פרק כז · אות ז
ז דָּבָר אַחֵר, וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (קהלת יא, א): שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ, וְכִי בְּנֵי אָדָם שׁוֹטִים הֵם שֶׁנּוֹתְנִין לַחְמָם עַל פְּנֵי הַמָּיִם, וְעַל מִי אָמַר, עַל יִתְרוֹ, שֶׁנָּתַן לַחְמוֹ לְמשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, כ): קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם, הֱוֵי: שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם, זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, י); כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ, לָמָּה, כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ, (שמות יח, יב): וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם.