות עינינו ויום המות קרב מהלי הקדמת ידיעה ולא רמז והוא בא בכל חודש מחדשי השנה ובכל שבוע משבועת החודש ובכל יום מימות השבוע ובכל שעה משעות היום ובכל רגע מרגעי השעות נלך בנערינו ובזקנינו ויחשוב אדם עם נפשו בימים שיצאו וחלפו ועברו שהלך אחר ההבל ועתיד שיתן דין וחשבון לפני קונו משל למלך שנתן צרור כסף לעבדו והזהירו שלא יוציא ממנו לבטלה ואוי לו בבואו לחשבון ולקח אותו ואיננו גם זה לך חשבון עם נפשך בהתבונן ההתבודדות כי רוב העבירות לא יגמרו אלא בשנים זנות רכילות לה"ר שבועת שקר ליצנות גאוה שיחת חולין חניפות שנאת חנם חמדה ותאוה וכיוצא בהם אף גם בהפרידך מבני אדם ואהבת לרעך כמוך להדריכם בדרך ישרה ללמדם תורה ומצות והרחק כל נזק מהם ותדרוש בשלמותם וטובותיהם לקיבוץ לצדיקים טוב להם וטוב לעולם ע"כ התחבר בחבורת חכמים וצדיקים וחסידים והוי מתאבק בעפר רגליהם יחשוב אדם עם נפשו יתרון יכולת בחכמתו ממעשהו כי יהיה נתבע על מה שהיה ביכלתו משל לאדון שנתן לעבדו זרע לזרוע כפי צרכו וזרע קצת והשאר הוציא יתחייב לשלם על מה שלא זרע כפי השעה שהיתה עושה האדמה מהזרע ואל תתלי עצמך בלו ואולי ותאמר לו הגעת למעלות כך וכך מהממון והחכמה הייתי משלם כל מה שאני חייב מן העבודה לבורא יתעלה והדומה לזה מהדברים כי הם דברי מי שיתלה עצמו בהם ויפול מי שנשען עליהם. לו חכם ישכיל איך לא יבוש מהבורא המשקיף בנגלו ובמצפונו הלא אם היה מביט בו בן אדם יבוש ויכלם ויחשוב עם נפשו בג' חובות הא' חובת לבבות לבד ביחוד האל ויתר דברים אמונים ומצות ומדות התלויות בלב. הב' חובת הלבבות ואיברים יחד כמו תורה ותפלה בכל מלה הג' החובות האיברים בלבד אין ללב בהם אלא הכונה לאלהים בתחלת המעשה בסוכה ולולב וציצית ומזוזה ושמירת שבת וי"ט והדומה לזה ממה שלא יזיק העושה אותם טרוד לבו בזולת מעשהו לעולם אם בחובת לבבות ייחד לבו ומצפונו לאלהים לבדו בעת ההיא מפנה לבו מכל מחשבות וטרדות העולם בתפלת החסיד אלהי יגוני בעבורך בטל ממני היגונות ודאגתי ממך הרחיקה מנפשי הדאגות ואם בחובת לבבות והאברים יהיו לרצון אמרי פיהם והגיון לבם שוים לטובה ואם בחובות האברים יעשו לכבוד שמו בשמחה ובזריזות בכל כוחם וחילם יחשוב עם נפשו בספר שיגיעהו ממלך והיה מסופק באיזה הבנות מלות או לעומק ענייניו איך היה נותן לבו ושכלו לעמוד עליו ואשר עושה כן לתורת האדם אשר היום בכאן ומחר בקבר ואיך לא יעשה לתורת אלהים חיים ומלך עולם:
לנפש תדרוש לחשוב אם תראה בעצמך פונה להמרות באיזה מדה התבונן בשרשי העולם וענפיו איזה מהם עבר גבולות אף שאינו מקבל שכר ועונש והתבונן באיבריך אם היו עוברים בריתם אם ינוע הנה והנה ינוע ויפתח הסתום ויסתום הפתוח א"א להתקיים בהון מקטני הבריאות וגדוליהם הגלגלים ותנועות השמש והירח וכוכבים וירידת הגשמים והרוחות ויציר' הולד מהרחם יותר נפלא תמימות החכמה והנהגה הטובה הכוללת והרחמים וההשגחה על כל אשר בו רוח חיים ואל ישיאך לבך להיות קל בעיניך לרוב רגילתך וראותך כי זה מדרכי הכסילים יתמהו על קרירות השמש והירח והברקים לפרקים ועל התנועה התמידה הנפלאות אין שמים לב ואינם רואות אף כי יש להם עינים תחשוב עם נפשך אם בעל נפש אתה כי אדם א' לפעמים שקול כעשר' אלפי' והיתרון אינה מכוחות הגוף אבל הוא מצד המעלות המדות ומעלות השכליות לכן התקן נפשך ולטהר שכלך לעשות וללמד ובחר לך האור וברח מהחושך ורץ ליוצריך וברה מיצרך והכניעהו והשפילהו וחשוב עם נפשך כי אתה גר בארץ נכריה אין לך לא סומך ולא משען כי אם אבינו שבשמים.
שער הפרישות
הוי זהיר ברשות וקדש עצמך בשער הפרישות:
נפש כי תקרב לה' ורוצה להתקדש קדוש יהיה ופרוש מהמותרות ויגביר רוחניותו בגופו על נפש הבהמיות המתאוה ובזה חבר יהי' לכל יראי ה' מעלות הנביאים ודומה למלאך ה' צבאות נדר הפרישות שאינו משתמש כ"א בהכרחי כדי חייו די שהוא חי וחוסם את פיו אחר היכולת עליה וההזדמן והחשק וימנע עצמו מכל התענוגים וההנאות בפרישות מהדברים המותרים יהיו שקולים בעיניך כתענוגים האסורים מאוסים ומתאוים למנוע בתפלות המגיעו' קודש לה' ולשמו והחונף והפורש מהעולם לאהבת העולם דומה למכבה את האש בתבן בלתי לה' לבדו תפרוש במצפון לבך ונסתרך וטרדת עה"ז ואודותיו להיות פנוי תמיד לפניו ית' גם מזה אל תנח בגדר הפרישות לאסור חושיך ותנואתך הנראות. נצור לשונך מרע מצד החיוב התורה הוא רשע גמור המדבר כזב ומנבל פיו וליתן ונשבע ורכיל ובעל ל"ה שקול כע"א ושפיכות דמים וגלוי עריות לשון מדברת גדולות קח משל מהנמסר לסרדיוט ומענים אותו ליתן תודה על חטא שחטא מחייבי מיתות ואינו רוצה להוציא דבר מפיו מיראתו וסובל הענוי' אף שיודע שהישום או למחר ימות ע"כ פירש בבא עתו ואיך תוציא דבר נבלה מפיך למות מיתה נצחיית בלא עינוי וסבלות והפרוש אשר קדוש יאמר לו יפרוש עצמו אף מדברי מותר שיחה קלה בלתי מה שלא יוכל לעמוד בלעדו לצורך התורה או להכרח העולם והמותר יחרים והלשון שער המצפון ואם יהיה מופקד נפקד אוצר המצפון ויהיו בעיניך הנעת האבר הכבד שבאיברך יותר קלה מהגעת הלשון כי צריך ביותר אזהרה ושמירת הלשון למהירות תנועתו בקלי קלות אם זכית לחכמ' האמת יתגלה לו כי הפה מכוון נגד מקום קודש והחמשה מוצאות. אחה"ע. בומ"ף. גיכ"ק. דטלג"ת. דסשר"ץ. חצובות מקודש הקדשים ואין לנו רשות להשתמש אלא לצורך גבוה ובקושי להשתמש חולה ההכרחה ומי שזכה שלא שח שיחה בטילה כל ימיו מעלתו מעולה מכל המעלות. ראו כי טוב ה' וראו מפלעות אלהים להתבונן במעשי ה' ונפלאותיו וראיתם וזכרתם את כל מצות ה' ולהעביר עינים מראות שוא ולא יביט און ולא יראה עמל ואף כי לא ראינו רעה ראיית הרשות ג'כ אסור להסתכל חוץ לד' אמות וראייה לבטלה ושיחה קלה שנמשל כמוצא זרע לבטלה ובתיקון הראייה יתוקן הלב ולא יסור וערלת לבבו יהיה נימול האריך הזוהר בסוד עין שבו נרמז שם ה' וההקפים שבו רומזים להקף העולם הלובן המקיף כל העין דומה לאוקינוס המקיף כל העולם והגוון הב' הוא היבשה והמים שבה והג' ירושלים העומד באמצע העולם והד' נקודות בת עין שמשם האורה יוצא לעולם גם ב' עינים רמות ב' יודין והחוטם דמות ו' עולה כ"ו כמנין ידו"ד והגבהת העינים המורה אל עזות אז היודין מסתלקין מהחוטם ונשאר חרון אף וכשהוא שח עינים מצטרף שם ידו"ד המרחם והחומל ראה חיים עם אשה ובתוככם ה' והחיבור בקדושה ובטהרה במקום ובעת ובזמן טהור ולהמשיך נשמה הקדושה בכוונת הקדושה ופרוש מכח המתאוה והנאות המשגל ואל תתן לנשים חילך כ"א לקיים המין להיות נולדים בנים לה' קדושים לאלהים ובנפש רוח ונשמה מסטרא דקדושה יגדל הילד ויגמל:
רק חזק לבלתי אכול כ"א אשר יאכל לכל נפש כדי קיומו הוא לבדו והמותר או אכילת תענוג שקץ הוא לא יאכל וכל הלעטה מושפעת מסטרא דלילית והיא אכילת עשו מנזיד עדשים אכול כל ימיך סעודת מצוה דהיינו שתכוין באכילתך לבריאת הגוף לעבודת הש"י ולא להנאה כי אם מעט בשבת ויום טוב וחודש ואף אז לא תאכל בגודש ואז יהיו חוליך נעשים על טהרת הקודש קדש עצמך במותר לך והחמיר לעצמך מלאכול כבהמה טהורה שהורה בה חכם וכיוצא וממה שאינו מותר לכתחלה כ"א בדיעבד ומדבר שיש בו מחלוקת אף כי ההלכה כמתיר והזהר מאד בני באיסור חדש הרגל עצמך מלמנוע מהמאכלים למעט מעט תגרשי' והעתיקי' עד שיהא קל עליך התענית וכה תעשה בשינתך ומלבושך ובכל מילי ואז קדוש יאמר לך וזה לא נאמר כי אם לצדיק בכל דרכיו ואינו עושה אלא כדי להוסיף קדושה אבל החוטא ורוצה בתשובה ימשוך מיד בעול עינוים קשות להתם חטאת להיות רצוי להנערץ והנקדש:
וכן תעשה בחוש השמע אטום אזנך משמוע כזבים ורכילות ולשון הרע וליצנות וכיוצא ומיני זמר ושחוק ואף דברי הרשות דברים בטלים אסור לשמוע אוזן שומעת תוכחת חיים והט אזניך ושמע דבררי חכמים זכור כי נעשית בצלם אלהים ע"כ הפריש איבריך מהגשמיות והתקדש ודבק בו יתברך ובתורתו במוח פנה מחשבותיך מכל טינוף וגיעול וחשוב בקינך כמו הרשב"י וחביריו שלא היו פוסקין מחשבותם אפילו רגע ולמוד מקונך שאלו ה' לא יחשוב בנו לטובה רגע א' אז כל המציאות היה כלא היה במצח לא יהיה לך מצח אשה זונה אלא מצח הרצון לכל אדם כמו המצח העליון שעל ידו מתרצים הדינים עינים הנה ה' אל יריאיו הנה לא ישונם ולא יישן שומר ישראל ומשגיח ומרחם אף על החוטאים והלכת בדרכיו ויהא טוב עין וותרן בממונך בעין יפה אזנים הקב"ה שומע אל התפלה ואל הרנה כן יהיוא זנך פקוחות לשמוע קול תורה וקול תפלה וזעקת דל ואם תשמע חרפתך לא תשוב שהרי הקב"ה מעלים ונקרא מלך עלוב בחוטם תדמה לחוטם העליון שעליו נאמר (ישעיה מח, ט) ותהלתי אחטם לך לבלתי הכריתך שהוא ארך אפים כן לא ימצא חרון אף בפנים תקבל כל אדם בסבר פנים יפות ותדמה לפניו ית' שנאמר (במדבר ו, כד) יאר ה' פניו. בפה תדמה לפה העליון שמפיו לא תצא כ"א טוב כן לא יצא מפיך דיבור רע או קללה ונדוי וחרם ואף דברי בטילה הידים יהיו פתוחות לעניים כמוהו יתברך שנאמר (תהלים קמה, טז) פותח את ידיך ומזה תקיש לכל איבריך כולם שיהיו עם אלהיך תמים. הזהר מפרישות מחול אל הקודש ותוסיף מבעוד יום לקדושת שבת ואף גם זאת הן חלק לכל יום שעה ותקדש לקדושת שבת להתבונן בעולם שכלו שבת ואף החול יהיה חולין בטהרה ששת ימים תעבוד שית יומין דחול הם מסטרא דעבד מטטרון ששה קצות המתעלמין בו ומסיטר' דידיה ששה סדרים סוד האיסור והמותר והטמא והטהור הזכאי והחייב סוד עץ הדעת טוב ורע ולהיות הרע נכנס ונתקרא בטוב ויום השביעי לה' אלהיך סוד ששה קצוות בהאצילות וזהו לה' בהתלבשו בבריאה וזהו אלקיך ובבחינות האלו תקדש כל הימים גם הלילות קדושים יהיו ובתוספת הקדושה ובכמה מקומות הזהיר הזוהר והאריך להיות בחצות לילה קמים:
והיה לך לאות אותיות הפרוש עוזב מאוייו מתבודד צהלתו בפניו ואבלו בלבו לבו רחוק ונפשו שפילה אינו נוקם ואינו נוטר ואינו חומד ואינו מספר בגנות שונא השררה מיושב רב בושת סבלן אם יכעוס לא יתקצף ולא יעשו בו רושם מושל ביצרו לא יזכור לאדם הרעה שהרע לו כ"א הטובה שהטיב עמו חסדו חזק בריתו נאמנה נאמן רוח צרותיו רבות תלונותו מעוטה מצפה לגזירות יוצרו וחפץ בדין הבורא משאו קל ועזרתו רבה רצוי חברתו שמחה והרחקתו אנחה אם ישאלו ממנו יתן ואם יחמסו אותו ימחול ואם ימנעו ממנו יתנדב ואם ירחיקוהו יקרב מצוה על הדבר טוב ודובר שלום ואמת אומר ועושה גוזר ומקיים גודר פרץ אב ליתום בעל לאלמנה תשועה לאביון ולדל עזרה אוהב אלהים רודף רצונו אוהב לאנשי צדק נאמן לאנשי אמת מזכיר למשכיל מלמד לשכל יודע את מומו זוכר את עונו כל מעשה זולתו זך ממעשהו מנפשו היקרה כל נפש בעיניו יותר ברה.
שער האהבה
כמה כפולה ומכופלת הטובה בשער האהבה:
האהבה באלהים היא כלות הנפש ונטותה להבורא וכוסף ומתאוה לדבק בו ומתרחק מכל חמדת גשמיותו ומה אלהיך שואל ממך כי אם ליראה. ומיראה תמשוך האהבה ובתנאי אם את ה' אלהיך תירא יראה פנימיות לא יראה חיצוניות יראת עונש כי אם מפני רוממותו ועוצם גבורתו בגין דאיהו רב ושליט עקרא ושרשא דכל עלמין וראה והתבונן מה גדלו מעשי ה' אף עשייה הגשמיות שמים וארץ והים ושאר הבריות הגדולות וכגרגיר חרדל נחשב נגד עולם הגלגלים וככה כל גלגל שלמעלה הימנו וכולם נחשבו לאין נגד המלאך ומלאך בפני מלאך גבוה מעל גבוה לאלפים ולרבבות עד כי אין מספר לגדודיו וכולם היו כלא היו נגד הכסא והכסא נגד גבוה והוא סיבת כל הסיבות ועילת כל העילות ואין זולתו. והוא מהוה את כולם ומחיה את כולם ומשפיע בהם תמיד ולעולם חסדו ובזכור האדם בדברים כאלה יחרד מיראתו ויתחזק מאהבתו:
הגידה לי שאהבה נפשך אהבה עזה אהבה רבה איך מנהגך ע"ד משל באשת נעורים בחשך בה כמה יגיעות אתה יגע וכמה טרחות ומואס בממון וסובל יסורים בהיות תכלית חשקך בה להתענג איך משתדל במהירות וזריזות לעורר ממשנתו ואתה בשמחה ובהתרחבות הלב ובעת חיבורך אינך פורש ממנה אפילו נותנין לך כל ממון שבעולם ואבנים טובים שמארבע טורים ק"ו לפני ממהק"ב שיהא נפשך קשורה בו בדביקה חשיקה חפיצה לשמור כל מצותיו ולעשות בזריזות ובחשק נפלא בנגלה ואהבה בנסתרים:
רוח נכון חדש בקרבך רוח הקודש לאתדבקא רוחך ברוח ה' ובו תדבק לבדו ולא בשיתוף עה"ז כמו האוהב אהבה עצומה את אשתו אינו שותה בכוסה ונותן עינו בכוס אחר תשחוק בו בהתלהבות הלב והיה חפץ במצותיו אף כי עיף ויגע את אין צו אלא זירוז אף במקום שיש חסרון כיס וצערא דגופא קום מהר ואל תאחר. העירה והקיצה בזריזות נמהר ברגע זו ואל תאמר יש מחר. ליראה את השם הנכבד ולאהבה אותו להכרת רוממותו וגדולתו ולא ע"מ לקבל פרס לקבל מחירו כבוד העולם והונ ואל תהא עמו יתברך כסוחר:
רחימותא דנפשך ורוחך לאסקא בשכינת' בל תניחנ' שלא תניחך ותהיה מקנא בה קנאת ה' צבאות כמו מדרך אהב' נשים מרוב אהבתו בה לבלתי תפרוש ממנו ותהיה לאיש זר מקנא בה קנאת כל העבודות אף החמורות תעבוד בשמחה ובטוב לבב ותהיה שמח במה שזיכך הש"י להיות מעבדיו אשר לחסות צל כנפיו באות ותחשוב בחסדו ובנדבת לבו הטוב ותשים אל לבך ותהרהר מיתוש כמוני יקבל עבודה עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות וממציא כל הנמצאות. אהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך אשרי הגבר אשר תיסרנו יה לך בשמחה למסור נפשך לקדושת השם ותאמר כל ימי הייתי מצפה מתי יבא לידי ואקיימנו בעת שהוא נוטל נפשך תחבר לומר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד וגם השבח דעלינו ואשר קדשנו במצותיו וצונו על קדושת השם בהזכרת שם ומלכות תברכנו.
עוד אחרת בעניין האהבה:
זכור תמיד מיום היותך עד הנה אשר נמלך כל טובה והדרך לבא אל האהבה השכל יהיה מלבך והחכמה יהיה מנהיגך והפרישות ידידך וקצין תהיה לך הענוה. והקל טורח עסקי עולם מעל נפשך ופנה לבך מהעמיק נפשך ומחשבותיך בהם ורוץ בדברים הצריכים לך בגופך לא בלבבך ורצונך כשותה הרפואה המרה אשר ישתה אותו בפיו לא ברצונו והוא מואס שתייתה לעצמה ומיקל על עצמה מכל מרירת לדחות העקא מעליו וכן צריך שיהיה צרכי עולם בעיניך שוה בשוה:
ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם. אהבתי אתכם אמר ה' והוא אבינו כמה שאמר (דברים יד, א) בנים אתם לה' אלהיכם וכתיב (דברים ז, ו) בך בחר ה' להיות לו לעם סגולה וכתיב (דברים ז, ז) לא מרובכם חשק ה' וגומר כי מאהבת ה' אתכם. עם הדברים האלה ראו נראה כמה חובותינו לפני המקום ואיך לא יתלהב הלב לאהבתו וגם לזכור הברית אשר כרת עמנו לדורות את אשר ישנו פה ואשר איננו פה כמה שאמר (דברים כט, יא) לעבדך בברישת ה' אלהיך וגו' ולא אתכם לבדכם. ותחת כי אהב אבותיך ויבחר בזרעו אחריו מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ אראך את אשו הגדולה ומתוך האש שמעת דבריו:
והיה לבבך זה כל הימים ליראה אותו ולהיות ירא חטא ולאהבה ולשמור מצותיו ולאהוב תורתו והגית בו יום ולילה לא ימוש ספר תורה מפיך. ושננתם שיהא שנון אם ישאלך אדם אל תגמגם ותלמד בקול רם ועסוק בתורת אמת במשנה ותלמוד ופסקי דינים ותורה שבכתב ופירושיה וסודות התורה בחכמת האמת והעוסק בתורה לשמה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולא על שום מנת אשריו. צוה הש"י ואהבתם את הגר גם אהוב את אשר אוהב הוא יתב' אוהב הצדיקים אף אתה היה כמוהו ואך אם יוכיחך הוכח לחכם ויאהבך וקבל תוכחות ומוסריו:
יה צור עולמים הטביע בבני עולם מכמה מיני אהבת בנים. ממון. נשים. קרובים. אריכת ימים כיבוד תענוגים ותפנוקים ישרים. דרכי ה' ופושעים יכשלו בהם. לאהוב הבנים למנוע מהם שבט מוסר והממון לאסוף ולכנוס להנאתו. והנשים לנאוף ועל הקרובים מכסים הפשעים וחביב להם חיותם כדי להתענג ואינם עומדים בניסיון ורודפים אחר הכבוד. והתענוגים בחזקה מחזקים. צדיקים ילכו בה לאהוב אהבתם הללו לאהבת השם יתברך אהבת הבנים להביאם אל עה"ב ומצוה את בניו ואת ביתו אחריו את ספר התורה הזאת להקים ואוהב ממונו לבלתי יגזול ולא יחמוד את של אחרים ומקמץ כדי שיהא בידו ליתן צדקושת ע"כ ת"ח על פחות משוה פרוטה מדקדקים:
ישרה בעינו אשתו ואהבה. עבור מצוה פריה ורביה ומצילתו מן החטא ועוזרתו מטרדת העולם גם לסיבה זו אוהב אביו ואמו ואחיו ואחותיו וכל קרוביו ועוזריו ומסייעין בצרכי העולם המרובים כדי שיהא פנוי לתורה ולעבודה תמים ושלם. ואהבת הכבוד רעה גדולה מאוד ומתרחק בתכלית ההרחק כי אם לעמוד לכבוד יתברך לזרוק מרה בתלמידים ולהוכיח בני דודו ולהזהיר הקטנים עם הגדולים. ואהבת התענוגים לא להתענג כי אם ההכרח לפי צורך קיומו ולשם שמים להיותו חזק לתורה והמותרות ממנו נעלם:
צבי וחמיד ורגיג להחיות בעולם הזה ויאריך ימים כי מלאכת התורה והמצות מרובה להיותן מושלמים וללתקן המעוות ולעשות תשובה שלימה על כל עוונותיו זדונות ושגגות. קלות וחמורות. הנגלות והנעלמות ואורחא רחיקא וצריך להכין צידה לדרך לצבור כי כחול הים הרבה מאד להבין לעולמי עולמים:
צדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות את כל המצות הזאת לפני ה' אלהינו. סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור והם בחינות לא תעשה ועשה. היראה נגד לא תעשה להיות ירא חטא. והאהבה נגד העשייה לעשות ככל אשר צוונו והעסק בתורה באהבה ויראה הוא סוד שם של ארבע כשעוסק בקול ודבור כי הדבור הוא ה' חמשה מוצאות שעל ידם נחתך הדבור. מלכות ו' רוחא דפומא י"ה חכמה ובינה. הרי קול ודבור בדחילו ורחימו שם יהו"ה. וכן בעשיית מצוה שם י"י כי מ"ץ בא"ת ב"ש י"ה ובעשייתו כהוגן אז י"י אחד. ונייחדם ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. כאשר יבא משיח צדקנו במהרה בימינו אמן סלה וכן יהי רצון. תם ונשלם בעזרת אל עולם. בשנת השבועה לפ"ק: