פרק מד · אות ג
ג דָּבָר אַחֵר, זְכֹר לְאַבְרָהָם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי יא, כא): יַָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָע, אָמַר רַבִּי פִּנְחָס הַכֹּהֵן בֶּן חָמָא, אִם עָשִׂיתָ מִצְוָה אַל תְּבַקֵּשׁ מַתַּן שְׂכָרָהּ מִיָּד לְיָד, לָמָּה, שֶׁלֹא תִנָּקֶה, שֶׁאֵין אַתָּה מִתְנַקֶּה מֵעֲוֹנוֹתֶיךָ וְרָשָׁע אַתָּה נִקְרָא, שֶׁלֹא בִקַּשְׁתָּ לְהַנְחִיל לְבָנֶיךָ כְּלוּם, שֶׁאִלּוּ בִּקְשׁוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת שֶׁעָשׂוּ, הֵיאַךְ הָיָה (משלי יא, כא): זֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָט, הֵיאַךְ הָיָה מַזְכִּיר זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל, מִיָּד וַיִּנָחֶם ה', הֱוֵי: יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָע.