פרק לב · אות ח
ח אָמַר לוֹ משֶׁה, מַלְאָךְ אַתָּה מְשַׁלֵּחַ עִמִּי, כָּךְ הָיוּ הַתְּנָאִים, לֹא אָמַרְתָּ (שמות ג, ח): וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא, וְעַתָּה אַתָּה אוֹמֵר: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, (שמות לג, טו): אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה. אָמַר לוֹ (שמות לג, ג): כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ, אָמַר משֶׁה הֲרֵי אָמַרְתָּ מַלְאָךְ, וַאֲנִי אוֹמֵר: אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים, נִרְאֶה דִּבְרֵי מִי עוֹמְדִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לג, יב): וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל ה' רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ (שמות לג, יד): פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי לָךְ, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת (קהלת ח, ד ה): בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן וגו', שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע.