פרק ל · אות יד
יד דָּבָר אַחֵר, וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, דָּוִד אָמַר (תהלים יט, י): יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, מַהוּ כָּךְ, אַתָּה מוֹצֵא אָדָם שׁוֹנֶה מִדְרָשׁ הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת, וְאִם אֵין בּוֹ יִרְאַת חֵטְא אֵין בְּיָדוֹ כְּלוּם, מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ יֵשׁ לִי אֶלֶף מִדּוֹת שֶׁל תְּבוּאָה, יֵשׁ לִי אֶלֶף מִדּוֹת שֶׁל שֶׁמֶן, וְאֶלֶף שֶׁל יַיִן. אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ יֵשׁ לְךָ אַפּוֹתִיקָאוֹת לִתֵּן אוֹתָן בָּהֶם, אִם יֵשׁ לְךָ כֵּן הַכֹּל שֶׁלָּךְ וְאִם לָאו אֵין בְּיָדְךָ כְּלוּם. כָּךְ אָדָם שׁוֹנֶה הַכֹּל, אָמְרוּ לוֹ אִם יֵשׁ לְךָ יִרְאַת חֵטְא הַכֹּל שֶׁלָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לג, ו): וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ וגו' יִרְאַת ה' הִיא אוֹצָרוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר: יִרְאַת ה' טְהוֹרָה, וְהַנָּבִיא צוֹוֵחַ (ישעיה א, כז): צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה.