פרק כה · אות י
י וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ, אֵלּוּ מְחֻסְּרֵי אֲמָנָה שֶׁהָיוּ בָהֶם, וּמִי הֵם, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֵלּוּ דָּתָן וַאֲבִירָם, נֶאֱמַר כָּאן אֲנָשִׁים, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אֲנָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, כו): סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים, מָה אֲנָשִׁים שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְהַלָּן דָּתָן וַאֲבִירָם, אַף אֲנָשִׁים שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן דָּתָן וַאֲבִירָם. וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ, וְכִי יֵשׁ לְךָ דָּבָר שֶׁבַּתְּחִלָּה עוֹשֶׂה תּוֹלָעִים וְאַחַר כָּךְ מַבְאִישׁ, אֶלָּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּקֵּשׁ לְהַרְאוֹת מַעֲשֵׂיהֶן לַבְּרִיּוֹת, שֶׁלֹא יָרִיחַ אֶת רֵיחוֹ בָּעֶרֶב וְיַעַמְדוּ וְיַשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה לְכָל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת שֶׁל תּוֹלָעִים. מִיָּד וַיִּקְצֹף עֲלֵיהֶם משֶׁה, כֵּיוָן שֶׁכָּעַס שָׁכַח לוֹמַר לָהֶם שֶׁיִּלְקְטוּ בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי שְׁנֵי עֳמָרִים לָאֶחָד, כֵּיוָן שֶׁהָלְכוּ וְלָקְטוּ בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וּמָצְאוּ כִּפְלַיִם, בָּאוּ הַנְּשִׂיאִים וְאָמְרוּ לְמשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּבֹאוּ כָּל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וַיַּגִּידוּ לְמשֶׁה, וּמָה אָמַר לָהֶם: הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה', וְאֵינוֹ אוֹמֵר הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי, אֶלָּא אֲשֶׁר דִּבֵּר, שֶׁשָּׁכַח, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם, שֶׁהוּא מַכְנִיס משֶׁה בִּכְלָלָם.