פרק כג · אות ח
ח רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִי אָמַר קִלּוּס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַתִּינוֹקוֹת, אוֹתָן שֶׁהָיָה פַּרְעֹה מְבַקֵּשׁ לְהַשְׁלִיךְ לַיְאוֹר שֶׁהֵם מַכִּירִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כֵּיצַד, כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם וְהָיְתָה אִשָּׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מְבַקֶּשֶׁת לֵילֵד, וְהָיְתָה יוֹצֵאת לַשָׂדֶה וְיוֹלֶדֶת שָׁם, וְכֵיוָן שֶׁהָיְתָה יוֹלֶדֶת, עוֹזֶבֶת הַנַּעַר וּמוֹסֶרֶת אוֹתוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאוֹמֶרֶת רִבּוֹן הָעוֹלָם, אֲנִי עָשִׂיתִי אֶת שֶׁלִּי וְאַתָּה עֲשֵׂה אֶת שֶׁלָךְ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מִיָּד הָיָה יוֹרֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ כִּבְיָכוֹל וְחוֹתֵךְ טִבּוּרָן וּמַרְחִיצָן וְסָכָן, וְכֵן יְחֶזְקֵאל אָמַר (יחזקאל טז, ה): וַתֻּשְׁלְכִי אֶל פְּנֵי הַשָֹּׂדֶה בְּגֹעַל נַפְשֵׁךְ, וּכְתִיב (יחזקאל טז, ד): וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶדֶת אוֹתָךְ לֹא כָרַת שָׁרֵךְ, וּכְתִיב (יחזקאל טז, י): וָאַלְבִּשֵׁךְ רִקְמָה, וּכְתִיב (יחזקאל טז, ט): וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם. וְהָיָה נוֹתֵן שְׁנֵי טִנָרִין בְּיָדוֹ אֶחָד מְנִיקוֹ שֶׁמֶן וְאֶחָד מְנִיקוֹ דְבַשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, יג): וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע, וְהָיוּ גְדֵלִים בַּשָֹּׂדֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, ז): רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָֹּׂדֶה נְתַתִּיךְ, וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ גְדֵלִין הָיוּ נִכְנָסִין לְבָתֵּיהֶן אֵצֶל אֲבוֹתֵיהֶן וְהָיוּ שׁוֹאֲלִין לָהֶם מִי הָיָה זָקוּק לָכֶם, וְהָיוּ אוֹמְרִים לָהֶם בָּחוּר אֶחָד נָאֶה וּמְשֻׁבָּח הָיָה יוֹרֵד וְעוֹשֶׂה לָנוּ כָּל צְרָכֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ה, י): דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה. וְכֵיוָן שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לַיָּם הָיוּ אוֹתָן הַתִּינוֹקוֹת שָׁם וְהֵם רָאוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּיָּם הִתְחִילוּ אוֹמְרִים לַאֲבוֹתֵיהֶם זֶהוּ אוֹתוֹ שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה לָנוּ כָּל אוֹתָן הַדְּבָרִים כְּשֶׁהָיִינוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ.