פרק מב · אות ז
ז עָבְרוּ מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא (שמות לב, ח): סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ, כְּשֶׁהָיוּ בְּסִינַי הָיוּ שׁוֹשַׁנִּים וְרָדִין, עַכְשָׁו נַעֲשׂוּ סַרְיוּת, נַעֲשׂוּ כַּזָּבִים, לֹא עָשׂוּ לֹא שָׁעָה וְלֹא שְׁתַּיִם אֶלָּא מִיָּד סָרוּ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, אַחַד עָשָׂר יוֹם הָיוּ עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה יוֹם הָיוּ מִתְחַשְּׁבִים הֵיאַךְ לַעֲשׂוֹת אֶת הָעֵגֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים א, ב): אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב, וְאַחַר בָּאוּ לְדַרְכֵי עֵשָׂו (דברים א, ב): דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה יוֹם הָיוּ עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאַחַד עָשָׂר יוֹם הָיוּ מִתְחַשְּׁבִין הֵיאַךְ לַעֲשׂוֹת הָעֵגֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר, שֶׁעָשׂוּ מַעֲשֵׂה שֵׂעִיר. דָּבָר אַחֵר, הַר שֵׂעִיר, מָה עֵשָׂו מְחָרֵף וּמְגַדֵּף, אַף הֵם מְחָרְפִים וּמְגַדְּפִים לִפְנֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, מָה עֵשָׂו עוֹבֵד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים אַף הֵם עָשׂוּ כֵן. וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי אִלְעָאי אוֹמֵר, יוֹם אֶחָד הָיוּ עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִנַּיִן, שֶׁכֵּן מִיכָה מְפָרֵשׁ (מיכה ב, ח): וְאֶתְמוּל עַמִּי לְאוֹיֵב יְקוֹמֵם, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶתְמוֹל אֲמַרְתֶּם (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, וְהַיּוֹם (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא אָמַר שְׁנֵי יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, לב): וְעַמִּי שְׁכֵחוּנִי יָמִים אֵין מִסְפָּר, כַּמָּה יָמִים שְׁנַיִם. וְרַבִּי יוֹנָה אָמַר טַעְמָא מִפָּסוּק אַחֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נח, ב): וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרשׁוּן.