פרק ל · אות ו
ו בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּפָרָשָׁה זוֹ עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה, אִם מֵתָה (משלי ד, כג): וְנָתַתָּ נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ, וְאִם לֹא מֵתָה עוֹנְשִׁין אוֹתוֹ מָמוֹן, עַד עַכְשָׁיו לֹא רָאָה הָאוֹר אֶלָּא נָתוּן בִּמְעֵי אִמּוֹ, שֶׁבְּכָל דָּבָר וְדָבָר הַתּוֹרָה מַזְהֶרֶת לְיִשְׂרָאֵל, מָשָׁל לְבֶן מְלָכִים שֶׁהִזְהִירוֹ אָבִיו שֶׁלֹא יִתָּקֵל בְּכָל דָּבָר וְיִלְקֶה וְהוּא חָבִיב עָלָיו כְּבָבַת עֵינוֹ, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִזְהִיר לְיִשְׂרָאֵל עַל הַמִּצְווֹת, לָמָּה, שֶׁהֵן חֲבִיבִין עָלָיו יוֹתֵר מִן הַמַּלְאָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, א): בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם. וְכֵן דָּוִד אָמַר (תהלים צט, ח): ה' אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם אֵל נוֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם.