פרק ל · אות יח
יח רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁפָּט לְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּשֵׁם שֶׁסַּנְהֶדְּרִין יוֹשֶׁבֶת בַּמָּרוֹם לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ז, ט י): חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב וגו' דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ, יָשַׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא עַתִּיק יוֹמִין שֶׁיִּפָּרַע מֵאֵלּוּ שֶׁבָּאוּ עָלָיו בְּגַאֲוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, ג): אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהַבִּרְיוֹנִים שֶׁלּוֹ גִּנּוּ אוֹתוֹ בַּפּוֹרְפִּירָא שֶׁהוּא לָבוּשׁ, אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ הִנַּחְתֶּם הַכֹּל וַעֲסַקְתֶּם בַּפּוֹרְפִּירָא שֶׁאֲנִי לָבוּשׁ, חַיֵּיכֶם שֶׁאֲנִי מַחֲלִיפָהּ וְנִפְרַע מִכֶּם. כָּךְ אֵלּוּ הָרְשָׁעִים שֶׁנָּגְעוּ בְּעַתִּיק יוֹמִין, לֹא שֶׁהוּא זָקֵן אֶלָּא שֶׁיִּיגְעוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם, כְּדִכְתִיב (מלאכי ב, יז): הוֹגַעְתֶּם ה' בְּדִבְרֵיכֶם, אָמַר לָהֶם אֲנִי מַחֲלִיפָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, ב): מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ, וּפוֹרֵעַ מִכֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מב, יג): ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה.