פרק מא · אות ג
ג דָּבָר אַחֵר, וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ב, ו): כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה, גְּדוֹלָה הַחָכְמָה וּגְדוֹלָה מִמֶּנָּה הַדַּעַת וּתְבוּנָה, הֱוֵי: כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה, אֲבָל לְמִי שֶׁהוּא אוֹהֵב, מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה. רַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי לֵוִי חַד מִנְהוֹן אָמַר לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעָשִׁיר שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן בָּא בְּנוֹ מִבֵּית הַסֵּפֶר מָצָא תַּמְחוּי לִפְנֵי אָבִיו, נָטַל אָבִיו חֲתִיכָה אַחַת וּנְתָנָהּ לוֹ, מֶה עָשָׂה בְּנוֹ אָמַר לוֹ אֵינִי מְבַקֵּשׁ אֶלָּא מִזֶּה שֶׁבְּתוֹךְ פִּיךָ. מֶה עָשָׂה, נְתָנוֹ לוֹ, וְלָמָּה, עַל שֶׁהָיָה מְחַבְּבוֹ נָתַן לוֹ מִתּוֹךְ פִּיו, הֱוֵי: כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה, וְכָל מִי שֶׁהוּא מְחַבְּבוֹ יוֹתֵר, מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה. וְהָאֶחָד אוֹמֵר, מָשָׁל לֶעָשִׁיר שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן, בָּא מִבֵּית הַסֵּפֶר וְנָתַן לוֹ מָנָה, אָמַר לוֹ בְּנוֹ אֵינִי מְבַקֵּשׁ אֶלָּא מִן הַפִּיצְטָלִין שֶׁבְּתוֹךְ פִּיךָ, נָטַל וְנָתַן לוֹ מִתּוֹךְ פִּיו, הֱוֵי: כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה, אֶלָּא מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה. דָּבָר אַחֵר, כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה, אַתָּה מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה הָיוּ מְבַקְּשִׁים לִשְׁמֹעַ הַדִּבְּרוֹת מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס הַכֹּהֵן בֶּן חָמָא שְׁנֵי דְבָרִים שָׁאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לִרְאוֹת דְּמוּתוֹ וְלִשְׁמֹעַ מִפִּיו הַדִּבְּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים א, ב): יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס הַכֹּהֵן בֶּן חָמָא שׁוֹמְעִין לְשׁוֹטֶה מַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ, אֶלָּא שֶׁהָיָה צָפוּי וְגָלוּי לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל אַחַר אַרְבָּעִים יוֹם לַעֲשׂוֹת הָעֵגֶל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָהֶם עֲתִידִין הֵם לוֹמַר לֹא תָבַעְנוּ בְּיַד משֶׁה אֶלָּא שֶׁיַּרְאֵנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דְּמוּתוֹ וִידַבֵּר עִמָּנוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא יְהֵא לָהֶם פִּתְחוֹן פֶּה לוֹמַר שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁלֹא שָׁמַעְנוּ מִפִּיו וְלֹא רָאִינוּ דְּמוּתוֹ לְפִיכָךְ עָשִׂינוּ לָנוּ אֱלֹהִים, אֶלָּא מָה אֶעֱשֶׂה הֲרֵינִי מַרְאֶה לָהֶם דְּמוּתִי וּמְדַבֵּר עִמָּהֶם פֶּה אֶל פֶּה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כ, א): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר, הֱוֵי: כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה. וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה, הֱוֵי: מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם תּוֹרָה מִפִּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.