פרק מ · אות א
א וַיְדַבֵּר ה' רְאֵה קָרָאתִי בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל, כָּךְ פָּתַח רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא, (איוב כח, כז): אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ. צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְרָאָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁאִלּוּלֵי כֵן לֹא בָּרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ, וּמַה כְּתִיב אַחֲרָיו (איוב כח, כח): וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת ה' הִיא חָכְמָה, וְאֵין אָדָם אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לד, לא): וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם. אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ, בְּסִינָי. הֱכִינָהּ, בְּאֹהֶל מוֹעֵד. וְגַם חֲקָרָהּ, בְּעַרְבוֹת מוֹאָב בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים. דָּבָר אַחֵר, אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ, אָמְרוּ רַבָּנָן צָרִיךְ אָדָם לִהְיוֹת נוֹטֵל מָשָׁל לוֹמַר פִּרְקוֹ אוֹ אַגָּדָתוֹ אוֹ מִדְרָשׁוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְאָמְרָם בַּצִּבּוּר לֹא יֹאמַר הוֹאִיל שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ בְּיָפֶה כְּשֶׁאֶכָּנֵס לִדְרשׁ אֲנִי אוֹמֵר, אָמַר רַב אַחָא מִן הָאֱלֹהִים אַתָּה לָמֵד, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לוֹמַר תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל אֲמָרָהּ אַרְבַּע פְּעָמִים בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ עַד שֶׁלֹא אֲמָרָהּ לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ, וְאַחַר כָּךְ וַיֹּאמֶר לָאָדָם, וְכֵן (שמות כ, א): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְאַחַר כָּךְ לֵאמֹר לְיִשְׂרָאֵל. אָמְרוּ רַבָּנָן רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן תּוֹרְתָא פַּעַם אַחַת בָּא לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר לוֹ עֲמֹד וּקְרָא בַּתּוֹרָה, אָמַר לָהֶם לֹא עָבַרְתִּי עַל הַפָּרָשָׁה, וְשִׁבְּחוּהוּ חֲכָמִים, הֱוֵי: אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ. אָמַר רַבִּי הוֹשְׁעְיָא כָּל מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ וְאֵין בְּיָדוֹ יִרְאַת חֵטְא אֵין בְּיָדוֹ כְּלוּם. כָּל נַגָּר שֶׁאֵין בְּיָדוֹ אֶרְגַּלְיָא שֶׁלּוֹ אֵינוֹ נַגָּר, לָמָּה שֶׁקַּפֻּלִּיּוֹת שֶׁל תּוֹרָה בְּיִרְאַת חֵטְא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לג, ו): יִרְאַת ה' הִיא אוֹצָרוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ תּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, מוּטָב לוֹ שֶׁלֹא יָצָא לָעוֹלָם, אֶלָּא נֶהֶפְכָה הַשִּׁלְיָא עַל פָּנָיו. לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת ה' וגו'. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, מַהוּ הֵן יִרְאַת ה' וגו', אָמַר הָאֱלֹהִים אִם הָיוּ לְךָ מַעֲשִׂים טוֹבִים אֲנִי נוֹתֵן לְךָ שָׂכָר, וּמַה שָׂכָר, תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת ה' הִיא חָכְמָה וְסוּר מֵרַע בִּינָה, וְאִם סַרְתָּ מִן הָרָע, אֲנִי מַעֲמִיד מִמְּךָ בְּנֵי אָדָם שֶׁמְּבִינִים בַּתּוֹרָה, מֵהֵיכָן אַתָּה לָמֵד מִיּוֹכֶבֶד וּמִרְיָם בְּעֵת שֶׁיָּרְאוּ מֵהָאֱלֹהִים, כְּדִכְתִיב (שמות א, יז): וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְדוֹת אֶת הָאֱלֹהִים. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא שְׂכַר הַיִּרְאָה תּוֹרָה, שֶׁמִּיּוֹכֶבֶד הֶעֱמִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת משֶׁה וְזָכָה שֶׁתִּכָּתֵב הַתּוֹרָה עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, כב): זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה עַבְדִּי, וּכְתִיב (דברים לג, ד): תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה, מִרְיָם עַל יְדֵי שֶׁסָּרָה מִן הָרַע וּמִן הַחֵטְא הֶעֱמִיד מִמֶּנָּהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּצַלְאֵל וְזָכָה לְחָכְמָה וּלְבִינָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל, וּכְתִיב (שמות לא, ג): וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת.