פרק כג · אות יב
יב דָּבָר אַחֵר, אָז יָשִׁיר משֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים מ, ג): וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן, מִמִּצְרַיִם. (תהלים מ, ג): מִטִּיט הַיָּוֵן, מִטִּיט וּלְבֵנִים. (תהלים מ, ג): וַיָּקֶם עַל סֶלַע רַגְלַי, זֶה הַיָּם. (תהלים מ, ג): כּוֹנֵן אֲשֻׁרָי, שֶׁעָבְרוּ בַּיַּבָּשָׁה, מִיָּד (תהלים מ, ד): וַיִּתֵּן בְּפִי שִׁיר חָדָשׁ, מָשָׁל לְאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה נִדָּה, הִשְׁלִימָה יְמֵי נִדָּתָהּ וְטָהֵרָה, בָּאתָה אֵצֶל אִישָׁהּ אָמַר לָהּ מִי מֵעִיד עָלַיִךְ שֶׁטָּהַרְתְּ, אָמְרָה לוֹ הֲרֵי שִׁפְחָתִי מְעִידָה שֶׁטָּהַרְתִּי לְפָנֶיהָ וְטָבַלְתִּי, לְכָךְ נֶאֱמַר: אֶת הַשִּׁירָה הַזֹאת, נָאִים אָנוּ לוֹמַר שִׁירָה לְפָנֶיךָ, שֶׁאֵין בָּנוּ טֻמְאָה, וַהֲרֵי הַמִּילָה מְעִידָה עָלֵינוּ שֶׁאָנוּ טְהוֹרִים, לְכָךְ נֶאֱמַר: אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְאֵין זֹאת אֶלָּא מִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יז, י): זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ. וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, נִהְיֶה אוֹמְרִים לְבָנֵינוּ, וּבָנֵינוּ לִבְנֵיהֶן, שֶׁיִּהְיוּ אוֹמְרִים לְפָנֶיךָ כַּשִּׁירָה הַזֹּאת בְּעֵת שֶׁתַּעֲשֶׂה לָהֶם נִסִּים.