פרק ל · אות כ
כ וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפִי שֶׁהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם דִּינִין אֲנִי מַרְבֶּה עֲלֵיכֶם שָׂכָר, וְהִזְהַרְתִּי אֶתְכֶם עַל כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁהִיא חַיֵּיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ח, ה): שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע, וְכֵן כָּל עִנְיָן שֶׁכָּתוּב בַּפָּרָשָׁה הַזּוֹ, לְהוֹרֵג נֶפֶשׁ, לְמַכֵּה שׁוֹר, לְמַבְעִיר בְּעֵרָה, כָּל אַחַת וְאַחַת כָּתַבְתִּי עָנְשָׁהּ בְּצִדָּהּ וּשְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהִתְקִין שְׁנֵי דְרָכִים, אַחַת מְלֵאָה קוֹצִים וְדַרְדַּרִים וְסִירָאוֹת, וְאַחַת מְלֵאָה בֹּשֶׂם, וְהָעִוְרִים הוֹלְכִין בַּדֶּרֶךְ הָרָע וְהַקּוֹצִים מוֹסִיפִים מַכָּה עַל מַכּוֹתֵיהֶם, וְהַפִּקְחִים הוֹלְכִין בַּדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה, וְנִמְצְאוּ הֵם הוֹלְכִין וּכְלֵיהֶם מִתְבַּשְׂמִים הֵימֶנָּה. כָּךְ הָאֱלֹהִים הִתְקִין שְׁנֵי דְרָכִים, לַצַּדִּיקִים אֶחָד וְלָרְשָׁעִים אֶחָד, מִי שֶׁאֵין לוֹ עֵינַיִם הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ רְשָׁעִים וְנִתְקַל וְאֵין לוֹ עֲמִידָה, כְּבִלְעָם הָרָשָׁע שֶׁנִּטְרַף מִן הָעוֹלָם וּכְדוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל שֶׁנִּתְרַחֲקוּ מִן הַחַיִּים, וּכְגֵיחֲזִי שֶׁיָּצָא מִן הָעוֹלָם רֵיקָם, אֲבָל הַצַּדִּיקִים שֶׁמְהַלְּכִים בְּתוּמָם הֵם זוֹכִים וּבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ, ז): מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו.