פרק כא · אות יא
יא וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, מָשָׁל לִשְׁנֵי אַתְלֵיטִים אֶחָד חַלָּשׁ וְאֶחָד גִּבּוֹר, נָצַח הַגִּבּוֹר לַחַלָּשׁ וְנָטַל עֲטָרָה בְרֹאשׁוֹ, מִי גָרַם לַגִּבּוֹר לִטֹּל הָעֲטָרָה לֹא הַחַלָּשׁ. כָּךְ מִי גָרַם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִטֹּל שֶׁבַח וְכָבוֹד לֹא פַרְעֹה שֶׁנִּעֲרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלו, טו): וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף, לְפִיכָךְ וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה. וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָמַז לְאֶרֶץ מִצְרַיִם וְעָלְתָה, וְהָיוּ רוֹאִין מִלְחָמָה בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל.