פרק מד · אות ח
ח דָּבָר אַחֵר, זְכֹר לְאַבְרָהָם, מָה רָאָה לְהַזְכִּיר שְׁלשֶׁת אָבוֹת, אָמַר רַבִּי אַלּוֹנִי בֶּן טַבָּרִי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק, כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה יָצְאוּ חֲמִשָּׁה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה לְכַלּוֹתָן, אַף, וְחֵמָה, וְקֶצֶף, וְהַשְׁמֵד, וְהַשְׁחֵת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ט, יט): כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה, אָמַר רִבּוֹן הָעוֹלָם אַתָּה עוֹמֵד בְּאֶחָד וַאֲנִי בְּאֶחָד, אַתָּה עוֹמֵד בְּאַף, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ז, ז): קוּמָה ה' בְּאַפֶּךָ, וַאֲנִי בְּחֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, כג): לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי עָמַדְתִּי בְּאֶחָד וְאַתָּה בְּאֶחָד לִשְׁלשָׁה מַה תַּעֲשֶׂה, אָמַר לוֹ משֶׁה הֲרֵי שְׁלשֶׁת הָאָבוֹת עוֹמְדִין לִשְׁלָשְׁתָּן, לְפִיכָךְ הוּא מַזְכִּירָן.