פרק כט · אות ו
ו מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנִּכְנַס לַמְדִינָה מְכַבְּדִין אוֹתָהּ וּמַרְבִּיצִין אוֹתָהּ וּמְעַטְּרִים אוֹתָהּ וּמַפְרִישִׂין קִיטָאוֹת וְכֵלִים נָאִים וּמַדְלִיקִין נֵרוֹת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אֵינִי כֵן, אֶלָּא נִכְנַסְתִּי בְּעוֹלָמִי פָּרַשְׂתִּי קִיטָאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ, כב): הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם. הִדְלַקְתִּי נֵרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, יד): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת. רִבַּצְתִּי מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, ט): יִקָּווּ הַמַּיִם. עִטַּרְתִּי כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, א): וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם.