פרק לו · אות ב
ב לֹא שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לָהֶם אֶלָּא שֶׁתָּאִירוּ לִי כְּשֵׁם שֶׁהֵאַרְתִּי לָכֶם, לָמָּה, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אֶתְכֶם בִּפְנֵי כָּל הָאֻמּוֹת, שֶׁיִּהְיוּ אוֹמְרִים יִשְׂרָאֵל מְאִירִים לְמִי שֶׁמֵּאִיר לַכֹּל. מָשָׁל לְפִקֵּחַ וְסוּמָא שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין, אָמַר הַפִּקֵּחַ לַסּוּמָא בּוֹא וַאֲנִי סוֹמְכֶךָ, וְהָיָה הַסּוּמָא מְהַלֵּךְ, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ לַבַּיִת אָמַר הַפִּקֵּחַ לַסּוּמָא צֵא וְהַדְלֵק לִי אֶת הַנֵּר וְהָאֵר לִי שֶׁלֹא תְהֵא מַחֲזִיק לִי טוֹבָה שֶׁלִּוִּיתִיךָ, לְכָךְ אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁתָּאִיר. כָּךְ הַפִּקֵּחַ זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב טז, ט): כִּי ה' עֵינָיו הֵמָּה מְשֹׁטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ, וְהַסּוּמָא אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נט, י): נְגַשְׁשָׁה כַעִוְּרִים קִיר וּכְאֵין עֵינַיִם נְגַשֵּׁשָׁה כָּשַׁלְנוּ בַצָּהֳרַיִם כַּנֶּשֶׁף, בָּעֵגֶל בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת, וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאִיר לָהֶם וְהִנְהִיגָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג, כא): וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם, כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לַעֲשׂוֹת הַמִּשְׁכָּן קָרָא לְמשֶׁה וְאָמַר לוֹ: וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל (תהלים יח, כט): כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי, וְאַתָּה אוֹמֵר שֶׁנָּאִיר לְפָנֶיךָ, אָמַר לָהֶם בִּשְׁבִיל לְהַעֲלוֹת אֶתְכֶם שֶׁתָּאִירוּ לִי כְּשֵׁם שֶׁהֵאַרְתִּי לָכֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר: זַיִת רַעֲנָן.